עוד

    1. מי אנחנו
    2. חברי בית הלל
    3. מצע בית הלל
    4. חברי המועצה הציבורית של בית הלל
    5. סרטון תדמית
    6. הנהלת בית הלל
    7. הצטרפות לבית הלל

חיפוש

חפש

פייסבוק

מצע בית הלל

לאורך כל הדורות ליוותה את עם ישראל המחויבות לתורה ולמצוותיה, תוך היכרות עם דרכה של תורה על מנת להתמודד עם שאלות החיים הצצות בכל דור. עם הקמת מדינת ישראל וחזרת עם ישראל לארצו, נוצר צורך למצוא בתורה הנחיות כיצד להתייחס למציאות החדשה שנוצרה – שלטון ישראלי בארץ ישראל, בתוך עולם מודרני וחברה מגוונת, שבה ציבור גדול אינו מחויב לתורה ולמצוות. אנו מאמינים שדרכה של התורה רלוונטית בכל דור, והעומק והמורכבות הקיימים בתורה מנחים אותנו כיצד להתמודד עם המציאות החדשה והמורכבת בדורנו. מצע זה כולל את עקרונות היסוד שבהם אנו מאמינים בשלושה תחומים מרכזיים: חברה ודמוקרטיה, מעמד האישה ותחום החינוך. 

הלכה ודמוקרטיה

הנחת היסוד לעמדותינו בסוגיית ההלכה מול הדמוקרטיה הישראלית היא שתקומת מדינת ישראל משקפת הארת פנים של הקב"ה כלפי עמו, במיוחד אחרי השואה. הארת הפנים התבטאה בראש ובראשונה בקיבוץ גלויות חסר תקדים של מיליוני יהודים מכל קצות העולם, שרובו המכריע התחולל על ידי מוסדותיה של מדינת ישראל. הקמת המדינה הביאה להצלה ולישועה, יצרה הזדמנות לקיום חיים יהודיים ולהגשמת החזון של מדינה המתנהלת על פי התורה, ואף מעוררת תקוות גדולות לצמיחה מתמשכת לקראת הגאולה השלמה. 

הציונות הדתית פעלה כבר מראשית דרכה בארץ ישראל בשיתוף פעולה הדוק עם הציונות הכללית, ובהמשך עם רשויות מדינת ישראל, ואימצה את יסודות המשטר הדמוקרטי. הראי"ה קוק כבר קבע בשעתו "שבזמן שאין מלך, כיון שמשפטי המלוכה הם גם כן מה שנוגע למצב הכללי של האומה, חוזרים אלו הזכויות של המשפטים לידי האומה בכלל" (משפט כהן סי' קמד, עמ' שלו). עמדה זו, המקנה מעמד ותוקף למערכת הדמוקרטית במדינת ישראל, אומצה ופותחה במרוצת השנים על ידי רבנים רבים וחשובים, ואף אנו רואים את הדמוקרטיה הישראלית כמסגרת ראויה ומחייבת שיש לשמור עליה ולכבד את כלליה וחוקיה.

למותר לציין שאנו מכירים בתוקפה המוחלט של תורת ישראל ושל ההלכה. המפגש בין הלכה לדמוקרטיה עלול ליצור התנגשויות וסתירות עמן אנו נדרשים להתמודד. גישתנו היא שיש אפשרות לגשר על ההבדלים שבין שתי המערכות מבלי לוותר כהוא זה על שמירת ההלכה, קלה כחמורה. עם זאת אנו סבורים שאין טעם ותועלת להדגיש השכם והערב את עליונות התורה על המערכת האזרחית, ולחדד חדשות לבקרים את הסתירות שבין ההלכה והדמוקרטיה.

הפערים בין שתי המערכות מצאו את ביטויים בשנים האחרונות בשורה של נושאים שעלו לדיון בזירה הציבורית. להלן נציין בקצרה את עמדותינו בכמה מסוגיות אלה.

כיבוד החוק ורשויות החקיקה השפיטה והאכיפה

אנו רואים את חוקי מדינת ישראל כחוקים המחייבים כל אזרח. חוקים אלה שואבים את סמכותם גם ממקורות ההלכה, כשהם ממשיכים את רוח הקביעה התלמודית: "דינא דמלכותא – דינא", את "משפט המלך" ואת הסמכות של תקנות הקהל ושל "שבעת טובי העיר" שהייתה קיימת גם בקהילות ישראל בתפוצות. כמו כן, הם יונקים את תוקפם גם ממחשבה פרקטית ומההיגיון הישר, שכן ברור לכול שבמרקם העדין של החברה הישראלית, ולנוכח ההטרוגניות שלה, יש הכרח ביישום מלא ומוקפד על חוקי המדינה מצד כל אזרחיה, שאלמלא כן "איש את רעהו חיים בלעו".

לאור זאת אנו סבורים שאין להפר את חוקי המדינה גם על בסיס אי-הסכמה אידיאולוגי עם פעולות שנעשות על ידי הרשויות לאכיפת החוק. אנו מאמינים שלאזרחים שמורה הזכות למחאה, אולם זו צריכה בכל מקרה להתבצע בגבולות החוק. אנו מסתייגים מפעולות שיש בהן משום 'לקיחת החוק לידיים', ומתנגדים נחרצות לכל פעולה שיש בה אלימות כלפי כל גורם שהוא. הוראות החוק אינן יכולות, כמובן, לגבור על הוראות ההלכה. אולם יש לצמצם התנגשויות פוטנציאליות כאלו ולא לחתור אליהן.

כחלק מכיבוד מוסדות הדמוקרטיה הישראלית אנו מכירים בתוקף פסיקתם של בית המשפט בישראל. אמנם אנו כמהים לראות בהתחדשות המשפט העברי, אולם במקביל לציפייתנו זו, אנו רואים במערכת המשפט גורם חיוני לשמירת החוק במדינה ולהבטחת השלום בארץ.

זכותה וחובתה של מדינת ישראל להגן על האינטרסים הביטחוניים והכלכליים שלה ושל תושביה, אך הגנה זו צריכה להיעשות תוך שמירה ככל הניתן על רגישות מוסרית כלפי כל אדם באשר הוא, לאור ערכי המוסר של תורת ישראל. 

צבא הגנה לישראל

אנו מאמינים כי שירות בצה"ל הוא חלק מקיום מלחמת מצווה לעזרת ישראל מיד צר, וקשובים לקריאתו של משה רבנו: "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?". אנו מאמינים שדרך התורה שוללת מציאות שבה ציבור חשוב וגדול כמו הציבור החרדי נמנע כמעט לחלוטין מנשיאה בנטל הציבורי. אנו מאמינים גם בשילוב תורה עם דרך ארץ, ובצורך החיוני של פיתרון בעיות העוני במגזר החרדי בעזרת שילובם במעגל העבודה. עם זאת, אנו סבורים שבית המשפט אינו המקום להתמודד עם שאלות חברתיות המפלגות את החברה הישראלית. את השאלות המורכבות של השתלבות המגזר החרדי בשירות הצבאי, מצד אחד, ובמעגל העבודה מצד שני, יש לקדם בהבנה ובהידברות. ניסיונות לפעול בדרכים אחרות נידונים מראש לכישלון. אנו קוראים לממשלת ישראל לפעול על מנת לקדם את תהליך השתלבות המגזר החרדי במעגל העבודה ובנשיאה הוגנת בנטל המוטל על אזרחי ישראל, ובמקביל קוראים לציבור החרדי להיות ער לבעיות, לתחושות הציבור ולחילול השם, ולשתף פעולה בנשיאת הנטל הצבאי והכלכלי.

השירות בצה"ל יוצר עבור חיילים שומרי מצוות שדה מפגש משמעותי של הלכה וערכים דמוקרטיים, ולא אחת עלולות להיווצר בו נקודות חיכוך בעייתיות. נקודת המוצא שלנו היא שהשירות בצה"ל הוא חובה וזכות גם יחד, הן מבחינה דתית הן מבחינה אזרחית. השמירה על חוסנו ועוצמתו של צבא ההגנה לישראל, המגן על ארצנו מיד צר, היא צו אנושי ודתי המחייב כל אדם בישראל.

הצבא אמור לכלכל את צעדיו באופן שישכיל להכיל את כלל אזרחי המדינה לסוגיהם, ויפעל לצמצומם ומזעורם של  עימותים ונקודות חיכוך. יש לעשות מאמצים כדי להימנע ממחלוקות הזורעות פילוג בצה"ל ובעם ישראל. אנו מסתייגים מכל אפשרות של כפייה חילונית על חיילים המעוניינים לשמור על ההלכה ועל אורח חיים הדתי כפי שקיבלו מרבותיהם.

בה בעת אנו סבורים שבמסגרת הפסיקה ההלכתית חובה להתייחס גם לערכי יסוד יהודיים, כגון שמירה על אחדות העם והקפדה על כבוד הבריות. ערכים אלה אמורים להיחשב כשיקולים מהותיים, שעשויים במקרי קונפליקט להוביל להסתמכות על צדדים מקלים בהלכה. אנו נותנים אמון ברב הצבאי הראשי ובמערכת הרבנות הצבאית, המופקדים על מתן מענה לבעיות הלכתיות בצה"ל, ומחזקים את ידיהם בעבודת הקודש בה הם עוסקים.

יחסי דתיים וחילונים

אנו מאמינים שתורת ישראל שייכת לכל יהודי, ושהיא קשורה גם למציאות העכשווית בעם ישראל בכלל, ובארץ ישראל  בפרט. מתוך כך, אנו חשים מחוייבות ואחריות כלפי כלל החברה הישראלית והיהודית, וכלפי כל יהודי ויהודיה באשר הם. על מנת ליישם דרך זו, יש לפעול מתוך גישה של קירוב לבבות ואהבת ישראל.

ההתמודדות עם קונפליקטים ציבוריים בין אלו שהם דתיים ובין אלו שאינם, כגון אלו הקשורים בדמותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, צריכה להיעשות מתוך הידברות, הקשבה והפעלת שיקול דעת, כדרכה של ההלכה לאורך כל הדורות. יש לשאוף למצוא את האיזון הנכון בין העקרונות המקודשים של מסורת ישראל ובין המציאות החברתית והתרבותית של הציבוריות הישראלית.

אנו קוראים להידברות בין הצדדים השונים, על מנת להגיע להבנות חדשות המחזקות את האחדות והקשר שבין הזרמים השונים, מתוך  שימת דגש על המשותף במקום התמקדות בשונה.  אנו סוברים שאין זה ראוי ונכון להפר את הסטטוס קוו באופן חד-צדדי.

היחס לנוכרים

המערכת הדמוקרטית שמה דגש רב על זכויות הפרט הכוללות את הזכויות לחיים, לביטחון, לחופש, לשוויון ולכבוד. אנו מאמינים שערכים אלה עולים בקנה אחד עם מוסר היהדות, ומצדדים בשמירה על זכויות אלה לכל אזרחי ישראל בלי הבדלי מגדר או מגזר.

עיקרון זה מעורר את הצורך להתמודד עם שאלת היחס לנוכרים החיים במדינת ישראל. אנו סבורים שלמדינת ישראל יש אחריות כלפי כלל אזרחיה, כולל אלה שאינם יהודים, ואף הם זכאים לזכויות שצוינו לעיל. המצב של ריבונות מדינית ישראלית יצר אתגרים ומרחבים חדשים ליישום הערך של דרכי שלום בין יהודים לנוכרים שצריך להיות נר לרגליהן של רשויות המדינה ואזרחיה.

אנו ממשיכים בשיטתם של רבנים גדולים ומובהקים בציונות הדתית, שסללו דרכים הלכתיות המבססות את מעמדם של המיעוטים במדינת ישראל. רבנים דוגמת הרב הרצוג, הרב עוזיאל, הרב ישראלי, הרב גורן ועוד הראו בכתביהם שיש לאזרחי ישראל הנוכרים זכות על פי ההלכה לשבת בארץ. בכלל זה יש היתר למכור ולהשכיר בתים ומקרקעין לנוכרים בארץ. אנו מאמינים בזכותנו הדתית וההיסטורית להתיישבות יהודית בשטחי ארץ ישראל ובעריה, אולם פעילות זו צריכה להתבצע בלי לפגוע בבני מיעוטים החיים בארץ.

זכותה וחובתה של מדינת ישראל להגן על האינטרסים הביטחוניים והכלכליים שלה ושל תושביה, אך הגנה זו צריכה להיעשות תוך שמירה ככל הניתן על רגישות מוסרית כלפי כל אדם באשר הוא, לאור ערכי המוסר של תורת ישראל.

העצמת מעמד האשה

מעמד האישה הוא אחד הנושאים המורכבים והדינמיים ביותר בתורת ישראל. המורכבות בנושא זה נובעת בראש ובראשונה מן השינויים המפליגים שחלו במשך הדורות בנוגע למעמד האישה בחברה בעם ישראל בפרט ובעולם הרחב בכלל. אנו רואים בשינויים אלו חלק מתיקון העולם והחברה, ואנו סוברים שהם מייצגים יחס ראוי מבחינה הלכתית ומוסרית כלפי נשים בדורנו.

שינויים אלו דרשו מן הפוסקים בכל הדורות התייחסות, ועל אחת כמה וכמה בדורות האחרונים, כשהשינויים הביאו להשכלה רחבה של נשים ולהשתלבותן בכל חלקי החברה. אנו דבקים במחויבות המוחלטת להלכה, ומתוך כך אנו מודעים לחשיבות האיזון שבין האפשרות – ואף החובה – של ההלכה לבחון את האתגרים החדשים ולתת מענה למציאות המתחדשת, לבין שמירת מסגרת הגבולות הברורים שההלכה מציבה. אל מול עינינו עומדים גדולי פוסקי ישראל לדורותיהם, שהתוו את הדרך לאיזון בין המציאות המתחדשת ובין המחויבות להלכה ולדרכיה.

אנו ערים גם לחסרונות של החברה המודרנית, ובמיוחד למגמת התרופפות מעמד המשפחה. בכל הדורות הבית היהודי עמד בבסיס קיומנו כעם. האתגר הניצב לפתחנו, נשים וגברים כאחד, הוא  למצוא את הדרך להמשך קיומו ולהעצמתו של הבית היהודי, לחיזוק התא המשפחתי, הזוגיות והאחריות ההורית, תוך התמודדות מפוכחת עם אתגרי השעה וקשייה.

בחברה הדתית-לאומית ישנן השקפות שונות בנושא מעמד האישה בהלכה. אנו מודעים לצורך להימנע ממחלוקות ומעימותים, ובזכותן של קהילות שונות לקבוע את עמדתן בתחום זה בהתאם לאופייה של הקהילה ולהשקפת עולמם של חבריה. יחד עם זאת, אנו מגנים בתוקף כל מקרה של אלימות פיזית או מילולית כלפי נשים בכל מקום שבו תופעה שלילית זו קיימת.

אנו מאמינים שלמרות המורכבות ניתן וצריך להגיע לאמירות ברורות בנושאים שונים הקשורים למעמד האישה. נציג כאן כמה מעמדותינו בנושא זה:

לימוד תורה ומעורבות בעולם ההלכה

אחת התופעות הברוכות בדורות האחרונים הוא הרחבת עולמן הרוחני של נשים, בעזרת בתי מדרש שונים שקמו ללימוד תורה מעמיק של בנות ונשים. אנו תומכים בכל לב בתהליך זה וקוראים להרחבתו. בין היתר, אנו קוראים להכנסת לימוד גמרא לתוכנית הלימודים של בנות במוסדות החינוך השונים.

אנו רואים ברכה מיוחדת בעיסוק של נשים בתחומי הלכה, ובמיוחד בתחומים הנוגעים לדיני אישות וטהרה, כגון תוכנית "יועצות הלכה". תוכנית זו עשויה לתרום לתחושה נוחה יותר של נשים לפנות בשאלות בנושאים אלו דווקא לנשים. אנו קוראים לשילוב נשים בתפקידי הנהגה בקהילה, לצידו של רב הקהילה, מתוך אמונה ששילוב זה יוכל להרחיב את ההשפעה התורנית גם על נשים בקהילה.

האישה בקהילה

אנו תומכים בשילוב נשים בחיי הקהילה – בקבלת החלטות, במעורבות בפעילויות שונות ובחברות בוועדות בתחומים פעילויות מגוונים. אנו מעודדים שילוב של נשים במסגרת שיעורי תורה בקהילות שבהן יש לכך תמיכה בציבור, כולל בשיעורים הניתנים בבתי הכנסת במסגרות שונות (לאחר התפילה, בסעודה שלישית וכד'). בקהילות אלו אנו גם תומכים ביצירת מסגרת של קריאת מגילה לנשים באופן שלא יפגע במסגרת המשפחתית והקהילתית (כגון: קריאת מגילה בשעות הבוקר), ובאמירת קדיש יתום על ידי נשים.

צניעות

ערך הצניעות הוא מרכיב מרכזי בחברה הדתית. אנו שותפים לתחושה שבחברה הישראלית צניעות האישה מופרת בגסות באמצעי התקשורת והפרסומת, ואנו קוראים לכל חלקי החברה לצאת כנגד החפצת נשים ומסחור בגופן.

אנו מאמינים שניתן לקיים חברה מעורבת צנועה, שבה גברים ונשים חיים יחד אך שומרים על גדרי צניעות ראויים. באופן מיוחד אנו רואים חשיבות בשילוב נשים בוועדות ובישיבות בנושאים שונים, וקיום דיונים שבהם יישמע קולן של נשים, תוך דיון מכובד ובכובד ראש. אנו קוראים גם לזהירות בכבודה של האישה ובנקיטת פעולות חד-משמעיות למניעת תופעות של הטרדות מיניות ויחס משפיל כלפי אישה באשר היא אישה בכל מקום ואתר.

אנו רואים סכנה בחומרות מוגזמות בנושא הצניעות, מחוץ לגדרי ההלכה, כגון מניעת נשים מלהרצות בפורומים ציבוריים. אנו סבורים שחומרות מסוג זה מובילות לתוצאות הפוכות: להפיכת נשים לאובייקט מיני ויצרי, וביצירת מציאות שבה לא ניתן כלל לחיות בתוך החברה המודרנית, בלא חששות אובססיביים מעצם המפגש עם נשים.

סרבנות גט ובעיית עגונות

אנו רואים בדאגה את תופעות סרבנות הגט והעגונות, המונעות אפשרות של שיקום חייהם של אלו שנישואיהם הראשונים לא עלו יפה. אנו קוראים לבתי הדין לפעול כנגד תופעות אלו, ולהקל את המצוקה במגוון הדרכים שההלכה מאפשרת. נשאף לקדם דרכים למניעת תופעות אלו על פי ההלכה.

 

חינוך

לאורך העשורים האחרונים מערכות החינוך של הציונות הדתית נדרשו ליצור שילוב בין מגוון ערכים שונים, ולעתים אף כאלה הנראים סותרים אלה את אלה. ניסיון זה לא תמיד צלח, ומערכת החינוך הדתית ידעה עליות ומורדות מבחינת היכולת שלה לגדל דורות של אנשים בעלי חשיבה מורכבת, שרגליהם נטועות בקרקע המציאות וראשם מלא בשאיפות רוחניות נשגבות. דומה שאין פתרונות קסם ברורים כיצד להעניק לתלמידים את היכולת להיפתח למגוון רחב של עולמות. היכולת להכיל ערכים שונים במציאות חיים מודרנית, בד בבד עם מחויבות מוחלטת למסורת ההלכה והמחשבה היהודית, דורשת עוצמה חינוכית ואמת פנימית גדולה.

מטבע הדברים, הפניות אל העולם החילוני, מצד אחד, ואל העולם החרדי, מצד שני, מלוות את החינוך הדתי בשוליו ברמה זו או אחרת מאז ומתמיד. אתגר החיים במדינת ישראל מזמן משימות חינוכיות רבות וחדשות, כדוגמת ההתמודדות עם רוב העם שאיננו הולך בדרך התורה, התעלות מעל תרבות פנאי ירודה ונהנתנית, הצורך ביצירת מארג לאומי רחב מתוך מחויבות למדינה ולעתידה, וכן שאלות רבות שנובעות כתוצאה מהמעבר מחיי קהילה לחיי מדינה.

לפיכך, אנו רואים חובה לעצמנו לסייע בהקניית הכלים לעיצוב זהות דתית-ציונית עמוקה מתוך תפיסת עולם מורכבת ומלאה, המכילה את הטוב שבורא עולם הנחיל לנו הן בעולם התורה הן בעולם הכללי, ולהנחיל אותה לתלמידינו. חלק מהותי מתפיסה זו הוא הכבוד הראוי לכל החלקים השונים בחברה הישראלית, והבנה שיש אמת וחשיבות בדרכם, גם אם היא לא חופפת לחלוטין את דרכנו.

בין התורה לעולם החיצוני

הקיטוב המוכר שבין התורה לעולם החיצוני היחסי והמשתנה גורם לכך, שמרכיבי זהותו האישית של אדם מן הציונות הדתית מכילים באותה שעה יסודות בעלי אופי הן כללי הן דתי. הציוני הדתי נע בין חולין לקודש.

ההכרעה שבין הליכה על פי ההלכה לבין הצורך לחנך להגשמה עצמית, והכרה בחירות כְּערך, היא תובענית וקשה. הסתירות הללו מביאות לבלבול, ולפעמים אף לבניית אישיות המלאה בזיופים וחסרת אמת. בעידן מהפכת התקשוב והאינטרנט הדבר קשה שבעתיים. מהפכה זו אמנם הובילה להנגשת מקורות היהדות לציבור הרחב, אולם היא טומנת בחובה גם סכנות גדולות, מבחינה תוכנית ומבחינת טשטוש ההיררכיה הדתית והחברתית. כתוצאה מכך, יש המבקשים להתנתק לגמרי מכל השפעה חיצונית, מחשש שמא להשפעה זו תהיינה תוצאות הרסניות על הנוער ועל המבוגרים.

אל מול גישה זו, אנו חותרים ליצירת הרמוניה. אנו מאמינים שלא ניתן להתעלם ממציאות החיים המודרנית, ומהצורך לקדם את ילדינו למצוינות במגוון רחב של אפיקים, למען המדינה והעם, כמו גם למען פיתוח יכולותיהם שלהם. אמנם, חשוב מאוד שגם בתוך הבית פנימה, וגם במערכות החינוך הפורמאליות והלא-פורמאליות, יקודם תהליך פתוח וקשוב לצרכי הדור ולמגבלותיו, לגבולות החשיפה אל המרחב הכללי ולסכנותיו.

אחת הדרכים לעשות זאת היא להעצים את ערכי הקודש שיש גם בעולם החול, ולהדגיש את הפנים הרבות בהן מתגלה בורא עולם, לא רק בתוך תורת אמת. מאמצים ברוח זו יש לקדם כבר בגיל צעיר ביותר, בד בבד עם חתירה למצוינות בעולם הקודש. החינוך לראיית אור ה' במכלול צורותיו בעולם איננו רק כורח, צורך כלכלי או מעשי, כי אם חלק מתפיסת עולם שלמה.

 

אנו מאמינים שצורת חינוך כזו עשויה גם לתרום להעצמת מקומם של התנ"ך ולימודי התורה שבעל פה במסגרות החינוך הדתיות. הבנה שמדובר במארג שלם של לימוד, שהוא כלי עזר חיוני בהבנת היהדות ובבניית אישיות תורנית שלמה, כמו גם כמייצר תשתית לתפיסה לאומית ומדינית עמוקה, עשויה לתרום להעצמת תכניות הלימוד והגברת הפנמתם.

דגש נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא המפגש עם החברה החילונית. פעמים רבות היחס המוקנה במערכות החינוך הדתיות כלפי החברה החילונית בישראל נגוע בזלזול ובהתנשאות, שהן תוצר לוואי של חברה המחנכת את בוגריה לדרך של מצוינות דתית. חשוב לשים לב שגם מבחינה מהותית וגם מבחינה פרקטית צורת חינוך כזו עלולה לפגום במערכת היחסים החיונית לשימור החברה הישראלית כחברה מתפקדת, המתמודדת עם אתגרים פנימיים וחיצוניים. בצד החינוך לשלמות דתית ולפתיחות אל העולם, חשוב מאוד להטמיע גם יסודות של ענווה והכרה בטוב של החברה הישראלית כולה, ושל מגזרים בתוכה. לא ניתן לקדם תפיסה חינוכית כזו מתוך נתק עם החברה הכללית, ויש צורך ביצירת דיאלוג אמיתי וכן עם שכבות איכות בחברה הישראלית, מתוך אחריות גדולה והתחשבות בגיל ובבגרות הנפשית של התלמידים והחניכים.

לימוד מקצועות חול ופתיחות לאקדמיה

לימוד התורה בישראל הוא ערך עליון. לפיכך, לימודי הקודש של כל אדם, סטודנטים ומבוגרים, ובפרט בבתי הספר, צריכים להיות גורם מרכזי ומשמעותי, מבחינת הזמן המוקדש להם ומבחינת המאמץ האינטלקטואלי שמושקע בהם. הם גם צריכים לעמוד בחזית המאמץ החינוכי במסגרות חינוכיות של בנות ובנים כאחד. היות שכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון, יש לחנך להקניית השכלה רחבה.

חשיבות לימוד החכמות הכלליות איננה נובעת רק מתוך הצורך ברכישת מלאכה, שכן בעולם בו אנו חיים ללימוד מטרות רבות ומגוונות, וביניהן גם קידום העולם מבחינה כלכלית, חברתית, רעיונית ועוד. קיימת חשיבות מיוחדת בהפניית כוחות אינטלקטואליים משמעותיים למגוון רחב ככל האפשר של מקצועות לימוד אקדמיים במדינת ישראל, מתוך ההכרה שבכך אנו תורמים תרומה איכותית לבנין המדינה בכל תחומי החיים.

יתר על כן, דברים אלו נכונים ביחס למכלול החכמות האקדמיות הנלמדות במוסדות להשכלה גבוהה, אולם חשוב להדגיש שמקצועות המקנים לאדם כלים להבין טוב יותר את עולמו של הבורא הם בכלל "מעשה בראשית" לפי חלק מרבותינו הראשונים, וכל אדם מישראל מצווה להכירם וללומדם על מנת להעצים את עולמו הדתי.

מעורבות חברתית

התורה וחז"ל מחנכים אותנו לאחריות חברתית עמוקה מאוד. אחריות זו מתייחסת הן לחלשים מבחינה סוציו-אקונומית הן לבעלי המגבלות הגופניות והנפשיות. התנערות מאחריות זו, הבאה לידי ביטוי ביצירת מוסדות חינוך ותנועות נוער בעלי אופי סלקטיבי, וכן בהימנעות מעיסוק נרחב בסוגיות אלה בתוך בתי המדרש, פוגמת בהקניית שיעור הקומה הרוחני והמוסרי של ילדי ישראל.

עלינו לחנך למעורבות חברתית, על ידי הטמעת האחריות החברתית כחלק מהמערך החינוכי שאליו נחשפים כל תלמיד ותלמידה במהלך שנות הלימוד שלהם, וכן בתנועות הנוער. בשנים האחרונות נעשו בתחום זה מאמצים גדולים וחשובים, ויש להמשיך ולקדם אותם יותר ויותר.

חשוב מאוד לעודד מצוינות בקרב תלמידינו, במקצועות הקודש ובכלל, אך יש להזהר מסינון על רקע משפחתי, או כל רקע אחר שאיננו נוגע ישירות למוטיבציה רוחנית, בעיקר בבתי הספר היסודיים.

באפיק זה במיוחד, חשוב גם לשים דגש על הדוגמה האישית, שהיא אבן הבניין הראשית של כל תהליך חינוכי. הנגשת מוסדות החינוך, בתי המדרש ובתי הכנסת לקבוצות רחבות, מבחינה פיזית ומבחינת המחויבות של באי המוסד לאחריותם המעשית כלפי הזולת, היא צעד חשוב בכיוון זה. 

חינוך תיכוני

במהלך השנים הקימה הציונות הדתית אולפנות וישיבות תיכוניות (חלקם בשילוב פנימיה) מתוגברים בלימודי קודש. בחלק מהמוסדות הללו הלימודים מתבצעים בכיתות קטנות, ועל פי רוב בתי הספר עצמם קטנים מהממוצע התיכוני בארץ, ותוך סינון של הלומדים בתוכם. מציאות זו גרמה לכך שרק ציבור בעל יכולות כלכליות מעל הממוצע, או כזה שמעוניין לשלם את המחיר הכבד תמורת הענקת מסגרת חינוכית כזו לילדיו, היה מסוגל לשלוח את ילדיו למוסדות אלו.

עובדה זו יצרה מציאות שבה כיום רק פלח מסוים מתוך הציבור הדתי בפרט, והחברה הישראלית בכלל, זוכים לחינוך תורני משמעותי, הן מבחינת הקצאת שעות לימוד למקצועות הקודש הן מבחינת אופי החברה בו הם מתפתחים. עלינו לתת את הדעת ולתור אחר דרכים לממש את מחויבותנו התורנית כלפי כלל ישראל, מתוך אהבה והערכה, ולהנגיש את תורת אמת לכלל שכבות החברה.

לשם כך יש להכווין בוגרות ובוגרים איכותיים של מערכת החינוך הדתית להשפיע דווקא במחוזות אלה, וגם לבחון חלופות חינוכיות נוספות שיוכלו להקהות את הדיכוטומיה בין מוסדות חינוך נבחרים לכאלה הזוכים להשקעה תורנית נמוכה יותר ולתלמידים מעטים בלבד המגיעים עם מוטיבציה דתית גבוהה.

תגובות