עוד

  1. מדינת ישראל
  2. מעמד האשה ביהדות
  3. תורה וחברה
  4. עמדות בית הלל
  5. בית המדרש ההלכתי
  6. ?מי בבית
  7. חדשות

חיפוש

חפש

פייסבוק

על סדר היום

מפגש בית המדרש ההלכתי

פגישת בית המדרש ההלכתי  - סיוע לנכרים בשעת מצוקה

 ביום ראשון, כ"ד טבת (22/1) נפגש בית המדרש ההלכתי של הארגון לדון בשאלת סיוע לנכרים בעת מצוקה, בהמשך לכנס "לא נוכל להתעלם" שהתקיים בעשרה בטבת. בדיון דיברו עקיבא תור, ראש תחום תפוצות ודתות במשרד החוץ, ושיבי פרומן, מיוזמי קמפין ״ הסורים על הגדרות - Just Beyond our Border", איסוף תרומות לסיוע לילדים במחנות הפליטים בסוריה. 

הרבנית תהילה אליצור פתחה את הדיון בדברים הבאים :

בכנס 'לא נוכל להתעלם' עלתה בעיית הפער בין מקורות ההלכה העוסקים בסיוע לגוי,  לבין האופן בו אנו מתייחסים לנושא.  הפער, כפי שהציגה הרבנית חנה דרייפוס, נובע משינוי עצום בתנאי החיים בהם כתבו ועסקו חז"ל בנושא זה לבין מציאות חיינו: זכינו לחיות במדינה יהודית ריבונית ודמוקרטית,  זכינו אף לכך שסובלנות והתייחסות לאדם באשר הוא אדם הם חלק בלתי נפרד מעולמנו הערכי.  מאליה עולה השאלה באיזה אופן והאם בכלל אפשר לגשר על פער זה.  שלשה כווני התייחסות לשאלה עקרונית זו שמעתי בכנס:  
הרבנית חנה דרייפוס הציעה את הדרך של הרב אונטרמן בשאלת הצלת גוי בשבת : הרחבה מחודשת ומודעת של המושג ההלכתי 'דרכי שלום':  הפיכתו מהיתר חלש שהשימוש בו הוא מכורח הנסיבות ובדיעבד, למקור עקרוני – 'שאינו בבחינת מדת חסידות ולא כאמצעי להגן על עצמנו אלא  נובע מעצם המוסר של תורתנו הקדושה' [ציטוט מתוך מאמרו של הרב אונטרמן]  הרבנית חנה הציגה את היתרון הכפול של דרך זו: אמירת רלוונטית עכשווית, תוך השענות על שפה הלכתית.
הרב רא"ם הכהן הסכים עם תיאור הפער, אך טען כי דרך ההתמודדות אינה השענות על פרשנות כזו או אחרת של המונח  'דרכי שלום'. השענות כזו מחייבת פלפול ואפולוגטיקה. כאן יש צורך באמירה עקרונית וברורה: לעם ישראל יש תפקיד אוניברסלי והתפקיד מחייב התייחסות לסבלם של גויים. המקור לכך הוא ההוראה 'מציון תצא תורה' ודברי הנביאים המסמנים את היעד אליו צריך לשאוף עם ישראל:  "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד" (צפניה ג ט),  זו  המטרה שלנו  ואי אפשר לשאוף אליה מחד להתעלם מסבל העמים מאידך. 
כיוון שלישי העלה יהושע דרורי. הוא מציע ללכת בדרכם של חכמי המזרח בדורות האחרונים: פניה לחכמי הדור, דווקא משום שהם בדור הזה. זו לא אפולוגטיקה להסתמך על קריאתו המחודשת של הרב אונטרמן את המושג 'דרכי שלום'; ההסתמכות עליו נובעת מתוך הקרבה שלו למציאות בה אנו מבקשים לפעול.
הכיוונים השונים מחדדים את האתגר: ברור לנו שההיענות לסבל ואי ההתעלמות, הם  מבחינתנו לא רק צו מוסרי אלא צו יהודי.  האם צריך לשים את אצבע מדוייקת על מקורו?   האם כדברי הרב ראם אין טעם לחפש במקורות ההלכה וצריך לחזור לנביאים?  מה יהיו ההשלכות של צעד כזה?  האם, כהצעת הרבנית חנה, הפתרון הוא למצוא כלים ומונחים הלכתיים ולצקת לתוכם תוכן מחודש או אפילו חדש?  האם גישה הלכתית של חכמי המזרח בדורות האחרונים מציעה פתרון אחר?  
אני שמחה על הצפת השאלה והמשך העיסוק בה. האתגר לא צריך להרתיע.
השיח צריך להיות מבוסס על הסתכלות נכוחה בפער בין המציאות והתפיסות שלנו לאלו של הדורות הקודמים, ועל חתירה לשילוב של השענות על מקורות עם יכולת חידוש והתאמה.

מסקנות הדיון יפורסמו בחוברת הקרובה של בית הלל שתעסוק בסוגיית סיוע לנכרים בשעת מצוקה ונתינת צדקה לגוי.

לא התקבלו תגובות
.

עמדת בית הלל - מתווה הכותל

עמדת בית הלל - מתווה הכותל

"ירוּשָׁלִַים הַבְּנוּיָה כְּעִיר, שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים, שִׁבְטֵי-יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל"

אתמול פורסם כי ראשי הסיעות הדתיות והחרדיות, הרבנים הראשים לישראל ורב הכותל דורשים מראש הממשלה לבטל את מתווה הכותל.

ארגון רבני ורבניות "בית הלל" סבור שמתווה התפילה בכותל צריך לאפשר ליהודים מכל הזרמים החפצים להתאחד לתפילה ליד שריד בית מקדשינו, לכבד את שם ירושלים, לייחד את שם הא-ל עליה ולהתאסף בכותל למטרה זו.

על מנת למנוע מחלוקת, שומה על הרבנים הראשיים ורב הכותל להיצמד למתווה שהוצע בעבר ולהקצות רחבה נפרדת לזרמים השונים. עקרון זה מוטל גם לפתחה של ממשלת ישראל במידה ובכוונתה לעגן את סדרי התפילה בכותל המערבי ובסביבתו בחקיקה.

יתר על כן אנו קוראים ליצור ברחבה הנוכחית עזרת נשים ראויה, מכבדת ומאפשרת יותר מזו הקיימת, ולהעביר את ניהול האתר לידיים שייצגו כהלכה את כל חלקי העם.


לא התקבלו תגובות
.

עמדת בית הלל - עמונה

עמדת בית הלל - עמונה

ארגון רבני ורבניות בית הלל כואב את כאבם הרב של תושבי היישוב עמונה על פינויים בכפייה מבתיהם, בהם ישבו כעשרים שנה. למרות הקושי והמצוקה של כל משפחה הנאלצת לעזוב את ביתה, חשוב שנמשיך לשמור ולחזק כל העת את לכידותו של עם ישראל.

אנו מאמינים שאהבת הארץ, כיבוד חוקי המדינה ואהבת העם אינם סותרים זה את זה, וגם במקרים בהם נוצר מתח בין ערכים חשובים אלה, עלינו לעשות כל מאמץ על מנת לצמצם את הפערים הקיימים ביניהם למען ארץ ישראל, עם ישראל, ולשם השם.

אנו מחזקים את ידי אנשי עמונה שקראו למחאה ללא אלימות, וקוראים לשלטונות ולכוחות  הביטחון לנהוג בכבוד, מתינות וסובלנות כלפי המפונים בעת משברם הכבד על עקירתם מביתם בנחלת אבותינו. יתר על כן, אנו קוראים לממשלת ישראל למצוא פתרון חילופי ולדאוג להסדרת מעמדם ומגוריהם של התושבים המפונים כדי למעט את סבלם, כך שלא ישובו על עצמן טעויות העבר.


לא התקבלו תגובות
.

כנס בית הלל - יחד שבטי ישראל

 

כנס בית הלל - יחד שבטי ישראל

הרב לוקשטיין: "פסילת גיורים של רבנים על ידי הרבנות גורמת נזק לציונות"

 

באסרו חג סוכות,  נערך במרכז מורשת בגין בירושלים, כנס רבני בית הלל בסימן "יחד שבטי ישראל", אשר עסק בנושא הקשר בין יהדות ישראל לתפוצות. בכנס השתתפו יו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי, רב קהילת 'ישורון' בניו יורק הרב יחזקאל לוקשטיין, יו"ר רבני בית הלל הרב מאיר נהוראי, חבר הנהלת בית הלל ורב הקיבוץ לביא הרב יהודה גלעד, ורבנים ורבניות בית הלל.

בכנס הודגשה החשיבות בשמירה על אחדות עם ישראל וחיזוק הקשר החיוני בין מדינת ישראל לעם היהודי בתפוצות. בתוך כך נערך בין הנוכחים דיון בדרכי פעולה אפשריות למימוש מטרות אלו.

יו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי התייחס בדבריו לאחריותנו כלפי כלל העם היהודי: "בימים הנוראים אותם סיימנו רק אתמול הגיעו לבתי כנסת קונסרבטיביים ולבתי כנסת ורפורמיים שניים וחצי מיליון איש ברחבי העולם. אין עוד דרך להגיע אל האנשים האלה, בוודאי שלא בכמות הזו. האתגר שלנו היום הוא ללמוד כיצד נלחמים בהתבוללות ולא להאשים בהתבוללות זרם כזה או אחר. אני לא מודאג מחוסר הסכמה בין הזרמים, אני מודאג מהעמדה שנוקטת מדינת ישראל – היא משקיעה הרבה כסף כדי לשדר שאנחנו בית של כולם ומנגד הלכה למעשה פועלת הפוך בעניין".

רב קהילת 'ישורון' בניו יורק הרב יחזקאל לוקשטיין, אשר חתם בכנס את ביקורו בארץ הציג את הדרך החינוכית בה הוא מנהיג את קהילתו אל מול האתגרים השונים: "הקשר והרגש החם שלי לישראל לא נפגעו כאשר הרבנות הראשית פסלה הגיורים שלי, אולם זה מרחיק יהודים וזה דבר שיכול להפריד בנינו. אני לא מאמין בפלורליזם תיאולוגי, אני מאמין בפלורליזם פרקטי עלינו למצוא את הדרך המשותפת שכן אפשר לקבל ביחד. עלינו להפסיק לפחד ולפעול כדי לשבור את המחיצות בין הרפורמים לאורתודוכסיים".

יו"ר ארגון בית הלל הרב מאיר נהוראי: "העם היהודי משלם מחיר יקר על הנתק בין החברה בישראל ליהדות התפוצות. הנתק שנובע בעיקרו מחוסר הכרה ומחוסר ידע בסיסי, מביא בסופו של דבר להתבוללות גוברת והולכת. חיזוק הקשר בין מדינת ישראל לתפוצות ושיתוף פעולה בין קהילתי הוא שימנע את הגדלת היקף ההתבוללות ויעזור להתמודדות משותפת עם האתגרים השונים בארץ ובתפוצות."


לא התקבלו תגובות
.

כנס בית הלל - "לא נוכל להתעלם"

בכנס "לא נוכל להתעלם" של ארגון רבני ורבניות בית הלל בו גויסו כ-10,000 ₪ למען ילדים בסוריה

כ- 400 איש השתתפו אמש, צום עשרה בטבת, בכנס לימוד להעמקת השיח היהודי והרתמות לסיוע סביב המצב ההומניטרי בסוריה שקיים ארגון רבני ורבניות בית הלל. הכנס שהתקיים במכון ון ליר בירושלים תחת הכותרת 'לא נוכל להתעלם', כלל מעגלי לימוד, שיעורים, פאנל והרצאות, ולקחו בו חלק הרבנית חנה גודינגר דרייפוס, הרב רא"ם הכהן, הרב מאיר נהוראי, הרבנית רחלי פרנקל, הרב רפי פויירשטיין, הרבנית הדסה פרומן, ד"ר רות קלדרון, הרב יהודה גלעד, דרורי יהושע ועוד.

לאורך הערב גויסו תרומות למען ילדים בסוריה על סך 10,000 ₪. בארגון מציינים כי מעבר לקול הזעקה והמחאה על הנעשה בסוריה הם קוראים לאנשים לתרום למען הילדים: "כל תרומה ולו הקטנה ביותר הינה כהצהרה 'איננו אדישים'". בארגון מדגישים כי הוחלט להתמקד בסיוע לילדים בלבד אשר הם ודאי קורבנות חפים מפשע 'באשר הם שם',  במוצרים ולא בכסף ודרך ארגון IFA שהינו ארגון אמין שפועל בתאום עם רשויות המדינה ומוודא שהתרומה תגיע ליעדה הנכון.

מטרת הכנס הייתה להביא להעמקת השיח התורני והערכי בשאלת אחריותנו לבני עמים אחרים מתוך המקורות ושורשי היהדות. מבין הנושאים שנידונו בערב התקיימו דיונים סביב השאלות – מה האחריות של עם ישראל למוסר העולמי? המשמעות של צדקה ליהודים ולגויים? כיצד מתייחס הרמב"ם לדרכי שלום עם הגויים? האומנם גם בימינו "עם לבדד ישכון"?

במהלך הכנס התייחסו הנואמים לפיגוע שהתרחש בארמון הנציב ואף נקראו פרקי תהילים לרפואת הפצועים. " הצרה של ההרג והטרור היא צרה עולמית, היא קיימת כאן וקיימת גם בסוריה. אנחנו מבינים שהמלחמה שלנו רחבה יותר ולכן מתפללים עלינו ומתפללים גם על חפים מפשע שנמצאים שם ונמצאים בצרה." הרבנית רחלי פרנקל פתחה את המושב המרכזי בתפילה שניסח הרב שרלו עבור העם בסוריה.

הרב מאיר נהוראי, יו"ר ארגון בית הלל: "כבן דור שני של ניצולת שואה. התרגשתי מהכנס ומהנוכחות הגבוהה של בני נוער. אי אפשר להישאר אדיש נוכח טבח של אזרחים חפים מפשע. כעם שזוכר מראות קשים של טבח והשמדה נדרש מאתנו לעורר את המחאה. נדרש מאתנו לעורר את העולם ולא לאפשר להתעלמות ולשתיקה להמשיך עוד. עלינו לצאת מן האדישות ולדרוש ממעצמות העולם להתערב להפסקת ההרג והטבח. זוהי חובתנו הלאומית והמוסרית."

הרב יהודה גלעד חבר הוועד המנהל בארגון רבני ורבניות בית הלל: "אנחנו עם ריבוני בארצנו וחלק מהותי מהסיבה שלשמה באנו לארצנו היא כדי להביא מסר לאנושות כולה. המהות  של הלאומיות שלנו היא להביא טוב לעולם. הגאולה היא כשאנו חוזרים לארצנו ויכולים להיות אור לגויים, ברגישות המוסרית של עם שמתנהג אחרת ואשר במצב של מלחמה עדיין דואג לאויבים באֶרץ אויב."

ד"ר רות קלדרון: " "אני מצטערת שאנחנו לא עושים דברים כמו הערב הזה ביחד. ציבורים שונים מהחברה הישראלית יכולים בכל זאת להתחבר. להתחבר סביב הנקודה הזו של המצב בסוריה, זאת נקודה פשוטה אמתית ונכונה שיכולה להוות מקום של חיבור."

הרב רא"ם הכהן, ראש הישיבה ורב היישוב עתניאל שלקח אף הוא חלק בכנס: "אם כי הפסוק 'הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב' מופיע בתורה צריך לזכור שאלה מילים שנאמרו על ידי נביא רשע. אנו נמצאים בתקופה שבה עלינו להעביר מהלך. לא מספיק שנילחם כדי לשרוד, אנו נלחמים כדי לממש את הייעוד הגדול שבאופק של עם ישראל. שאיפתנו המתמדת לשלום אין בה כדי להפחית מעוצמת מלחמתנו ברשע, להיפך. אם 400 ילדים יכולים להירצח ביום ואדם ממשיך בשגרת יומו  זה דבר נורא. לא יכול להיות שאנחנו לא נזעק ולא נתפלל על רוע כל כך גדול."

הרב רפי פויירשטיין, חבר הנהלת 'צהר': "יש אנשים מפלצות. אסור לנו לטשטש בין הטוב לרע, אלאור אזריה שעמד למשפט לא דומה בכלל למה שקורה בסוריה, שם אין שופט, שם יש רוע לשמו. דווקא בגלל שהאנשים האלה שופכים דם, דווקא בגלל שהם מפלצות צריך לעזור להוציא את הילדים מהידיים של הרוצחים האלה. תרבות הרצח עוד יותר מגדילה את האחריות שלנו כלפיהם. כשאני חושב על הילדים האלה אני חושב על מיליון וחצי יהודים שנרצחו בשואה."

 |קובץ|27013|קובץ|

 


לא התקבלו תגובות
.

האתגר האמיתי הוא להתמודד עם שאלות אתיות והלכתיות (הרב עו"ד צוריאל בובליל)



אתחיל בגילוי נאות - עומרי שחר ז"ל, נהרג לפני כ-4 שנים בתאונה עם קרוב משפחתי, רפאל בובליל ז"ל, שניהם קצינים בחיל הים. מאז, ממרחק, עקבתי אחרי סיפורם של הוריו של   עמרי, אשר ביקשו מזור לנפשם בהבאת ילד מזרע בנם. כעת התיר להם ביהמ"ש לעשות זאת. האמנם הדבר ראוי? מותר? מוסרי? תואם את עמדת המשפט העברי? עומד בכללי 'טובת הילד'?


מסתבר שהטכנולוגיה מתקדמת בצעדי ענק, ולא תמיד 'חכמי האתיקה' מדביקים הקצב. האמנם למשפט העברי יש מענה, ואמירת ביאליק 'אם יש את נפשך לדעת את המעין ממנו שאבו אחיך המומתים... אל בית המדרש סור, הישן והנושן', תתממש גם הפעם?

לפחות שלוש שאלות מתעוררות. הראשונה, האם מותר לקחת זרע מהמת? אם התשובה לשאלה זו שלילית ובפועל שאבו זרע מהנפטר, השאלה השנייה הינה האם מותר להשתמש בו? והשאלה השלישית, האמנם היענות לבקשת ההורים הולמת את טובת הילד?

המקור לאיסור פגיעה במת הינו ההלכה שאין לנוול את המת (מסכת בבא בתרא קנ"ד), והאיסור ליהנות מהמת (עבודה זרה כ"ט). פוסקי הלכה, כדוגמת הרב פיינשטיין והרב וולדנברג,  אוסרים  שימוש בזרע המת. לדעתם, פציעה כירורגית במת מהווה ניוול המת. מהעבר השני, ישנה גישה שאין בכך ניוול למת. מי שמכיר את הטיפול בגופה, בטרם קבורה, יודע שממילא מנקים אותה. כאן, המטרה חשובה, שכן ההורים הינם שכולים, ואין להם זכר מבנם, למעט האפשרות הזו. בנוסף, בסה"כ מדובר בהחדרת מחט לשאיבת הזרע, ואין כאן הוצאת איבר, ולכן אין פגיעה בנפטר. בנוסף, שאיבת הזרע אינה בדרך של הנאה. במאמר מוסגר, נציין שפוסקים רבים התירו השתלת קרנית מהמת, ולא ראו בכך ניוול למת או הנאה ממת. אם כי, שם זה נעשה למניעת עיוורון. מן העבר השני, יש שאסרו זאת, אלא אם  מדובר בפיקוח נפש.

נעלה קומה בסוגיה: לשיטת מי שאוסר הוצאת הזרע, מה הדין אם כבר הפעולה נעשתה? מעשית, זרע המת הולך לאבדון, ואין ציווי לשמור אותו, כמו איבר רגיל. לכאורה, כשמדובר בזוג עם בעיות פוריות, המשתמשים בתרומת זרע / ביצית, ומקפיאים עוברים, ולפתע החליט מי מהם להתגרש, עולה הדילמה האם יכול צד לאלץ הצד השני להמשיך התהליך (דילמה לה ניתן להקדיש מאמר בפני עצמו). אולם, כאן אין מי שטוען שהוא מתנגד להפוך להיות 'אב בעל כורחו'.

יתירה מזאת, דומה שההכרעה תלויה בהסתכלות על החדשנות הטכנולוגית. עמדתי הינה שהקידמה, כל עוד אינה פוגעת בכללי המוסר, הינה מבורכת, ואם הקב"ה נתן תבונה לבני אנוש, למצוא דרכים נוספות לבניית חיים, מי אנו שנעצור זאת?! נאמר ברורות: אין איסור לבנות חיים! הרב קוק (אגרות, א) מציין שבעבר, מי שעבר עבירה, ניתן היה לקחתו לביה"ד ולכוף עליו  את קיום המצוות.  כיום, אין מצב של כפייה. בדורות מסוימים, זו הייתה הדרך. בדורות האחרונים, הגישה הינה אחרת לחלוטין, והאל מדבר אל כל דור בשפתו. ענין זה מובא כדי להבהיר שאם ה' פתח לנו במאה העשרים והעשרים ואחת צוהר לגילויים מדהימים, שלא שיערום אבותינו, אל לנו להסתגר בסגנון 'חדש אסור מן התורה', שכן התרה הינה 'תורת חיים'.

ומה עם 'טובת הילד'? האם אין בכך אגואיזם טהור של הורי נפטר, שאינם שואלים אם הוא בכלל רוצה להיוולד? האם טוב שייוולד בלי הורים, אלא רק עם סבא וסבתא? אין כאן תשובה מוחלטת. מחד גיסא, בכל הבאת ילד לעולם, 'על כורחו הוא נולד'. מצד שני, הוא נולד למסגרת נורמטיבית. דומני שהגישה העקרונית אמורה להיות חיובית, ולאפשר להורים השכולים להיבנות מדור ההמשך. איך אמר הדיין, הרב גולדברג: אם אפשר לומר שזה רצון הנפטר, יש מקום להתיר. יחד עם זאת, יש צורך בהתכנסות אנשי המקצוע – מדיני משפחה, אתיקה, רווחה – לבנות פרמטרים בטרם החלטה במקרה הספציפי. לדוגמא, בריאות ההורים – פיזית ונפשית, גיל ההורים, יכולתם לגדל הילד ולהעניק לו כל הנדרש ועוד. מכיוון שמראש ילד כזה יהא שונה מהסטנדרט, ראוי למזער סבל עתידי, ולאפשר לו חיים טובים ומעבר לכך, כדי לפצות על עצם המציאות החריגה אליה נולד.

לסיכום, בשיחה עם הרב יאיר בן מנחם, דיין בעל ידע הלכתי מקיף, וראיה מרחבית, שאינו חושש משאלות 'חדשניות', עלה ההיגד: אלוקים נתן לנו כלים חדשים, מהרפואה והמדע. אין לחשוש משימוש בהם לטובת האנושות, ואם צריך להתמודד עם שאלות אתיות / הלכתיות, זה אתגר ולא בלם!

ולכם, אירית ואשר, הורי עומרי ז"ל, אומר: נאבקתם וקיבלתם את הזכות להמשכיות. תהי הברכה במעשי ידיכם, אך זכרו, מתוך ראיית טובת הילד: אל תחדירו בו שהוא חליף לבן שנהרג. תנו לו לבנות אישיות משל עצמו, ולא לשאת על כתפיו משא כבד. גם כך, מדובר במשהו חריג, ויתכן שהוא יצטרך להתמודד עם חסכים מסוימים, עם תגובות של החברה ועוד. אתמצת במשפט פשוט: בנו לו סביבה נורמטיבית לחלוטין, עם העיניים קדימה.

הכותב הוא מומחה לדיני משפחה וירושה, חבר בארגון רבני ורבניות "בית הלל", ומייסד המרכז הבי"ל להתרת עגונות ועגונים וטיפול בממזרים וב'דמעת העשוקים'


לא התקבלו תגובות
.

חוברת בית הלל - מקצת היבטים הלכתיים בסוגיית פגועי נפש

חוברת בית הלל מספר 12

ב"ה 

מקצת היבטים הלכתיים בסוגיית פגועי נפש

מבוא

 

מחלת נפש היא מחלה. סבלו של פגוע הנפש הוא סבל. החברה הישראלית לומדת להכיר עובדות אלו והן מאתגרות את הקהילה ואת ההלכה. החמלה היא המפתח למשימתה של הקהילה ולקו המנחה את ההלכה.

האתגר הקהילתי מחייב לסייע לחולה ולמשפחתו להתגבר על הבושה ולנצח את הבורות והדעות הקדומות בכלל החברה. לשם כך יש צורך בחינוך נכון ובהירתמות של מנהיגי הקהילה לחולל שינוי ותיקון. יש למצוא את הדרך לתת את הכתף לחולה ומשפחתו הן במובן המעשי והן בהכרה ובהתגברות על דעות קדומות ואמונות לא מבוססות.

בהקשר ההלכתי יש למצוא דרכים לחדד הנחיות לטיפול בפגועי הנפש, בנסיבות המצריכות לדחות איסורים. יש להגדיר את טיבן של הסכנות שבחוליים אלו, להכיר את דרכי הטיפול המקובלות, ולהכריע באיסור והיתר. אתגר זה מחייב לנטות להכרעה בעולם של יחסים סובייקטיביים – טיבה של המחלה כמו דרכי הטיפול בה -  ועם זאת להיזהר מלפגוע בנחרצות ההכרעה, באפשרות ההבראה ובדרכי הטיפול.

מאמר קצר זה עוסק במעמדו ההלכתי של הטיפול בפגוע הנפש.

פקוח נפש

'מחלת נפש' היא כותרת למגוון לקויות התחום הנפשי. מבחינת ההלכה יש מקום להבחין בין מצבים בהם פגוע הנפש יכנס לקבוצה 'החמורה' כמו הסובל מפגיעה חמורה בבוחן המציאות, או מגלה נטיות אובדניות לבין הסובל מהפרעות אחרות.

המשתייך לקבוצה הראשונה מותר להצילו ממצבו או למנוע את כניסתו למצב זה אף בעבירה על איסורי תורה. בדברי הפוסקים אנו מוצאים שלושה נימוקים שיש להתחשב בהם אפילו במצב של חילול שבת כדי למנוע מן האדם פגיעה חמורה בנפשו:

הנימוק האחד הוא החשש שהפגיעה בנפש תוליד לסכנת חיים. פגועי נפש עלולים לאבד את היכולת להישמר מסכנות ולעיתים אף עלולים לפגוע בעצמם או בזולתם.

הנימוק השני מתייחס לערך שמירת המצוות. לפי נימוק זה אף אם איש המקצוע גורס כי אין מדובר בפגיעה המסכנת חיים חובה לשמר את כוחו הרוחני של האדם. במצב בו מאבד אדם את שפיותו הוא נפטר מן המצוות ונחשב כמאבד את קומתו הרוחנית. יש לפעול להצלה מאובדן כזה  או להשיבו למצב של חיוב, אף במחיר של חילול שבת: נחלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה.  

הנימוק השלישי גורס כי עצם אובדן השפיות הוא כסכנת חיים, שכן באובדן הדעת, האדם מאבד את עצמיות אישיותו, את זהותו את עומק הרצון לחיות.

 

טיפול בחולי

שאלת המפתח בתחום הטיפול בחולי – בפגוע נפש שאין בו סכנת חיים – היא מעמדה ההלכתי של מחלה זו. האם היא נחשבת 'מחלה' [מה שנקרא בלשון הפוסקים: 'חולה שאין בו סכנה'] או שהיא 'מיחוש בעלמא'. אם האפשרות הראשונה נכונה הרי שיש מגוון של פעולות שבדרך כלל אסורות שניתן לעשותן על מנת להקל על ייסוריו של פגוע הנפש. העמדה המסתברת העולה מן העיון ההלכתי היא כי פגוע נפש שתפקודו נפגע באופן משמעותי נחשב 'חולה'.

לאור זאת:

  • מי שסובל מ'הפרעות מצב רוח' ולשם כך נוטל תרופות באופן קבוע בימי החול,                                    מותר יהיה לו ליטול את תרופותיו בשבת. זאת משום שנטילת תרופות הותרה למי שמוגדר חולה. יתרה מזאת, היא הותרה אף למי שיש ספק אם הוא חולה. במיוחד בזמנינו שאין חשש שאדם יעבור על איסור על מנת להכין תרופה בעצמו.
  • בחור צעיר הסובל מהפרעת חרדה ומתקשה להירדם. כשהתופעה נמשכת לסירוגין יותר מעשרים וארבע שעות תפקודו ירוד. בימי החול הוא מקשיב למוסיקה מרגיעה והיא מאפשרת לו להירדם. המטפל שלו סבור שזו הדרך היחידית שתאפשר לו להירדם. יש מקום לשקול שיוכל להקשיב למוסיקה גם בשבת.   

לדעת רוב פוסקי זמננו הפעלת נגן מוסיקה בשבת אסורה מדברי חכמים. לצורך חולה שאין בו סכנה ניתן להתיר הפעלתו בשינוי. עם זאת היות ויש בהיתר זה דבר חידוש יש להקפיד, במידה והדבר אפשרי, על תנאים אלו: הגדרת ההפרעה אובחנה על ידי מומחה, והפתרון של שמיעת מוסיקה מנוסה ובדוק כמועיל לחולה. יש להכין את משמיע המוסיקה מערב שבת, שיוכל להיות מופעל בלחיצה אחת, שתיעשה בשינוי. השמיעה תתבצע באמצעות אוזניות כדי למעט בהשמעת הקול בשבת.                                                                                            

  • אדם הסובל מדיכאון מתמשך גילה כי נגינה בחליל מקילה על תחושת הדיכאון. המטפל שלו מוסר שאכן הנגינה מטיבה את מצבו. האם כאשר תוקפת אותו תחושת הדיכאון מותר לו לנגן בשבת?

הנגינה כמרפא לנפש ידועה מימים קדמונים. נגינה בשבת אסורה מדברי חכמים. שאלת תקפותו של האיסור בתקופה הבתר תלמודית הועלתה על שולחנם של הפוסקים והכרעת רובם ככולם כי האיסור קיים. פוסקים רבים התירו נגינה בשעת איסורי אבלות כדי לרפא את נפש החולה. אמנם באיסורי שבת לא נאמר היתר. יש מקום לשקול להתיר את הנגינה בנסיבות האמורות על רקע היתר לרפואת 'חולה שאין בו סכנה'. אמנם היות ויש בכך חידוש, יש מקום להותיר את ההיתר לשיקול דעתו של החולה בגדר – 'לב יודע מרת נפשו'.  

  • אשה סובלת מדיכאון שאחר לידה. על פי דברי הרופא היא זקוקה לתמיכה נפשית גדולה. חיבוק של איש אוהב ואהוב יכול לקדם את הוצאתה מן הבור הנפשי בו היא נתונה.

היות ועדיין לא טבלה היא אסורה לבעלה. האם כדי לסייע לה יהיה מותר לו לחבקה?

חיבוק בין איש לאשה שאינם מותרים זה לזו אסור - יש אומרים מן התורה ויש אומרים מדברי חכמים. אצל חלק מהפוסקים נראה כי החומרה במגע האסור היא רק בזה שיש בו כוונה מינית. אף מגע שאין כוונה מינית אינו רצוי ואף אסור. אולם בשעת צורך ונסיבות מיוחדות יש מקום לשקול את היתרם.

לכן, היות ובנסיבות של דכאון עשוי החיבוק להוציא את היולדת משקיעה, יש מקום לשקול להתיר חיבוק כזה שאין בו משום כוונה לקשר מיני. אמנם זאת במספר תנאים שיגבילו אותו רק למקומות החיוניים ותימנע הזליגה אל המקומות האסורים:

א.     אבחנה רפואית וקביעת איש ההלכה שהנסיבות הן 'חולה שאין בו סכנה'.

ב.     הגדרת הפתרון כחיוני  ובהיעדר פתרון אחר (כגון אדם אחר שיוכל לתת את אותה תמיכה נפשית נצרכת).

ג.      בני הזוג אחראים לשמירת גבולות החיבוק הנחוץ בלבד, ללא זליגה אל המקומות האסורים.

ד.     יתכן שיש מקום להקל יותר בפרהסיה מאשר כשבני הזוג לבדם.

 וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיעַ וְזָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹרֶךָ וַאֲפֵלָתְךָ כַּצָּהֳרָיִם:

 וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ

 וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו:

 

- קישור לחוברת המלאה - 


לא התקבלו תגובות
.

תגובת בית הלל בפרשת פסילת גיורי הרב לוקשטיין (בית הלל)

ארגון הרבנים והרבניות בית הלל מביע צער וכאב על אי הכרה ביהדותה של אישה שגוירה על ידי אחד מחשובי רבני ארצות הברית, הרב יחזקאל לוקשטיין. לקראת הדיון ביום רביעי, קורא ארגון רבני בית הלל לבית הדין הגדול, ולנשיאו, הרב יצחק יוסף, להפוך את ההחלטה של בית הדין האזורי בפתח תקווה שלא להכיר בגיוריו של הרב יחזקאל לוקשטיין.

ארגון הרבנים והרבניות בית הלל מביע צער וכאב על אי הכרה  ביהדותה של אישה שגוירה על ידי אחד מחשובי רבני ארצות הברית, הרב יחזקאל לוקשטיין.

לקראת הדיון ביום רביעי, קורא ארגון רבני בית הלל לבית הדין הגדול, ולנשיאו, הרב יצחק יוסף, להפוך את ההחלטה של בית הדין האזורי בפתח תקווה שלא להכיר בגיוריו של  הרב יחזקאל לוקשטיין. 

על פי פסק הדין של בית הדין האזורי בפ"ת, (כפי שנמסר על ידי עמותת 'עתים', המסייעת לגיורת), בתי הדין אינם מכירים בכל גיוריו של הרב יחזקאל לוקשטיין. הרב לוקשטיין הוא מחשובי הרבנים האורתודוקסיים בארה"ב, תלמיד חכם שכיהן עשרות שנים כרב קהילת ישורון בניו יורק. הוא עמד בראש בית הספר רמז, אחד מבתי הספר הדתיים ציוניים הנחשבים ביותר ברחבי התפוצות, לאורך שנים רבות.

הרבנות הראשית מכירה במספר מצומצם של רבנים ובתי דין העוסקים בגיור ברחבי העולם, ומוציאה מכללם רבנים ותיקים וידועים, על פי השקפתם המסוימת, ללא כללים ברורים, הגדרה או הנחייה כתובה. 

התורה הזהירה אותנו על היחס לגר לא פחות משלושים ושש פעמים, ומעמדם של גרי צדק של היום אינו שונה מאותם גרים שהתורה כל כך חסה על שלומם. "לא תונו אתו" אנחנו מוזהרים - פעם אחר פעם. פסילת גיור הוא מעשה חמור במיוחד, לא רק לגר שנפסל אלא לכל קהילת הגרים. גרים רבים חיים בדאגה, האם תוכר יהדותם ביום שיצטרכו להוכיח אותה. פסילה של גר אחד מגבירה את חרדתם של כל הגרים, ציבור שגם ללא צרה זאת זקוק לתמיכה קהילתית וחברתית, וקבלה במאור פנים.

פסילה של גיוריו של  הרב לוקשטיין היא שגיאה חמורה שיש בה ביזוי ת"ח, חילול שם שמיים, ועלולה להרחיק רבים מיהודי ארה"ב האורתודוקסיים, מן הנאמנים ביותר למדינה, מקשר למדינת ישראל ולתורת ישראל.

אנו קוראים למועצת הרבנות הראשית ולבתי הדין לתקן את העוולה, לכבד את רבני הקהילות בחו"ל, וביניהם הרב יחזקאל לוקשטיין, ולהכיר בגיוריו, ולנקוט בצעדים מעשיים לקראת הסדרת הכרת הגיורים בחו"ל, על פי כללים מסודרים, הוגנים ושקופים.


לא התקבלו תגובות
.

Meshivat Nefesh - Project Presentation (Rabbanit Tamar Meir and Rabbanit Shira Sapir)

The Meshivat Nefesh project aims to provide women and girls with an attentive female ear and responder to tailor a response to their questions, a response they couldn’t always get in other ways.

Meshivat Nefesh – Project Presentation

The Meshivat Nefesh project aims to provide women and girls

with an attentive female ear and responder to tailor a response to their questions,

a response they couldn’t always get in other ways.

(Rabbanit Tamar Meir and Rabbanit Shira Sapir)

Meshivat Nefesh
Female Torah Scholars responding in the spirit of the Halacha

What is the Meshivat Nefesh project?
The Meshivat Nefesh project aims to provide women and girls with an attentive female ear and responder to tailor a response to their questions, a response they couldn’t always get in other ways.

(Read this article in Hebrew)


What prompted this idea?

Women and girls of various ages feel the need to take counsel with a Torah-observant person, not only to discuss Halachic issues, but also to voice questions concerning faith, worldview, ways of life, and guidance.

Physical or virtual access to women that can help serve as an attentive ear in the world of Torah scholars. Women and girls need to hear from women, and to be able to discuss anything at all, frankly and openly, with a woman, especially when it comes to personal and intimate matters that are decidedly feminine.

However, these female personalities aren’t always available to women. They aren’t as well-known as their male counterparts, because they don’t have any official role. There are no woman-led communities, and they have less opportunities to make themselves known to the public.

What we need is more extensive and organized response. But how will this happen?

To fulfill this need, we are currently creating the basic infrastructure for our internet site, while bearing in mind the range of needs that the project is meant to address:

A preliminary map of needs and responses:
1. Recruiting and training the responders;
2. Defining an organizational structure that will provide the best response. It will include building an advisory forum where rabbis, rabbaniyot and professionals can provide advice and guidance to responders as they address questions concerning halachah and personal issues that border on halachah and faith. (If a question requires professional attention, the inquirer will be referred to a professional).

Who is our target audience?

Ultimately, we want to reach out to all women. However, in the beginning, in the interest of fostering a developing process, we chose to focus on girls and young women. High-school aged girls are going through the process of formulating their religious identities, a process encompassing everything from respecting parents to issues of modesty, the relationship between the sexes, and the status of women in Judaism.

These young women won’t always manage to have their concerns addressed through the formal education system, and they often feel the need to consult with a Torah-observant woman who is neutral, uninvolved, and non-judgmental. Sometimes, a dialog that allows the young woman to remain anonymous is in order.

Once these young women take leave of their educational frameworks and face “the real world”, a number of challenges await them. These include what women typically face when they do their army service or national volunteer service. They may need to adjust to living with unfamiliar roommates from various religious, cultural and ethnic backgrounds, to manage their time on their own, or to work under a managing or commanding authority. They will have to cope with the service itself, or the encounters that it entails, and they will encounter challenges in later stages of life and at many other junctures when decisions need to be made. Such challenges are right around the corner for them. They will need to handle complex new relationships, and think about studying, acquiring a profession, starting a family, and marital life. Red lights will go on. They will be bombarded with questions like “what do you want to do next year?”, or “what do you plan to do with the rest of your life?”. Naturally, all of these processes occur while these women are still building their identity and religious Jewish women.

Other goals:

Besides responding to inquirers, the project also allows us to empower female personalities within the world of Torah. Through Meshivat Nefesh and its platform, professional female Torah-observant personalities who have accumulated a great deal of experience in education and are spiritual leaders with a profound and extensive worldview will become available to respond to women all over Israel, not just those within the social circles and environments that enable them to become acquainted with these female personalities.

For more information on the project, please write us at meshivatnefesh1@gmail.com.

Support the project:
Running this project requires us to invest many resources in activities like building and maintaining the website and paying the responders and site manager reasonable compensation. All or part of the website can be dedicated to an ilui neshama (for more information, please contact us).

To contribute, please visit this link: https://trum.ly/newdonateeng.asp?org=6&k=85.

Rabbanit Dr. Tamar Meir, member of Beit Hillel’s management board
Rabbanit Shira Sapir, member of Beit Hillel
The Project Administration

 


לא התקבלו תגובות
.

רשמים בעקבות הכנס (הרב יצחק אייזנר)

רשמים אישיים בעקבות כנס בית הלל על הכלה והלכה

בס"ד

הרהורים לאחר כנס בית הלל – הלכה והכלה

הרב יצחק אייזנר

ישבתי באולם הכנס בו ארגון רבני בית הלל הציג את עמדתו אשר לפיה על הקהילות לקבל בעלי נטייה חד מינית לתוכם ולהכילם.

כבר השתתפתי בכנסים רבים של בית הלל; רק בנושא זה כבר היו לנו שלשה מפגשים פנימיים, ובהם השתתפו מומחים שהציגו מגוון של זוויות, וגם להט"בים רבים, בהם פעילי הארגונים, ששיתפו אותנו בעמדות שונות ובחוויות קשות.

אבל כנס זה היה שונה. היה חשמל באוויר. כל 15 דקות, כמעט לפי השעון, היו ניצוצות, ולעתים גם ברק ורעם.

בחדר היו רבני ורבניות בית הלל יחד עם שורות על גבי שורות של להט"בים דתיים, חלקם עם בני משפחותיהם, לפעמים בני המשפחות בלעדיהם כי הם כבר נסו על נפשם. האולם התמלא בכאב עמוק, ממושך ואינטנסיבי. פנים שחוו עלבונות אכזריים, האשמות לא הוגנות, דחייה ובידוד.

בהזדמנויות שונות קמו טרנסג'נדריות בזעקה גדולה. לא הצלחתי להסכים עם הטענות שלהן, אז ניסיתי להקשיב לליבן; גם שם גיליתי את תוצאותיהם של עלבונות אכזריים, האשמות לא הוגנות, דחייה ובידוד.

בכנס, לא הגענו להסכמה. אבל היתה הקשבה, והבנה שהדרך עוד ארוכה.

האירועים שהתרחשו מאז הכנס מתאימים לחג הקרב ובא. למה הוריד אותנו הקב"ה למצרים? כבר בברית בין הבתרים הודיע לאברהם אבינו על תוכנית השעבוד. לשם מה? כי עם שייעודו לתקן את העולם, לרומם שפלים, להציל עשוקים, להושיע אומללים ולשחרר משועבדים, חייב לחוש על בשרו כמה זה קשה להיות מדוכא, נרדף ושפוף. רק אצל מי שפעם חי את הכאב בעצמו, יבער בליבו הדחף לתיקון, והוא אינו מסוגל לנוח עד שהעולם יהיה שלם.

לאחר הכנס, רציתי להכיר את מציאות הקהילה הלהט"בית יותר לעומק. שוחחתי עם כמה אנשים בעלי נטייה חד מינית, שם מחוץ לאולם, עד שעה מאוחרת.

למחרת, כתבתי מאמר לעיתון הארץ, ובו שיתפתי תקווה שמסמך בית הלל אינו סופו של התהליך אלא תחילתו; שרבנים ימשיכו לדון ולחפש פתרונות בעבור אנשים שנגזר עליהם אתגרים כבדים מנשוא. קיבלתי ביקורת.

יום אחרי זה, התראיינתי ברדיו, ושם הדגשתי את הצורך ההלכתי להקפיד על כבודו של כל צלם א-להים, את מרכזיותה של מצוות "ואהבת לרעך כמוך", את האיסור לשנוא, את החובה לתמוך במגזרים חלשים ונדחים. קיבלתי הערות קשות.

כתבתי בווינט על החשיבות לפתוח את הלב לאנשים בעלי נטייה חד מיניים, לשנות את השפה, ליצור מגע, לפתח קשרים, לקיים שיח של כבוד הדדי ואמפתיה. קיבלתי נזיפות.

אולי פעלתי יותר מדי, מהר מדי, ולכן טעמתי טעמם של עלבונות אכזריים, האשמות לא הוגנות, דחייה ובידוד. ההאשמות כואבות, אבל אני מקווה, בימים אלה, ערב פסח, שהחוויה הקשה הזאת תמריץ אותי לעשות את חלקי הקטן, ולפחות לנסות לתת מזור לכאב העמוק, הממושך והאינטנסיבי של אנשים שחיים בסבל ובהדרה כל חייהם.

 

 


לא התקבלו תגובות
.

משיבת נפש - הצגת הפרוייקט (הרבנית תמר מאיר, הרבנית שירה ספיר)

פרויקט משיבת נפש שם לו למטרה לספק לנשים ולבנות צעירות כתובת נשית לשאלותיהן בכל תחום, ולאפשר להן לקבל מענה מותאם, שלא תמיד יוכלו לקבל בדרך אחרת.

משיבת נפש
נשות תורה עונות כהלכה

(Read this article in English)


מהו פרויקט משיבת נפש?
פרויקט משיבת נפש שם לו למטרה לספק לנשים ולבנות צעירות כתובת נשית לשאלותיהן בכל תחום,
ולאפשר להן לקבל מענה מותאם, שלא תמיד יוכלו לקבל בדרך אחרת.

מה עומד מאחורי הרעיון?
אנשים ונשים, בגילים שונים, מרגישים צורך להתייעץ עם דמות תורנית. לא רק בשאלות של הלכה, אלא גם בשאלות של אמונה, השקפה, אורח חיים והדרכה.
במרחב התורני - הממשי או הווירטואלי, אין מספיק נגישות לנשים שיכולות לשמש ככתובת תורנית.

נשים, כמו גם נערות צעירות, זקוקות למענה נשי. ליכולת לשוחח בפתיחות ובגילוי לב עם אישה על כל נושא שבעולם, ובפרט כשהדבר מגיע לנושאים אישיים ואינטימיים או נשיים במובהק.
אלא שדמויות נשיות תורניות אינן תמיד נגישות עבור ציבור הנשים. הן מוכָּרות פחות, שכן לרוב אינן נושאות במשרה רשמית, אין קהילה שהן עומדות בראשה, ויש להן פחות הזדמנויות להכרה במרחב הציבורי.
דרוש כאן מענה רחב וממוסד יותר.

איך זה יקרה?
על מנת לתת מענה לצורך, אנו בונות בשלב זה את התשתיות הראשוניות להקמת אתר אינטרנט, תוך התייחסות למכלול הצרכים של הפרויקט:

1. מיפוי ראשוני של צרכים ושל דרכי מענה
2. גיוס והכשרת משיבות
3. הגדרת מבנה ארגוני שיתן מענה מיטבי, כולל בניית פורום מייעץ שבו רבנים, רבניות ואנשי מקצוע יתנו ייעוץ והדרכה למשיבות בתהליך המענה לשאלות הלכתיות, ותחומים אישיים הנושקים לאמונה והלכה. (במקרה של שאלה המצריכה הפניה לגורם מקצועי, תיעשה הפניה כזו כמובן).

מי הוא קהל היעד?
לטווח הארוך, קהל היעד שלנו הוא כלל הנשים.
בשלב ראשון, ועל מנת לאפשר תהליך צומח, בחרנו להתמקד בנערות ובנשים צעירות.
נערות בגיל התיכון מצויות בתהליכים של גיבוש זהות אמונית ודתית, בדיקת גבולות והתמודדות עם שאלות שמציבה בפניהן משמעות היותן נערות בחברה דתית, החל מכיבוד הורים ועד לשאלות של צניעות, סוגיות 'בינו לבינה' ומעמד האישה ביהדות.
לא תמיד יוכלו אותן נשים למצוא מענה במסגרת החינוכית, ובפעמים רבות הן חשות צורך בהתייעצות עם דמות נשית תורנית שהיא חיצונית, נייטרלית, לא שיפוטית, ולעתים אף באופן שמאפשר אנונימיות.
כשהן יוצאות מן המסגרת החינוכית אל העולם הרחב, מחכות להן התמודדויות חדשות: התמודדויות אופייניות לשירות הלאומי ולשירות הצבאי - חיים בדירה עם שותפות זרות שמגיעות מרקעים שונים (ברמה הדתית, העדתית והתרבותית), ניהול עצמאי של הזמן, עבודה מול סמכות ניהולית או פיקודית, התמודדויות בשירות עצמו ועם המפגשים שהוא מזמן; התמודדויות שיידרשו אליהן בשלבים הבאים ובצמתים הרבים של קבלת החלטות המחכים להן מעבר לפינה - מערכות יחסים חדשות ומורכבות, מחשבות על לימודים, על רכישת מקצוע, על הקמת משפחה, על זוגיות. נורות אדומות שנדלקות. ומה את עושה בשנה הבאה? ומה את עושה בהמשך החיים? כל אלו, כמובן, תהליכים המתרחשים לצד המשך תהליך בניית זהותן כנשים יהודיות ומאמינות.

מטרות נוספות:
לצד המענה לצרכים של השואלות, מאפשר הפרויקט גם את העצמתן של דמויות נשיות במרחב התורני:
באמצעות "משיבת נפש" והפלטפורמה המקוונת שלו, תתאפשר הנגשה של דמויות נשיות תורניות, מקצועיות ובעלות ניסיון חינוכי, מנהיגות רוחניות בעלות הסתכלות מעמיקה ורחבה - הנגשה לכלל הנשים ברחבי הארץ, ולא רק לאותן אלו המצויות במעגלים ובסביבה המאפשרת להן היכרות עם דמויות נשיות אלו.

לפרטים נוספים על הפרויקט - meshivatnefesh1@gmail.com

לתמיכה בפרויקט:
הפעלת הפרויקט דורשת השקעת משאבים רבים. בהקמת האתר, בהחזקתו ובתשלום שכר הוגן למנהלת האתר ולמשיבות. ניתן גם להקדיש את האתר או חלק ממנו לעילוי נשמה (לפרטים נוספים פנו אלינו).

לתרומות אנא היכנסו לקישור : https://trum.ly/newdonate.asp?org=6&k=84

הרבנית ד"ר תמר מאיר, חברת הנהלת בית הלל
ראש הפרויקט
הרבנית שירה ספיר, חברת בית הלל
מנהלת הפרויקט.


לא התקבלו תגובות
.

החודש בבית הלל (הרב שלמה הכט)

סיכום הכנס והחוברת: הלכה והכלה פסח כשר ושמח

שלום וחג שמח לאוהדי ארגון רבני בית הלל

 

אנחנו מסכמים כעת את הכנס הגדול "הלכה והכלה" שערכנו ברעננה, ואת החוברת שהפצנו בשבת הגדול. מרכזם של שני האירועים היה המסמך ההלכתי בנושא הקהילה ואנשים בעלי נטייה חד מינית.

 הכנס בבית המדרש מת"ן השרון היה מוצלח מאד. הגיעו כמאתיים איש, בהם רבנים ורבניות, אנשי תקשורת, להט"בים דתיים – מבין חברי הארגונים ואחרים, ובני משפחותיהם.

אפשר לצפות ברוב הכנס בערוץ היו טיוב שלנו. בכנס נאמרו דברים נוקבים וחשובים, הן מצד דוברי בית הלל והן מצד הדוברים מחוץ לארגון, ובפאנל שבסופו נוצר שיח כן ומעניין, גם בין המשתתפים בפאנל וגם בינם לבין שואלים מהקהל.

המסמך ההלכתי שלנו התקבל בעניין הן בציבור הדתי הכללי, הן בין חברי הארגונים הלהט"בים הדתיים והן בין הרבנים. נשמעו התקפות מכל הכיוונים, ובסופם נשארנו על עומדנו, מחזיקים בדעתנו ותומכים במסמך, ומתכוונים בהמשך לעסוק עוד בנושא חשוב זה.

החוברת החדשה כוללת גם מספר מאמרים לקראת חג הפסח, הן הלכתיים והן מחשבתיים. אנו מזמינים אתכם לעיין בהם ולעשות בהם שימוש בליל הסדר וגם במהלך החג.

בחוברת הוצג גם הפרוייקט החדש של בית הלל: משיבת נפש  - אתר ומערכת שאלות ותשובות לנשים צעירות ונערות, על ידי רבניות בית הלל. בעוד זמן מה נערוך כנס להצגת הפרוייקט. נשמח לעזרה בקידומו.

אנו מודים לכם על שותפותכם איתנו, על התמיכה ועל ההקשבה.

חג כשר ושמח

שלמה הכט

מנכ"ל בית הלל

 

לא התקבלו תגובות
.

הגיעה העת לבחור דיינים אמיצים (הרב עו"ד צוריאל בובליל)

אילו תכונות היינו רוצים למצוא אצל דייני ישראל העוסקים בתא המשפחתי המתפרק? לאחר כחצי יובל שנים של עיסוק בעולם המשפחה והמשפט, ובהתרת עגונות ועגונים, ומתוך אמונה ב´השיבה שופטינו כבראשונה´, והואיל והחלשים זועקים לפתרונות אנושיים, גיבשתי את עשרת הדיברות/הקריטריונים לדיין ראוי

הגיעה העת לבחור דיינים אמיצים שיתמודדו עם 'דמעת העשוקים' ועם הגנה על החלש
הרב צוריאל בובליל, עו"ד
מומחה למשפחה וירושה; מגשר, דיין ממונות, מייסד המרכז הבינ"ל להתרת עגונות ועגונים

מי צריך דיינים בתחום המשפחה והמצוקות החברתיות? היינו שמחים לו הייתה מערכת המשפט מתייתרת, והיינו מנהלים שיח מתורבת, עם נוהל פתרון משברים. אך העולם מורכב יותר, ומלווה בקיפוח ועושק, באלימות במשפחה ובסחטנות בדרך לגירושין, עד כדי קיפוד חיי בן/בת הזוג. הואיל ובתי הדין הרבניים עוסקים בטיפול במשפחה במשבר, נשאל ביושר: האמנם הם מסייעים לעשוקים? במיוחד שכשליש מאזרחי ישראל מגיע לשערי ביה"ד לטיפול בשלום בית ו/או גירושין.
אילו תכונות היינו רוצים למצוא אצל דייני ישראל העוסקים בתא המשפחתי המתפרק?
לאחר כחצי יובל שנים של עיסוק בעולם המשפחה והמשפט, ובהתרת עגונות ועגונים, ומתוך אמונה ב'השיבה שופטינו כבראשונה', והואיל והחלשים זועקים לפתרונות אנושיים, גיבשתי את עשרת הדיברות/הקריטריונים לדיין ראוי:
1) אוהב ה' ובני אדם, ובעל רגישות למצוקות
2) בעל ידע מקיף בדיני משפחה – העבריים והכלליים
3) בעל חשיבה יצירתית מחוץ לקופסא
4) מגויס לפתרון בעיות עגינות וממזרות, ויתר בעיות העשוקים!
5) מעודד הסכמי קדם נישואין, שימנעו סחטנות כנגד הצד החלש
6) שירת בצה"ל או בשירות לאומי, ומעורב עם הבריות
7) בעל ניסיון במסגרות פרטיות או ציבוריות – כדיין ממונות, כדיין גיור, כבורר ועוד
8) בעל מזג שיפוטי נוח
9) בא לפתור בעיות למשפחה במשבר, ולא להוכיח את ידיעותיו... רואה עצמו, כדברי הרב קוק: 'עבד לעם קדוש'!
10) רואה המתדיינים בבחינת 'כולם היו בניו/בנותיו', ועושה השתדלות שיגיעו להבנות ללא ביזיונות והרס הילדים, וללא סחטנות, כדברי התשב"ץ לדיינים: "אילו הייתה זו בתכם, לא הייתם אומרים כך, ורחמנא ליצלן מעלבון העלובות...". אסור לדיין להיות צדיק על חשבון סבל המתדיין בפניו!
למיטב אמונתי, מוטל על כולנו להילחם כך שהדיינים יפעלו בהתאם להלכה, ומתוך יכולת הכלה - עם הפנים לכלל ישראל, וימנעו התופעה המבישה המאפיינת זוגות רבים, שמעדיפים לחיות ללא נישואין כדמו"י. והאמת והשלום אהבו.


לא התקבלו תגובות
.

לעמוד הבא