עוד

  1. מדינת ישראל
  2. מעמד האשה ביהדות
  3. תורה וחברה
  4. עמדות בית הלל
  5. בית המדרש ההלכתי
  6. ?מי בבית
  7. חדשות

חיפוש

חפש

פייסבוק

על סדר היום

אתר משיבת נפש עלה לרשת! (בית הלל)

בשמחה ובהודיה גדולה לקב"ה אתר משיבת נפש עלה לאוויר

בשעה טובה – אתר משיבת נפש (בהרצה) עלה לאוויר!

http://www.meshivat-nefesh.org.il/

ההתגייסות והתמיכה הרחבה לה זכינו מהציבור במהלך הקמפיין היו מעל ומעבר למה שדמיינו, ומילאו אותנו בתחושת אחריות עמוקה.

מוזמנים להיכנס לאתר החדש, לשאול שאלות ולהתרשם ממגוון התשובות!

 

האתר בהרצה, אנו עובדות במלוא המרץ על האתר המלא שיעלה לאוויר בחודשים הקרובים ומזמינות את הציבור לשלוח הערות והצעות – בקישור שנמצא באתר.

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱ-לֹהַינו שֶׁלֹּא יֶאֱרַע דְּבַר תַּקָּלָה עַל יָדינו וְלֹא נִכָּשֵׁל בִּדְבַר הֲלָכָה. וְיִשְׂמְחוּ בִנו חֲבֵרַינו שֶׁלֹּא נאמַר עַל טָמֵא טָהוֹר וְלֹא עַל טָהוֹר טָמֵא. וְלֹא עַל מוּתָּר אָסוּר וְלֹא עַל אָסוּר מֻתָּר. וְלֹא יִכָּשְׁלוּ חֲבֵרַינו בִּדְבַר הֲלָכָה וְנשְׂמַח בָּהֶם


לא התקבלו תגובות
.

מיזם משיבת נפש יוצא אל האור (בית הלל)

בהודיה ובתפילה להקב"ה אנו שמחים להציג בפניכם את מיזם "משיבת נפש- נשות תורה עונות כהלכה" מוזמנים להכנס ולקרוא אודות המיזם!

משיבת נפש – נשות תורה עונות הלכה

 

לחצו כאן ותמכו במיזם!

 

מהו פרויקט משיבת נפש?

"משיבת נפש - נשות תורה עונות כהלכה" הוא פרויקט של ארגון רבני ורבניות בית הלל שהתהווה בשנתיים האחרונות. מטרתו להוות פלטפורמה מקוונת שתאפשר לרבניות לתת מענה לשאלות ודילמות בתחום התורני-רוחני לנשים.

 

חזון

נשים בגילאים שונים, מרגישות לעיתים צורך להתייעץ עם דמות תורנית. לא רק בשאלות של הלכה, אלא גם בשאלות של אמונה, השקפה, אורח חיים והדרכה.

נשים, כמו גם נערות צעירות, זקוקות למענה נשי וליכולת לשוחח בפתיחות ובגילוי לב עם אישה תלמידת חכמים.

לצד הצורך הקיים, בעקבות פריחת מוסדות לימוד התורה לנשים ובעקבות שנים של לימוד ושיקעה בעולם התורה גדל עולם שלם של לימוד תורה נשי איכותי. יותר ויותר נשים נכנסות לעולם תורה מעמיק ויוצאות אחרי שנים של לימוד עם מטען הלכתי אמוני ומחשבתי משמעותי.

אלא שלרוב, דמויות נשיות תורניות אינן תמיד נגישות עבור ציבור הנשים הרחב. לרובן אין משרה רבנית רשמית או קהילה שהן עומדות בראשה, ועל כן יש לציבור הרחב פחות הזדמנויות להתוודע אליהן.

משיבת נפש בא לאפשר את הגשר והחיבור בין הציבור ובין תלמידות החכמים בצורה נרחבת מאורגנת ומונגשת.

הערכים שהצבנו לפרויקט הם:

  • מתן מענה תורני-רוחני.
  • מענה מקצועי ואחראי כולל ליווי פסיכולוגי למשיבות.
  • יצירת מצע להמשך קשר וחיבור בין המשיבות לשואלות.
  • חשיפה של מגוון נשים צעירות בחברה הישראלית לרבניות בית הלל.
  • שינוי והעלאת הרמה של השיח התורני ברשת האינטרנט.


 

קהל היעד

קהל היעד שלנו הוא בראש ובראשונה - נשים, ובפרט נערות ונשים צעירות. אך אנו מודעים לכך שהמענה גם יאפשר לגברים אפיק התייעצות שהם לא יכולים למצוא במקומות אחרים.

 

צוות "משיבת נפש"

הרבניות המשיבות ב"משיבת נפש" הן בעלות שנות לימוד רבות במסגרות תורניות ואקדמיות, ובעלות ניסיון חינוכי בפועל. כאשר לצידן פועלת וועדה מייעצת של אנשי הלכה, חינוך וייעוץ. הרבנית יעל שמעוני משמשת כראשת השו"ת, ומנווטת את קבלת השאלות, הכתיבה והפרסום.

צוות המשיבות: הרבנית עידית ברטוב, הרבנית תמי ביטון, הרבנית חנה גודינגר (דרייפוס), הרבנית תמר מאיר, הרבנית בת שבע סמט, הרבנית חני פרנק , הרבנית יפית קליימר, הרבנית שורלה רוזן, הרבנית ג'ני רוזנפלד, הרבנית רחל ריינפלד- וכטפוגל, הרבנית יעל שמעוני, הרבנית רחלי שפרכר פרנקל, הרבנית מיכל טיקוצ'ינסקי, הרבנית רחל לב מור, הרבנית רחל ויינשטיין, הרבנית אוריה מבורך, הרבנית זיוית ברילינר, הרבנית חנה השקס, הרבנית נועה לאו, הרבנית שירה מירוויס מרילי, הרבנית דבורה עברון, הרבנית שירה ספיר, הרבנית שלומית פלינט, הרבנית רחל קרן והרבנית מרים רייסלר .

וועדה מייעצת: הרבנית תרצה קלמן, הרבנית מיכל טקוצ'ינסקי, הרב יהודה גלעד, הרבנית תמר מאיר, הרב מאיר נהוראי, הרב עמית קולא והרבנית אילת סג"ל.

את המיזם מלווה הפסיכולוגית סמדר בן דוד – לייעוץ והכוונה בנושאים רגישים.

 

 

מה המיזם עשה עד היום?

בשנה האחרונה קיימנו פיילוט בו נשים ונערות (וגם גברים) שאלו את המשיבות שלנו שאלות במגוון תחומי החיים הדתיים.
הצלחת הפיילוט הייתה מעל ומעבר למשוער!
מאות שאלות הופנו אלינו, והבנו יותר ויותר שיש פה צורך אמיתי.

אנו מזמינים אתכם כעת לעיין במדגם קטן מהתשובות שענו המשיבות-

 

 

בחירה חופשית -הרבנית חנה השקס
פתיחת ערוץ יוטיוב - הרבנית רחל ריינפלד- ווכטפוגל

פחדים ואמונה -הרבנית רחל וינשטיין

הבאת ילד עקב כיבוד הורים -הרבנית מיכל טיקוצינסקי

נוכחות עדים בגט לחומרא -הרבנית רחל לבמור

רצון להתחתן -הרבנית תמר מאיר
מיטה יהודית בחדר קטן -הרבנית נועה לאו

מיניות ודתיות -הרבנית אוריה מבורך

האם אני חסומת זיווג? -הרבנית שירה מירלי מרוויס
גיור לשומרת מצוות -הרבנית שירה ספיר

הילדים בונים אוהל בשבת -הרבנית בת שבע סמט

מתחים בבית ופנימייה -הרבנית דבורה עברון

תכנון בשבת -הרבנית שלומית פלינט

ספק בסירוק לפני מקווה -הרבנית חני פרנק

מסיבת חג המולד בבסיס -הרבנית יפית קליימר

כניסה לזוגיות וחששות -הרבנית ג´ני רוזנפלד

מצנם לחם בפסח -הרבנית שרולה רוזן

קריאת מגילה על ידי נשים -הרבנית מרים רייסלר

תפילה אישית -הרבנית רות אלסטר

לידה שקטה -הרבנית יעל שמעוני

ברכת האילנות לאדם חולה -הרבנית רחלי שפרכר-פרנקל

ברכת הגומל מול עשר חברות -הרבנית חנה גודניגר דרייפוס

התרת נדרים כילדה וכבוגרת -הרבנית זיוית ברלינר

האם יש הוכחה לאמיתות התורה? -הרבנית עידית ברטוב

מנהגים ואחדות במשפחה -הרבנית תמר ביטון


מה קורה כעת?

בימים אלה אנו עמלים על בנייה של פלטפורמה אינטרנטית ייחודית וחדשנית:
שו"ת נשי - ראשון מסוגו בעולם! 
בו המשיבות שלנו יענו על שאלות מכל תחומי העולם היהודי.

אנו רוצים כעת את עזרתכם בגיוס המשך המימון לפרוייקט. בעזרת הכסף שיגוייס בקמפיין נוכל להקים את האתר במהירות, להגדיל את מאגר המשיבות,להשקיע בהכשרה וליווי מקצועי למשיבות ולהמשיך לוודא שכל אחת תקבל תשובה מדוייקת - בדיוק בשבילה.

הסכום לגיוס ₪280,000

צוות משיבת נפש, מבטיחות סטנדרטים גבוהים למענה מהיר, איכותי ומדויק.

לחצו כאן ותמכו במיזם!

                                                                                                       


לא התקבלו תגובות
.

בחירה חופשית (הרבנית חנה השקס)

שלום כבוד הרבנית, שלום אנחנו בנות שלומדות בתיכון ועושות עבודה בנושא אמונה וחשבנו שאולי יש לך תשובה לשאלה האם יש בחירה חופשית? הרבנית חנה השקס חברת "משיבת נפש –רבניות בית הלל" משיבה.

 

בס"ד 

שאלה-

בחירה חופשית

שלום הרבנית,

אנחנו בנות שלומדות בתיכון ועושות עבודה בנושא אמונה וחשבנו שאולי יש לך תשובה לשאלה האם יש בחירה חופשית?

ברוב המקרים יש לך בחירה לעשות מה שאתה רוצה אבל בסוף אתה חוטף על זה עונש למרות שבחרת לעשות מה שאתה רוצה לטוב ולרע.

למשל אדם בא לרצוח מישהו  זה  מה שהוא בחר לעשות  אבל אם הוא יעשה  זאת יהיה  לזה של השלכות  (כניסה לכלא) זה סותר כי בעצם אין לא בחירה חופשית.

לסיכום אנחנו נשמח שתענה לנו על השאלה הזאת  כי לדעתנו זה מאוד חשוב לדעת מתי יש לך בחירה חופשית ואם אין לך אז למה?

נודה על תשובתך

 

תשובה-

שאלתכן מעידה על סקרנות ומחשבה, וכיוונתן בה לדעת רבים וגדולים.

רבי עקיבא, במסכת אבות (ג:טו) שאל שאלה מעט שונה: מקובל לחשוב שא יש חופש גמור לבחור העתיד פתוח לגמרי. הרי  אי אפשר לדעת מה כל אדם יבחר לעשות, וכל פעולה שלנו משנה את העתיד. אך על פי התורה הקדוש ברוך יודע מה צופן העתיד ושהוא העניק לנו בחירה חופשית! זוהי תגובתו של רבי עקיבא לקושי הזה: "הַכֹּל צָפוּי, וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה". ההתנהגות שלנו אכן צפויה מראש על ידי ה', ולמרות זאת הרשות נתונה! רבי עקיבא לא פותר את הקושי אלא  מצביע עליו, בדיוק כפי שאתן עשיתן, והוא מקבל באמונתו את האמת של שניהם.

גם הרמב"ם מעלה את השאלה כי בימיו האמינו רבים שהעולם הוא 'דטרמיניסטי', כלומר  מתקדם בהכרח לכיוון מסוים וקבוע מראש. אם כך גם מעשיו של כל אדם ואדם הכרחיים ולא נתונים לבחירה.  אבל, הוא אומר,  "לא תחשוב שבהיותו (של ה') יודע המעשים … האדם מוכרח במעשיו על מעשה מן המעשים. אין הענין כן! אבל הרשות ביד האדם במה שיעשה." גם לא מסביר איך הדבר ייתכן אך קובע שיש בחירה חופשית.

המדע בימינו מסבך עוד את השאלה:  אמנם אנחנו מרגישים שאנחנו בוחרים את מעשינו אך לאמיתו של דבר הגנים שלנו והסביבה בה גדלנו קובעים את הבחירות. ובכל זאת החברה המודרנית שופטת פושעים על פשעיהם, כלומר היא מייחסת לכל אדם אחריות למעשיו וחופש בחירה.

עתה שאלו את עצמכן: האם העובדה שצפוי לכן עונש אם, למשל, תאחרו לשיעור או תשקרו תמיד מנעה מכן לבחור במעשה "הרע"? אם זה היה נכון גם הרוצח מהשאלה שלכן לעולם לא היה בוחר ברע. והרי, לצערנו הרב, ישנם בעולם רוצחים.

העונשים בתורה, והעונשים בחוק המדינה מסמנים גבולות של טוב ורע. אנו מבינים עד כמה מעשה הוא רע על פי חומרת העונש. אך, התורה לא מסתירה שלמרות העונשים והתוצאות רבים בוחרים לעשות את הרע, ועובדה זו דווקא מוכיחה שיש בחירה.

אני מאחלת לכולנו שנדע להשתמש בבחירה החופשית שניתנה לנו ונשמור על החופש שלנו מכל משמר. ושנדע לבחור בטוב.

חנה

 

הרבנית ד"ר חנה השקס

עמיתה בתכנית למנהיגות הלכתית במדרשת לינדנבאום, מורה, מרצה וכותבת בתחום המחשבה הדתית

הרבנית ד"ר חנה השקס היא עמיתה בתכנית למנהיגות הלכתית במדרשת לינדנבאום, וכן חברה בוועד המנהל של ארגון הרבניות והרבנים 'בית הלל'. היא בעלת דוקטורט בפילוסופיה בנושא הפרגמטיזם האמריקאי והיא מורה ומרצה במחשבת ישראל, פילוסופיה, תנ"ך וספרות. ספרה "השיח הרבני כמערכת ידע" הוא ספר הגות מקורי בשפה האנגלית הדן בתלמוד התורה ובהלכה במושגים של הפילוסופיה בת ימינו.

רוצים לקחת חלק במיזם "משיבת נפש"? תמיכתכם חשובה לנו! לחצו כאן ותרמו למיזם!!!

 


לא התקבלו תגובות
.

פתיחת ערוץ יוטיוב (הרבנית רחל ריינפלד- ווכטפוגל)

שלום הרבנית, אני רוצה כבר הרבה שנים לפתוח ערוץ יוטיוב ויש לי הרבה התלבטויות ערכיות והלכתיות הרבנית רחל ריינפלד- ווכטפוגל חברת "משיבת נפש –רבניות בית הלל" משיבה.

 

בס"ד 

שאלה-

שלום הרבנית,

 

מאז שאני זוכרת את עצמי אני ילדה שמשתפת ומתעדת כמעט הכל. אם לא הכל .. אז זה החלק הראשון של השאלה , האם זה בסדר? זאת אומרת, בעבר היה לי פייסבוק והייתי רושמת ומעלה לפות 10 פרסומים ביום אבל כבר מחקתי את הפייסבוק והיום אני פשוט משתפת דברים שקורים לי ברשת חברתית אחרת ואת הדברים הפרטיים יותר עם החברה הכי טובה שלי וגם ביומן שלי כי אין, אני פשוט לא יכולה מבלי לתעד.

 

החלק השני של השאלה הוא שבשנים האחרונות התפתחה תעשיית היוטיוב ורציתי לשאול האם מותר לי לפתוח "ערוץ" שבו אצלם סרטונים של עצמי אשתף דברים למשל דברים שלמדתי או תובנות מהחיים שהגעתי אליהן או סרטונים בהם אדגים כיצד ליצור דברים של "עשה זאת בעצמך" כאלה , או טיפים למטבח שאבא לימד אותי וכו´ .. אני מתלבשת צנוע והאמת שאחת הסיבות שאני רוצה לעשות את זה הם כדי דווקא לקרב אנשים אל הדת, זאת אומרת, כבר יצא לי שכמה חברות אמרו שהן התחזקו בגלל התמונות שאני מעלה לאותה רשת חברתית שאני משתמשת היום, אני פשוט רוצה להראות לעולם שלא רק שהיהדות לא מונעת מימנך את ההנאה בחיים אלא היא מכפילה אותה כי אז ההנאות הן איכותיות יותר.

 

אז בעיקרון כבר 4 שנים בערך שאני רוצה לפתוח ערוץ אבל לא עשיתי את זה בעקבות פרפקטציוניזם , ובשנה האחרונה התחזקתי די הרבה אז זה הוסיף לי התלבטויות של האם זה מותר בכלל, האם אין בעיה הלכתית עם זה .. כי אם יש אז כמובן שאמנע מעצמי לעשות זאת. מה דעתך?

תשובה-

שלום לך,

משאלתך ברור שאת אדם שופע וחושב ולכן הפנית אלינו את השאלה החשובה והמורכבת שלך. היא מורכבת מכיוון שמצד אחד פנית אלינו ל"משיבת נפש" כדי לקבל הנחייה הלכתית, אך יחד עם זאת ברור שיש כאן שאלה נוספת אישית יותר. תיארת מצב שבעבר פירסמת הרבה פוסטים. את עצמך הרגשת שחשיפה ברמה כזו אינה חיובית, ויזמת תהליך של צימצום הפרסום. רקע זה חשוב מאוד בקבלת ההחלטה על פתיחת ערוץ. אלו שאלות חשובות מאוד אבל לא רק הלכתיות. לשאלה אם נכון לך לתעד ולפרסם ברשת כל כך הרבה, כדאי שתתייעצי עם אדם בוגר וקרוב שמכיר אותך היטב (הורה, קרוב/ת משפחה, מורה, מדריכה) להבין מהו השורש לצורך שלך לפרסם דברים והאם זה נכון לך לפעול כך.

במקביל לבירור הנושא הראשון, יש להתייחס לכמה נקודות נוספות בפרסום –

  1. צניעות– מעבר ללבוש צנוע יש להתייחס לאופן הצגת הדברים: תנועות, שפה ובעיקר לתכנים עצמם.  

גם ביחס לשיתוף עצמו, חשבי עבור כל סרטון שאת מעלה, האם זה פורץ את גבול הפרטיות האישית שלך ולא ראוי לשיתוף ההמונים.

  1. הרגלים נכונים וניצול זמן–היי כנה עם עצמך ותבדקי האם את מבלה זמן רב מידי בתיעוד וברשת אשר בא על חשבון דברים חשובים אחרים כגון התפתחות אישית, התחזקות, משפחה?
  2. מזיקים– עלייך להיות מודעת לאנשים שאין כוונתיהם טהורות כשלך, שיכולים לגרום לך עוול על ידי שימוש לא נכון בסרטונים שאת מעלה או בפועל להזיק לך. ודאי שאת שומרת על פרטיות ולא משתפת פרטים אישיים. גם בנושא הזה תוכלי להתייעץ עם אדם בוגר הקרוב לך.

באופן כללי חשוב לדעת שהמרחב האינטרנטי הוא מורכב. גם אנשים בוגרים נעזרים בייעוץ בתכנים אותם הם משתפים, בעיקר אם מדובר על פתיחת ערוץ או פעילות דומה. עצה וליווי חשובים ביותר וחשובים כפליים  כמדובר באישה צעירה בתחילת דרכה.

עלי והצליחי, שתזכי להמשיך להתחזק בתורה ובאופן אישי,

 

רחל

 

הרבנית רחל ריינפלד – וכטפוגל

מורת הלכה ורבנית בית הספר בתיכון אור תורה רמות

הרבנית רחל ריינפלד – וכטפוגל היא מורת הלכה, עברה הכשרה לכך בבית מורשה ולמדה בעבר גם במתן ובמדרשת נשמת. לאורך השנים לימדה ומלמדת במדרשות, בקהילה ובתיכונים. היא אחת המקימות והמנהלות של מדרשת אפיקים, מדרשה לתיכוניסטיות. כיום  הרבנית רחל מכהנת בתפקיד רבנית בית ספר במדרשת אור תורה רמות.

רוצים לקחת חלק במיזם "משיבת נפש"? תמיכתכם חשובה לנו! לחצו כאן ותרמו למיזם!!!


לא התקבלו תגובות
.

פחדים ואמונה (הרבנית רחל וינשטיין)

שלום כבוד הרבנית, אני בת 17 ויש לי פחדים שמתבטאים באמונה הרבנית רחלי וינשטיין חברת "משיבת נפש –רבניות בית הלל" משיבה.

 

בס"ד

 

שאלה-

לאהוב את ה' מתוך אהבה ולא מתוך יראה 

 

שלום כבוד הרבנית, אני בת 17 ותמיד היו לי פחדים שהתבטאו באמונה ושפחדתי שאם לא אעשה ככה וככה אז יהיה לי עונש או שארגיש רע…

אני בזמן האחרון הולכת לפסיכולוגית כי חשבתי שעשיתי נדר חס וחלילה ולא עשיתי וגם עשיתי התרת נדרים.

עכשיו היו לי כמה פחדים שאם חס וחלילה מישהו מת בגללי(לא עלינו חס וחלילה בלי עין הרע) ואני  חושבת שאולי אני צריכה לשנות את כל הגישה שלי לגביי ה׳ ולהתחיל לאהוב אותו מתוך אהבה אמיתית ולא מתוך פחד ומתוך חשש של עונש כי זה באמת מפריע ואני לא רוה לחיות ככה.

מה שפחדתי על נדר זה שהתחייבתי לעשות מצוות שאיני עושה (למשל שמירת נגיעה וצניעות ועכשיו בלי נדר אני מנסה לשמור נגיעה אבל אני לא יכולה בבום לעשות הכל)

אני ממש מקווה שבעזרת ה׳ אני אוכל להתמודד עם הפחדים והם ילכו אמן! אך אני לא יודעת מה לעשות מבחינה של אמונה איך אני משנה את הגישה שלי? תודה מראש!

 

 

תשובה-

 

שלום יקרה,

את מציגה שאלה אמתית ומורכבת. היהדות מנחה להתייחס לקב"ה ביראה ובאהבה גם יחד, זה לא דבר פשוט ואכן דורש מאתנו לאחוז בתחושות שונות ואולי אף מנוגדות.

אך יחד עם זאת חשוב לי להעיר שהיראה שאותה אנו נדרשים לחוות כלפי הקב"ה לא אמורה להיות יראה משתקת או מעוררת חרדות. בהקשר הזה אני שמחה לשמוע שאת בטיפול כי פחדים וחרדות יכולים להיות מזיקים ביותר ואני מקווה מאד שתצליחי להתגבר עליהם במהרה.

נראה לי שחשוב להבין מה זו יראה רצויה, ולא אוכל להקיף את הנושא אלא לגעת בקצה קצהו. זהו נושא רחב ועמוק מאד. אבל בקצרה ממש נראה לי שאפשר לומר שיראה היא יחס בריא ומכבד כלפי הקב"ה, יחס המאופיין גם כן בשמירת המצוות. אך אין צורך שיראה זו תהיה מלווה בפחד. (לעיון נוסף אפשר לעיין בליקוטי אמרים תניא פרק ג, מומלץ לעיין גם בפירוש הרב שטיינזלץ במקום)

אכן אני מחזקת את ידייך, ומעודדת אותך להתחזק באהבת ה'. אני מאד ממליצה לך למצוא דרכים בעבודת ה' שמשמחים אותך. מצוות שאת אוהבת, אולי ללמוד קטעים משמחים שעוסקים בשמחה, אולי מוזיקה משמחת. נראה שכל אלו יכולים לחזק  אצלך את העבודה שבדרך האהבה. (לעיון בנושא עבודת ה' בשמחה ממליצה לעיין גם כן בליקוטי אמרים תניא פרקים כ"ט, ל"א, ל"ב. וכן בליקוטי מוהר"ן תנינא י', ל"ד ועוד)

לגבי שינוי הגישה, נראה שחשוב לזכור שחשוב לשמור על איזון. איזון בין אהבה ליראה בחיי הרוח שלנו הם הדבר הרצוי. ולזכור תמיד שעם כל המצוות שהקב"ה רוצה שנקיים, הוא רוצה שנקיים אותן בשמחה ונחיה חיים שמחים.

מקווה שקצת סייעתי לך בשאלותייך,

רחל וינשטיין

 

הרבנית רחל וינשטיין 

עמיתה בפרוייקט הילכתא במתן, יועצת הלכה ומדריכת כלות

הרבנית רחל וינשטיין היא  בוגרת בית המדרש הגבוה לנשים במגדל עוז, בעלת תואר BED במכללת הרצוג, יועצת הלכה ועמיתה בפרוייקט הילכתא במתן. מדריכת כלות ומכשירה מדריכות כלות. מלמדת במדרשות ומרצה בתחומים שונים.

רוצים לקחת חלק במיזם "משיבת נפש"? תמיכתכם חשובה לנו! לחצו כאן ותרמו למיזם!!!

 


לא התקבלו תגובות
.

הבאת ילד עקב כיבוד הורים (הרבנית מיכל טיקוצינסקי)

שלום הרבנית, האם יש עניין לקחת הפסקה מהלימודים ולהביא ילד לבד כקיום מצוות כיבוד אב ואם? הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ´ינסקי חברת "משיבת נפש –רבניות בית הלל" משיבה.

 

בס"ד

שאלה-

שלום הרבנית,

אני בת 32 גרושה ללא ילדים וסטודנטית. ההורים שלי, כדרכם של הורים, מאוד מודאגים שהשנים חולפות ועדיין אין לי ילדים. אני הבכורה והם מאוד מאוד רוצים נכדים. השאלה שלי היא כזאת. ישועת ד' כהרף עין, אבל אני כרגע לא בזוגיות. האם יש עניין לקחת הפסקה מהלימודים ולהביא ילד לבד כקיום מצוות כיבוד אב ואם?

תודה

 

 

תשובה-

שלום לך,

שאלתך חשובה והיא נוגעת בשני נושאים הלכתיים "כבדים" לפחות. אנסה לתת לך תשובה הולמת לשאלה.

אפתח בכך שאיני בטוחה שהלחץ של ההורים שלך לראות נכדים ממך ובקרוב, משמעה שהם חפצים בנכדים "ויהי מה". כלומר, בעיני צריך לשים לב מה עומד מאחורי המילים, האם הם מדברים על נכדים אך למעשה, חפצים לראות אותך נשואה ואם. ואני מעזה לשאול אם הרצון והכמיהה לילד הם גם שלך. השאלה הזו חשובה וקריטית לתשובה ההלכתית. אני מעלה את הנקודות הללו כיוון שכדאי לברר אותן בינך לבין עצמך או בסיוע אחרים.

על כל פנים, אני אתייחס לשאלתך כפי שהוצגה על ידך, ואניח שאכן יש לחץ כזה מצד ההורים ושהם משדרים לך שאולי כדאי ללדת גם אם את לא נשואה כרגע.

אתחיל מהקל אל הכבד: לגבי מצוות כיבוד הורים וגדריה (הדברים שאני כותבת כאן מבוססים גם על מאמרו של הרב ברנדס בספרו "על פי דרכו"), חובת הבנים והבנות להוריהם מיוסדת על שתי מצוות בתורה: כיבוד אב ואם ומוראם. מצות כיבוד מכילה עשיה חיובית שעניינה לפי חז"ל היא: "מאכיל ומשקה, מלביש ומכסה, מכניס ומוציא". זו מצוה שבדרך כלל מוטלת על מבוגרים, הנדרשים לטפל בהורים זקנים.

מצות מורא היא מצוה של לא-תעשה: "לא עומד במקומו ולא יושב במקומו ולא סותר את דבריו ולא מכריעו" (בבלי קידושין לא, ב; שו"ע יו"ד ר"מ, ד). מצוה זו שכיחה יותר בגיל הנעורים, כאשר הצעירים עסוקים בבניית האישיות העצמאית שלהם, ולעתים קרובות הדבר גורר חיכוכים עם ההורים.

הלכה פסוקה היא, שבמקום שמצוות כיבוד ומורא אב ואם מתנגשות במצות התורה האחרות, נדחית מצות כבוד אב ואם מפני מצות התורה. "איש אביו ואמו תיראו ואת שבתותי תשמרו אני ה'" – כולכם חייבים בכבודי (יו"ד, רמ, ב). ההתנגשות בין רצון ההורים לבין מצות התורה יכולה להתרחש באופנים שונים. האופן האחד הוא כאשר האב דורש מן הבן לקיים מצות כיבוד תוך כדי עשיית עבירה. לדוגמה, הוא דורש מבנו לבוא לנסוע לבקרו ולסעדו בשבת. במקרה כזה, חידשה התורה שמצות כיבוד אינה דוחה את העבירה או ביטול המצוה האחרת.

יתר על כן, רבים מן הפוסקים סבורים שבמקרה כמו שתארת בשאלתך אין בכלל התנגשות עם מצות כיבוד אב ואם, מכיון שאין כל מצות כיבוד אב ואם במצבים אלו: הבת או הבן אינם חייבים כלל לשמוע להוריהם בדבר שאינו נוגע ל'מעשה של כיבוד'.

כלומר, לדעת פוסקים לא מועטים מצוות כיבוד הורים איננה דווקא לגרום להורים נחת, או לציית להם. אלא רק כפי שנאמר כאן – להלביש להאכיל וכדומה.

ובכל מקרה, מוסכם על הפוסקים, שאין להורים סמכות להתערב בשאלות שלהלכה יש עמדה לגביהם. והם גם אינם רשאים לייצר "מניפולציה רגשית" שבה יטענו כלפיו, שהם יחלו מצער אם ינהג בניגוד לדעתם. ואם יעשו כן – אינו חייב לשמוע להם. הנטיה הכוללת בפסיקה היא שלהורים אין זכות להתערב בעיצוב חייהם של ילדיהם הבוגרים, במיוחד בדברים שיש להם משמעות לבנין האישיות והעולם הרוחני של ילדיהם (יחווה דעת חלק ג סי' סט ;וחלק ד סי' מט).

כיוון שכך, איני רואה סיבה להניח שעליך ללדת שלא במסגרת משפחה כדי לרצות את הוריך או לשמחם בנכדים. קל וחומר שאינך צריכה להפסיק ממסע חייך על מנת לעשות כן, לפגוע בפרנסתך וכדומה. לידת ילד שלא במסגרת נישואין הוא עניין שראוי לשקול אותו בכובד ראש ולא להגיע להכרעה מתוך לחצים מן החוץ.

אמנם, אם רצונם של ההורים בנכדים עולה בקנה אחד עם רצונך, ואולי אפילו עם מצוקה שאת חשה, אנו מגיעים לשאלה השניה, ה"כבדה" יותר. האם רצוי ללדת מחוץ לנישואין בהינתן גילך ומעמדך המשפחתי. לידה מחוץ לנישואין במובן החברתי נתפסת כהצבת אפשרות אלטרנטיבית לבניית משפחה על אדני זוגיות יציבה. על כן, יש פוסקים שאינם רואים את הצעד הזה בעין יפה, ואף אוסרים זאת. על ההיבט ההלכתי המסתייג נוספים היבטים אחרים שיש להכיר, למשל, הטענה של אנשי מקצוע מתחום הפסיכולוגיה שמדברים על כך שלידה באמצעות הפריה מתרומת זרע אנונימית יוצרת בעיות זהות אצל ילדים שאינם יודעים מי הוא אביהם (בעיה שניתנת לפתרון אם תרומת הזרע מגיעה מיהודי ידוע שגם לוקח אחריות כהורה על הילד). אך גם בנפרד משאלת הזהות של הילד יש שאלות נוספות אישיות שחשוב לברר: האם את מוכנה להתמודד עם הקושי שבגידול ילד ללא בן זוג והאם את מסוגלת לשאת בנטל הכלכלי הכרוך בכך. על כל אלו יש שאלה נוספת שקשורה אליך, שאלה שכמדומני אין עליה עדיין תשובה (סטטיסטית) נחרצת- האם לידה מחוץ לנישואין מקטינה את הסיכויים להינשא בעתיד? כל השאלות האלו שאני מציפה בנוסף על השאלה ההלכתית, נועדו כדי לסייע לך לברר עם עצמך קודם כל אם ועד כמה את באמת רוצה ומוכנה לשאת באחריות למהלך כזה.

לי נדמה, שעדיין מוקדם מלהתייאש מלמצוא בן זוג כלבבך וללדת איתו בע"ה אפילו כמה ילדים. ואני הייתי ממליצה מאוד בגלל מכלול האתגרים ואף השאלה ההלכתית הסבוכה לעשות כל מאמץ ולהשקיע באפיק הזה ובמציאת בן זוג ואם הדבר מצריך הרפיה והתפנות, הייתי משקיעה בכך. איני קובעת בנחרצות באיזה גיל כדאי כבר לחשוב ביתר רצינות על האלטרנטיבה של ילודה מחוץ לנישואין, שבעיני בנתונים מסוימים יש להתיר. ויתכן שכדאי להיוועץ גם ברופאה שתוכל לתת אינדיקציה למידת הפוריות שלך כחלק מן ההכרעה גם בעניין הזה (לפעמים, מומלץ למשל על הקפאת ביציות בשלב הראשון וכדומה).

במידה שתחליטי ללדת בכל זאת, תחזרי לשאול על היתר לכך, כשבידך מידע רפואי ובירור אישי. במצב זה תוכלי לפנות אלינו שוב ולקבל מענה על הדרך המומלצת לכך מבחינה הלכתית.

מאחלת לך מקרב ליבי שתמצאי את עצמך בזוגיות בקרוב, וראוי ותזכי לצאצאים ולהרוות נחת להוריך

מיכל

 

הרבנית ד"ר מיכל טיקוצינסקי

ראשת בית המדרש לנשים בהיכל שלמה. וראשת תוכנית הלכה במגדל עוז

הרבנית מיכל טיקוצינסקי היא עורכת דין ובעלת תואר שני במשפטים. כתבה דוקטורט בתלמוד בנושא יסודות השיטה הלמדנית בספר מנחת חינוך. היא משמשת ראשת בית המדרש לנשים בהיכל שלמה. וראשת תוכנית הלכה במגדל עוז ומרצה במרכז האקדמי שלם.

רוצים לקחת חלק במיזם "משיבת נפש"? תמיכתכם חשובה לנו! לחצו כאן ותרמו למיזם!!!

 


לא התקבלו תגובות
.

נוכחות עדים בגט לחומרא (הרבנית רחל לבמור)

שלום הרבנית, האם בגט לחומרא צריך שני עדים כמו בגט רגיל? הרבנית ד"ר רחל לבמור חברת "משיבת נפש –רבניות בית הלל" משיבה.

 

בס"ד

 

שאלה-

שלום הרבנית,

האם בגט לחומרא צריך שני עדים כמו בגט רגיל?

 

תשובה-

 

שלום רב לך,

לא פרטת בשאלתך מה הרקע לשאלה, האם זוהי שאלה לימודית תיאורטית, או שאלה מעשית שקשורה אליך או לאישה אחרת שאת בקשר איתה.

אם מדובר במקרה מסוים צר לי לשמוע שהגעת למצב של צורך בסידור גט כלשהו, אבל טוב שאת יודעת שאפשר להתייעץ.

לגופה של שאלה:

אין הבדל בטקס סידור גט לחומרא לבין גט רגיל, וכך גם בצורך בעדים. ישנם שני סוגים של עדים– העדים למסירת הגט שהם באים מתוך עובדי בית הדין הרבני; וה"עדים" לשמות של האיש והאישה בתהליך בירור השמות שיהיו רשומים בגט עצמו.

הגט נכתב עבור האישה באופן אישי ולכן כל השמות והכינויים שלה חייבים להיות רשומים בגט. כאשר הדיינים מתכוננים לסידור הגט הם מבררים מה הם כל הכינויים. יש להביא רק "עד" אחד שמכיר או מכירה את האישה היטב ומכיר/ה את כל כינוייה. אותו "עד" לצורך בירור השמות, יכול להיות איש, אישה וגם קרוב משפחה. הדיינים ישאלו איך אנשים קוראים לה וגם את שם אביה. לדוגמה, אישה ששמה "שרה בת שמעון" אבל קוראים לה גם שרהלה או שרי, תספר זאת לדיינים. לאחר מכן יקראו לעד/ה שלה להיכנס לאולם וישאלו אותו או אותה אותן השאלות.

התהליך הוא זהה לאיש המתגרש. גם עליו להביא עד אחד ל"בירור השמות". אותו בן אדם, אם הוא מכיר הן את האיש והן את האישה היטב, יוכל לשמש עד עבור שניהם. 

סידור גט לחומרא בא להגן על האישה בזאת שהוא קובע את המעמד האישי בבירור. לאחר סידור הגט אף אחד לא יוכל לערער על מעמדה של המתגרשת ולטעון שהיא אינה אישה פנויה.

אם אכן את מלווה אישה בתהליך זה אני מאחלת לך כוח וחוסן נפשי שיחזקו אותך בליווי ואותה בבניית חייה מחדש. 

בהצלחה!

 

רחל לבמור

 

הלכות כתיבת גט וסידורו נמצאות בשולחן ערוך, אבן העזר, סימן קנ"ד סדר הגט;

והן עי' בשולחן ערוך אבן העזר קלא סע' א': "צריך שתהיה כתיבת הגט וחתימתו לשם האיש המגרש ולשם האשה המתגרשת. ואם לא נכתב לשמה, אינו גט ";

ולגבי התהליך בבית הדין הרבני הממלכתי עי' תקנות הדיון, פרק טז: סידור הגט, http://rbc.gov.il/SittingRegulations/Chapter16.pdf

 

הרבנית ד"ר רחל לבמור

טוענת רבנית,  מנהלת פרויקט למניעת עגונות וסירוב-גט 'ישראל הצעיר' בישראל

ד"ר רחל לבמור, היא טוענת רבנית ומנהלת הפרויקט למניעת עגונות וסירוב-גט: יצירת והפצת פתרונות הלכתיים מניעתיים כגון ה"הסכם לכבוד הדדי" ו"הסכם החוט המשולש"; ייעוץ לעגונות. מחברת הספר "מנעי עינייך מדמעה: הסכמי קדם נישואין למניעת סירוב-גט, וממחברי ה"הסכם לכבוד הדדי".

רוצים לקחת חלק במיזם "משיבת נפש"? תמיכתכם חשובה לנו! לחצו כאן ותרמו למיזם!!!

 


לא התקבלו תגובות
.

רצון להתחתן (הרבנית תמר מאיר)

שלום הרבנית, אני מרגישה שאני בשלה להתחתן, אני כל כך רוצה את זה כבר.. למה זה לא מגיע? הרבנית ד"ר תמר מאיר חברת "משיבת נפש –רבניות בית הלל" משיבה.

 

בס"ד

 

שאלה-

שלום הרבנית, 

לפני שנה יצאתי עם מישהו וחשבנו על חתונה, אך היו דברים רבים שהפריעו לי בקשר הזה.. הרגשתי שאנחנו לא מתאימים ולכן נפרדנו. 

שנה עברה מאז, ולא יצאתי עם אף אחד.. וגם לא מנסים להכיר לי.. אם כבר מנסים, זה או בחורים בני 28, או שאנשים שממש לא בסגנון שלי פונים אליי.. אבל זהו, נמאס לי. אני מרגישה שאני בשלה להתחתן, אני כל כך רוצה את זה כבר.. למה זה לא מגיע? לפחות פעם בשבוע יוצא שאני בוכה.. למה לא מנסים להכיר לי? אני ניראית טוב ב״ה, לומדת לתואר נחשב, אז למה הזוגיות לא באה? וגם אמא שלי ממש בלחץ.. תמיד שואלת ״נו מה עם זה? לא הכרת מישהו?״ וכל פעם אני אומרת שלא.. בבקשה ה׳ תכיר לי את החצי השני שלי! אני רוצה להתחתן!!

 

תשובה-

 

שלום לך,

קראתי את דברייך, ואת הכאב העולה מהם.

אני לא בטוחה מהי השאלה המסויימת שרצית לשאול, והאם יש דוקא שאלה ספציפית,

אך אנסה לכתוב לך מעט מחשבות על הדרך לעד לבניית בית, מתוך תקווה ותפילה שהדברים יהיו לעזר.

א. אתייחס תחילה דוקא לשורה האחרונה שלך, שבה את פונה לקב"ה בבקשה.

אין ספק שתפילה היא אחת המתנות המופלאות ביותר שנתנה לנו התורה, למצבים שונים בחיינו. אין אנו יודעים חשבונו של מקום, ולא תמיד מובטח לנו שהדברים יתרחשו לפי התכנון שלנו, אך עצם הידיעה שיש לנו ערוץ לפנות בו אל בורא עולם, ולהשיח בפניו את ליבינו, בדיוק כפי שאת עושה, היא דבר גדול מאוד.

אני רוצה להציע שתצרי לך הרגל קבוע של תפילה למציאת בן זוג. זמן ביום שבו את שופכת את ליבך בפני הקב"ה. מתוך כך תתגבר אצלך תחושת הבטחון והמשענת שהדברים בעז"ה יקרו בעיתם ובזמנם, ואולי דרך הניסוח שבתפילה יתברר לך גם מקומו של הצורך והחסר בחייך, דבר שעשוי לכוון אותך טוב יותר למציאת מענה.

לא פעם, כשאנחנו יודעים להגדיר לעצמינו בצורה נכונה מה בדיוק אנחנו מבקשים, אנחנו מכינים לעצמינו כלים כדי לקבל את מה שנכון ומתאים עבורינו.

ב. מדברייך עולה שאת צעירה מאוד. תחושת הבשלות הפנימית שלך היא דבר חשוב, ואולם, ייתכן שהסביבה אינה רואה זאת כך. נשים רבות נישאות כיום בגילאים מאוחרים יותר, וייתכן שאנשים אינם מודעים לרצון החזק שלך להכיר בן זוג מתאים ולהינשא. אני מציעה שתספרי על כך לחברות ובנות/בני משפחה. ישנם כיום ארגונים רבים הפועלים בתחום ההיכרויות, מעגלי שדכנים מתנדבים, ואף אתרי היכרויות.
במוסדות לימוד דתיים רבים מתקיימים מפגשים יזומים עם רכזי היכרויות. גם אם אינך לומדת במוסד בעל שיוך דתי, כדאי לברר אצל חברות במכללות, מדרשות, ולבחון האם תוכלי להגיע ליום של מפגש כזה. (אם יש צורך בכך, כתבי לי, ואשתדל להפנות אותך באופן ספציפי יותר).

ג. כתבת שאת מקבלת פניות בנוגע לבחורים שהם מבוגרים בעינייך, או שסגנונם שונה משלך. איני יודעת כמובן למה בדיוק כוונתך, אבל מציעה לפתוח את הראש ואת הלב גם להיכרויות שאולי לא היית חושבת עליהן לכתחילה. לעולם אינך יכולה לדעת.

ד. למרות האמור בסעיפים ב וג, ישנו איזון מתמיד בעולמינו בין ההשתדלות שעלינו לעשות, לבין מידת הבטחון. לא פעם השתדלות יתירה שאינה מותירה מקום לבטחון בה' ובדרכי הנהגתו, יוצרת לחץ גדול. כדאי לזכור שלא הכל בידינו. אחרי שההשתדלות נעשתה, מידת הבטחון נכנסת לפעולה. הבטחון בה' אמור לאפשר לנו לשחרר את התחושת של 'כוחי ועוצם ידי', ומתך ההבנה שיש דברים שאינם בידינו, לחוות את המציאות באופן רגוע ושמח יותר. נחת ושמחה יכולים לאפשר לנו תהליכים נכונים ובריאים יותר.

 

אני מאחלת לך שתזכי בע"ה למצוא את זיווגך הנכון והראוי לך, בעיתו ובזמנו.

 

תמר

 

הרבנית ד"ר תמר מאיר

ראשת בית המדרש לנשים 'כלנה' בגבעת שמואל

הרבנית ד"ר תמר מאיר היא ראשת בית המדרש לנשים 'כלנה' בגבעת שמואל, חברת הנהלת ארגון רבני ורבניות בית הלל, חוקרת מדרש ואגדה וראשת החוג לספרות במכללת גבעת וושינגטון. למדה ולימדה בבתי מדרש שונים: נשמת, המדרשה בר-אילן ומת"ן. עוסקת באגדה ובקשר שלה לעולם ההלכה, חינוך, ספרות חסידית, תפילות ופיוטים. ספרה לילדים 'חנות הגלידה של פרנצ'סקו טירלי' ראה אור בהוצאת כתר וזכה בפרס יד ושם ובפרס דבורה עומר, וספר העיון שלה 'נערה מואביה: על הלכה והתקבלות במדרש רות רבה' יראה אור בקרוב בהוצאת רסלינג.

רוצים לקחת חלק במיזם "משיבת נפש"? תמיכתכם חשובה לנו! לחצו כאן ותרמו למיזם!!!

 


לא התקבלו תגובות
.

מיטה יהודית בחדר קטן (הרבנית נועה לאו)

שלום הרבנית, יש לנו מיטה זוגית והחדר קטן ואין מקום למיטה יהודית הרבנית נועה לאו חברת "משיבת נפש –רבניות בית הלל" משיבה.

 

בס"ד

 

 

שאלה-

שלום הרבנית,

יש לנו מיטה זוגית והחדר קטן ואין מקום למיטה יהודית

האם אפשר בתקופת הרחקה להניח מזרון יחיד עבה מאוד על המזרון הזוגי וכך שאחד מבני הזוג יישן על המזרון היחיד הגבוה והבן זוג השני יישן כרגיל על המזרון הזוגי לשם הרחקה?

 

תשובה-

 

שלום רב,

 

בזמן שבני הזוג אסורים אין לישון במיטה אחת, גם אם מדובר במזרונים נפרדים ובהפרשי גובה.

 

הרווח בין המיטות לא צריך להיות גדול, מעיקר הדין מספיק שהן לא תגענה זו בזו.

אין חובה לקנות דוקא "מיטה יהודית". אפשר לרכוש שתי מיטות צרות ולהצמיד אותן זו לזו. או לרכוש ספה נפתחת, שתהיה סגורה במהלך היום.

אין מקום להקל בהפרדת המיטות בחדר השינה הקבוע בבית.

 

אומנם הרב דוד יוסף התיר לישון כל אחד על מיטתו גם אם הן נוגעות זו בזו, אם יש הפרשי גובה ביניהן (כמו בספה כפולה הנפתחת למיטה נמוכה ומיטה גבוהה) אך עדיין מדובר על שתי מיטות נפרדות, ונראה שהוא מתייחס להפרש גובה משמעותי יותר מאשר מזרון על גבי מזרון (ראה מקור 4(.

בשעת הדחק ובאופן זמני, כגון כאשר מתארחים מחוץ לבית וישנה רק מיטה זוגית אחת, הפתרון שהצעתם יכול להתקבל.

)כמו גם פתרונות אחרים: למשל, לגלגל שמיכה ולשים באמצע המיטה וכד').

 

בשאלתך לא ברור לי האם אתה מתאר מצב קבוע או אם מדובר במצב זמני, של דירה שכורה לטווח קצר וצורך בהוצאה כספית נכרת על מנת לרכוש מיטה אחרת. אם זהו המצב אולי יש מקום להקל, כמו במצבים של שעת הדחק (ראה הערות 4 ו5(

 

נועה       

 

מקורות:

  1. מקור האיסור לישון במיטה אחת – גמרא שבת יג.
  2. נפסק להלכה בשו"ע יו"ד קצ"ה, סעיף ו, והגהת הרמ"א שם, המרחיבה שאין לישון במיטה אחת אפילו אם יש לכל אחד מצע בפני עצמו, ואפילו אם שוכבים בשתי מיטות והן נוגעות זו בזו.
  3. מחלוקות באחרונים לגבי מידת הריחוק הנדרשת בין המיטות. פת"ש סקי"א – מעיקר הדין "סגי בכלשהוא", אך רוב הפוסקים דרשו מרחק רב יותר (שלא יגעו השמיכות והכרים זה בזה, מעבר אדם, שלא יגעו בהושטת יד ועוד – עיינו שש"ה, סימן קצ"ה, סעיף ו, אות ב).
  4. תורת הטהרה (הרב דוד יוסף), הלכות הרחקות סעיף מט.
  5. רוב האחרונים לא התיחסו למצב של חדר קטן בבית. ההצעות להלן נוגעות למצב ארעי של שינה מחוץ לבית. הרב קנוהל, איש ואישה עמ' 166, כותב שיש לישון במיטות נפרדות, שהרווח ביניהן ניכר לעין. הוא מביא בשם הרב אריאל שאם הם מתארחים במקום שיש בו רק מיטה אחת – יגלגלו שמיכה לגובה 30 ס"מ וישימו לאורך כל המיטה כמחיצה. כך מציע גם הרב שלמה לוי, שערי אורה, עמ' 111. הצעה נוספת שלו היא שיורידו מזרון אחד לרצפה.

 

הרבנית נועה לאו

יועצת הלכה, מרכזת התוכנית להכשרת יועצות הלכה במדרשת נשמת וסגנית ראש המדרשה

הרבנית נועה לאו היא יועצת הלכה, מרכזת התוכנית להכשרת יועצות הלכה במדרשת נשמת וסגנית ראש המדרשה. היא בעלת תואר ראשון בתנ"ך ופילוסופיה יהודית, ותואר שני בתנ"ך מאונ' בר אילן. לימדה בבית ספר בקיבוץ סעד ובתיכון פלך בירושלים.

רוצים לקחת חלק במיזם "משיבת נפש"? תמיכתכם חשובה לנו! לחצו כאן ותרמו למיזם!!!

 


לא התקבלו תגובות
.

מיניות ודתיות (הרבנית אוריה מבורך)

שלום הרבנית, אני חושבת שהקשר ביהדות בין איש לאשתו הוא מדהים, אבל מרגישה שעולם המיניות הדתית שאני קוראת עליו פחות מתאים לי. הרבנית אוריה מבורך חברת "משיבת נפש –רבניות בית הלל" משיבה.

 

בס"ד

 

שאלה-

שלום הרבנית,

כל כתבה שאני קוראת על נישואין יהודיים הם על הקשר הנפשי שבין איש לאישתו ואני מבינה למה..  זה באמת מדהים.

אני יודעת מה אסור שיהיה בקשר הפיזי אבל באמת שאני כבר לא מבינה את המותר , התחזקתי ועד לפני שנתיים הייתי בעולם חילוני כך שעכשיו אני לא יודעת אם הדברים שאהבתי בזוגיות החילונית שהייתה לי מותרים גם בזוגיות הדתיה שתהיה לי בעזרת ה´ ,  אני יודעת שהיהדות כן מאוד מקדשת את יחסי האישות אבל מצד שני זה נשמע לי  שעושים את זה בכמו קרירות או עדינות כזו .. בעיקר בשביל המצווה ואני שואלת – האם גם הם מפלרטטים , צוחקים , האם הבעל מרים אותה והיא צוחקת בקול, האם הוא מדגדג אותה והיא מחבקת אותו .. האם במהלך היחסים צריכים להיות כאלה .. רק אוהבים או שיש גם תשוקה , תעוזה וטירוף כזה ! כי מכל מה שאני קוראת זה נראה שהכל באהבה עדינה כזו ומחושבת…  ולא יודעת, אני לא אדם כזה שקט .. אני אוהבת טירוף כזה,  האם היחסים והדיבור צריכים להיות עדינים כאלה כל הזמן ונזהרים? כי אני רוצה להיות פתוחה איתו ב100% , בלי מסכות , להשים הכל על השולחן. ולא נראה לי  שאני אישה עדינה כזו, אני קצת מטורפת ואוהבת את זה – אבל כאן אולי השאלה הגדולה – יכול להיות שזה  בהשפעת העולם החילוני שהכרתי?

אני חייבת תשובה כדי לדעת האם אני אוהבת את כל הפלרטוטים , הצחוקים והדברים האלה בעקבות העולם החילוני *או* שזה טבעי ונמצא גם אצל הזוגות הכי דתיים

תודה מראש , תשובה תביא לי הרבה נחת כי אני נורא מבולבלת

 

תשובה-

 

לשואלת היקרה.

 

ראשית אני רוצה לברך אותך על תהליך ההתחזקות שלך. מאחלת לך שתרגישי איך ה' איתך בכל רגע ורגע. ולשאלתך: השאלה שלך נפלאה, והיא מעידה על חוש בריא מאוד בכל הנוגע לזוגיות ולמיניות. אני יכולה להבין מדוע קיבלת את הרושם, המוטעה, שהאווירה בין בני זוג דתיים היא  אך ורק "כבדת ראש" ורצינית. הדיבור על מיניות בקרב הציבור הדתי נעשה פעמים רבות מתוך כובד ראש ועדינות רבה מתוך הרצון לדייק ולשמור על צניעות וכבוד. ייתכן שמשם כך נוצר הרושם שגם המיניות עצמה היא כזו, נטולת קלילות, תעוזה, שמחה וצחוק בריא. אבל למען האמת, אין כל סיבה, הלכתית או דתית, להכביד את האווירה הנלווית לאינטימיות וליחסים המיניים בין בני זוג.. כבר בתורה המילה שנבחרה כדי לבטא מגע מיני היא "לצחק" מלשון צחוק ושמחה: "וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו. (בראשיתכ"ו, ח). "

שאלת התעוזה זוכה ליחס מורכב יותר. הגמרא מתחבטת בשאלה עד כמה מותר ראוי שיחסי האישות בין איש ואשתו יהיו  נועזים. בגמרא מובאות דעות לכאן ולכאן, ויש לציין כי הסוברים שהתעוזה היא יתרון, הם רבים יותר מאלו הסוברים שאין לזה מקום. המתנגדים לתעוזה הם: ר' יוחנן בן דהבאי (נדרים כ' ע"ב ואמא שלום אשתו של ר' אליעזר (שם). התומכים בתעוזה הם: ר' יוחנן על שיטת חכמים (נדרים כ' ע"ב), מעשה באישה שבאה לפני רבי (שם) מעשה באישה שבאה לפני רבא (שם), עצת רב חסדא לבנותיו (שבת, קמ ע"ב) ואפשר גם לפרש כך את הסוגיה על המשיא בתו לתלמיד חכם (המימרא של ר' מאיר בפסחים מ"ט ע"ב). עמדת התומכים היא זו שהתקבלה להלכה (למשל : רמב"ם הלכות איסורי ביאה, כ"א, י').

לבסוף אני רוצה להתייחס לשאלתך, האם "זה טבעי ונמצא גם אצל הזוגות הכי דתיים".  כלומר את לא רק שואלת שאלה הלכתית רוחנית, אלא גם שאלה סוציולוגית: "איך זה אצל הדתיים?" ובכן, בדרך כלל כאשר זוגות דתיים נמצאים בציבור, הם שומרים על צניעות וממעטים במגע. מאחר וקשה לראות בפועל איך הם נוהגים, אנחנו יכולות רק לשער. אני משערת שאצל זוגות רבים המגע מתאפיין בתכונות שאת מחפשת: קלילות, שובבות וצחוק בריא. מאחר ואין על כך כל איסור הלכתי, ומאחר ורבים מהאנשים הדתיים שאני מכירה הם אנשים מלאי הומור, שמחת חיים ושובבות, אני משערת שהמגע ביניהם איננו שונה בעניין הזה. אני מאחלת לך שתמשיכי לשלב בין יראת ה' לאהבת ה', ושתזכי לזוגיות שמחה ועוצמתית.

 

הרבנית אוריה מבורך

יועצת הלכה מטעם מכון להכשרת מנהיגות הלכתית במדרשת לינדנבאום.

מלמדת במדרשת לינדנבאום, במכללת הרצוג ובמכון שכטר

הרבנית אוריה מבורך היא דוקטורנטית בתכנית למגדר באונ' בר אילן ומקימת מכון אפרכסת להתמודדות החברה הדתית עם התרבות הפוסטמודרנית. היא יועצת הלכה מטעם מכון להכשרת מנהיגות הלכתית במדרשת לינדנבאום.

מלמדת במדרשת לינדנבאום, במכללת הרצוג ובמכון שכטר.

רוצים לקחת חלק במיזם "משיבת נפש"? תמיכתכם חשובה לנו! לחצו כאן ותרמו למיזם!!!

 


לא התקבלו תגובות
.

האם אני חסומת זיווג? (הרבנית שירה מירלי מרוויס)

שלום הרבנית, איך אני יודעת אם אני חסומת זיווג? ומה התפילה להתפלל בשביל להכיר זוגיות ? הרבנית שירה מירלי מרוויס חברת "משיבת נפש –רבניות בית הלל" משיבה.

 

בס"ד

 

שאלה-

 

שלום הרבנית, 

איך אני יודעת אם אני חסומת זיווג? ומה התפילה להתפלל בשביל להכיר זוגיות ?

                   

 

תשובה-

 

השלום והברכה.

 

ראשית- אני רוצה להתנצל על העיכוב במענה. קראתי את שאלתך, והיא עמדה לנגד עיני ימים רבים. חשבתי על השאלה ועל הכותב אותה, וחשבתי מהי התשובה אותה אתה רוצה לשמוע. אין לי אלא לענות לך מרחשי ליבי, בכנות ובפשטות.

 

חיפשתי להבין את המונח שהתמשת בו "חסומת זיווג". לא מצאתי לכך מקורות. עם זאת, מהשאלה שלך אני שומעת מספר דברים:

 

הראשון – התחושה שלך כי את בשלב ללא יכולת התקדמות או תזוזה.

השני – הרצון שלך לצאת מהמצב הקיים.

והשלישי – האמונה השלמה שלך בכוחה של תפילה.

 

אני שומעת ממך כי את בשלב בחייך בו היית רוצה להתקדם ולהתפתח לשלב הבא אך לא מצליחה בכוחך בלבד לעשות כן. אני מבינה שאת במצב לא פשוט כלל מבחינה נפשית ורגשית, והייתי רוצה לחזק את יידיך ולהציע לך להמשיך בכוחך זה – להמשיך לרצות, להמשיך לקוות, להמשיך להאמין שהמצב בע"ה ישתנה, וכמובן להמשיך ולהתפלל.

 

עם זאת, אני מקווה שאת גם פונה לאפיקים מעשיים בחייך – נרשמת אצל שדכנים, בודקת באתרים רלוונטים ומתאימים ויוצאת לפגישות. בנוסף, הייתי מציעה לך לשתף ולדבר עם חברות, משפחה והקהילה הקרובה לך. ספרי להם שאת מחפשת, שהיית שמחה אם היו חושבים עלייך ועוזרים לך למצוא זוגיות. בקשי מהסביבה שלך שתתפללי עלייך גם, ויצטרפו תפילותייך לתפילתם.

 

ישנם תפילות רבות ומנהגים שונים ביחס לתפילה על זוגיות. אני מצרפת קישור לאתר "תפילות", המציע פרקי תהילים ובקשות. אני מאמינה בכוחה של תפילה, בכוחה של השתדלות. אני מאמינה שהתחושה שאת עושה משהו אקטיבי ומשקיעה בהשתדלות שלך – בוודאי גם בה יש להועיל.

 

לצד כל מה שכתבתי חשוב להוסיף שלפעמים כשאדם מרגיש שהוא תקוע בתחום מסוים בחייו הדבר הנכון הוא לפנות לעזרה מקצועית. עזרה כזו יכולה לסייע להתקדם ולהשתחרר מהחסימה. חשוב להגיע לייעוץ כזה מתוך רצון וכוחות לעבוד עבודה רגשית. אם את מעוניין בכיוון זה תוכל לפנות דרך רופא המשפחה בקופת חולים שיוכלו, בעזרת ה', להפנות אותך לאדם המתאים.

 

לסיום, הייתי רוצה לחזק אותך ולהתפלל איתך יחד שבע"ה תמצא את אשר ליבך מבקש.

 

שירה מרילי-מירוויס

 

הרחבה:

קישור לאתר "תפילות":

http://www.tfilot.org/%D7%A1%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%AA-%D7%A9%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9A

 

הרבנית שירה מרילי מרוויס

עמיתה במכון למנהיגות הלכתית ע"ש סוזי ברדפילד. מלמדת תנ"ך והלכה במדרשת לינדנבאום

הרבנית שירה מרילי מרוויס היא עמיתה במכון למהיגות הלכתית ע"ש סוזי ברדפילד, בוגרת תוכנית התנ"ך במתן,  בעלת תואר ראשון בפסיכולגיה ומידענות מאוניברסיטת בר אילן ועמדה בראש בית המדרש של מדרשת "יעוד". מלמדת תנ"ך והלכה במדרשת לינדנבאום.

רוצים לקחת חלק במיזם "משיבת נפש"? תמיכתכם חשובה לנו! לחצו כאן ותרמו למיזם!!!

 


לא התקבלו תגובות
.

גיור לשומרת מצוות (הרבנית שירה ספיר)

שלום הרבנית, איני יהודיה על פי ההלכה, אבל אני שומרת תורה ומצוות כבר תקופה ארוכה, האם אצטרך לעבור הליך גיור ארוך כמו כולם? הרבנית שירה ספיר חברת "משיבת נפש –רבניות בית הלל" משיבה.

 

בס"ד

 

שאלה:

 

שלום הרבנית, יש לי שאלה.

נולדתי לאם ללא דת (אוקראינה) ואבא יהודי, לפני לידתי הם עלו ארצה.

מגיל מאוד קטן יש לי זיקה בנפש ליהדות ואיני רואה את עצמי כ-לא יהודיה.

בשנה האחרונה התרחשה אצלי התחזקות מאוד משמעותית, ולאחר תהליך שלקח זמן הגעתי למקום שאני היום ובע"ה רק אעלה ואצליח יותר בשמירת המצוות ועבודת המידות.

כיום אני מתנהגת כדתיה לכל דבר- שמירת נגיעה, סדר השחר, דיני כשרות וכו'..

אני גרה לבד רחוק מאימי (אבי נפטר) ושומרת שבת לבד.

בעוד כחודש אני אמורה להתחיל תהליך גיור, עכשיו, מעניין אותי לדעת

מה יעשו איתי ? 

אני כבר שומרת מצוות, חיה חיים דתיים ובקיאה בשלל ההלכות.

אני עדיין אצטרך לעבור תהליך של 10 חודשים כאדם רגיל שבא להתגייר?

את הגיור אני עושה דרך "נתיב" אזרחי

 

תשובה-

שלום לך,

מרגש אותי תמיד לפגוש ולהכיר אנשים שעושים את דרכם אל הגיור. הבחירה שלך לקחת אחריות אישית על עתידך ועתיד משפחתך, היא צעד משמעותי מאוד וכלל לא מובן מאליו.

בתור התחלה חשוב לי לציין שאמנם אני מורה במכון אחר, 'עמי אולפני גיור', אך שני הגופים – 'נתיב האזרחי' ו'עמי' עובדים שניהם בשיתוף עם מערך הגיור ובתי הדין. ולכן הדברים שאכתוב אמורים להיות נכונים גם לגביך. בכל מקרה אני ממליצה לך להתייעץ גם עם המורה שלך או עם הרכז של נתיב דרכו נרשמת.

תהליך הגיור – כפי שנקבע במערך הגיור – הוא תהליך של 10 חודשי לימוד בקורס. במקביל מתקיימים כמה מפגשים עם בית הדין (פתיחת תיק וראיון סיכום, ובסוף הקורס מעמד בית הדין).

הלימוד בקבוצות בכיתה יוצר רושם מוטעה שכולם מגיעים במצב דומה ועוברים תהליך דומה. אולם כשם שאין אדם הדומה לחברו בפניו, כך המקום האישי שבו כל אחד ואחת שמגיעים לתהליך הגיור שונים. הסיבות מגוונות – כל אחד גדל בבית וסביבה דתית ומסורתית שונה, וספג דברים שונים בילדותו. בנוסף, כל אחד עבר תהליך אישי של בירור, למידה וחקירה עד להגעה להחלטה להתגייר ולהירשם לבסוף לקורס גיור. ולכן, חשוב שתדעי שהחל מהיום הראשון, בכל קורס גיור, ישנם פערים בין התלמידים השונים הלומדים בכיתה. כמובן שכל מורה שיש לו או לה מעט ניסיון בהוראה בקורסי גיור מודע לכך, ואני בטוחה שזה נכון גם לגבי המורים של הכיתה שתצטרפי אליה.

באופן מעשי, יש שני דברים משמעותיים שחשוב שתדעי

הראשון, הידע שמלמדים בקורסי הגיור מהוה בסיס חשוב ביהדות ואיננו ניתן ללמידה בשום מוסד אחר בארץ (לעניות דעתי גם לא במדרשות לחוזרים בתשובה). אין הכוונה לרמה נמוכה של החומר הנלמד, אלא להקניית היסודות, הרקע והשורשים של מושגי יסוד והבסיס של הנושאים הנלמדים.

כך שלמרות שכבר התקדמת, ואת מקיימת מצוות רבות בחיי היומיום שלך – תופתעי לגלות שאת רוכשת ידע "תיאורטי" חשוב שיסייע לך להתקדם ולהתחזק בשמירה ובהבנה של התורה (כל זה מנסיון אישי של תלמידים שעברו בכיתתי, ומתוך היכרות עם תוכנית הלימודים ב'עמי', אינני מכירה את תוכנית הלימודים בקורס של נתיב האזרחי. אך אני חושבת שבאופן כללי זה נכון).

השני, מערך הגיור מודע לפערים בין הנרשמים לקורסי גיור, ומאפשר תהליך של הגשת בקשה לקיצור לימודים. תוכלי לפנות למורים שלך ולבקש ראיון אישי שלך איתם, ולבחון את האפשרות להגיש בקשה כזאת עבורך.

באופן אישי, אני ממליצה לתלמידים שלי לחכות כחודשיים אחרי תחילת הקורס לפני שנגיש את הבקשה. הסיבה לכך היא שבתקופה הזאת נוצר קשר והיכרות עם התלמידים וכך אוכל להמליץ – בראש ובראשונה, לתלמידים, מתי הזמן המתאים לגשת לבית הדין. ושנית, לבית הדין לקבל את המועמדת לתהליך קיצור הלימודים. אולם כל מקרה לגופו.

אני מאחלת לך הצלחה רבה, ושתפיקי את המירב מהתהליך החשוב והמרגש שאת נמצאת בו עכשיו.

שירה ספיר

 

הרבנית שירה ספיר

עמיתה במכון למנהיגות הלכתית במדרשת לינדנבאום ע"ש סוזי ברדפילד, מורה ורכזת ב'עמי אולפני גיור'

הרבנית שירה ספיר עמיתה במכון למנהיגות הלכתית במדרשת לינדנבאום ע"ש סוזי ברדפילד, מורה ורכזת ב'עמי אולפני גיור'. שותפה בהקמת מיזם "השמיעיני- מאגר נשים מרצות" וממקימות מיזם "משיבת נפש – נשות תורה עונות כהלכה".

רוצים לקחת חלק במיזם "משיבת נפש"? תמיכתכם חשובה לנו! לחצו כאן ותרמו למיזם!!!

 


לא התקבלו תגובות
.

הילדים בונים אוהל בשבת (הרבנית בת שבע סמט)

שלום הרבנית, הילדים שלי לפעמים משחקים במשחק של בניית אוהל משמיכות בחדר שלהם בשבת אחר הצהריים. בשבת אחת התארח אצלנו אורח שזרק לי הערה על כך שיש בעיה הלכתית עם זה. האם זה נכון? הרבנית בת שבע סמט חברת "משיבת נפש –רבניות בית הלל" משיבה.

 

בס"ד

שאלה:

שלום הרבנית,

הילדים שלי לפעמים משחקים במשחק של בניית אוהל משמיכות בחדר שלהם בשבת אחר הצהריים.

בשבת אחת התארח אצלנו אורח שזרק לי הערה על כך שיש בעיה הלכתית עם זה.

האם זה נכון?

 

תשובה:

 

שלום רב.

בניית אוהל היא משחק נהדר שמפתח יצירה, דמיון, מוטוריקה ושיתוף פעולה, ובכל זאת היא דורשת דיוק ובירור לגבי שבת.

חכמים אסרו לבנות אוהל ארעי בשבת (שבת קכה עמוד ב) וכך נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סימן שטו).

אמנם, חכמים התירו להוסיף על אוהל ארעי, כל עוד חלק מגגו כבר קיים, ואפילו אם נבנה מגגו רק טפח, כלומר 8 ס"מ. הדוגמא המופיעה בגמרא למקרה כזה היא סככה שנפתחת ונסגרת: אם היא פתוחה לפחות טפח מותר להמשיך ולפתוח אותה בשבת.

לכן נראה שאם ילדייך מרחיבים "גג" אחר שכבר קיים – כגון מיטה גבוהה או שולחן – אפשר להתיר להם לבנות. (ראי משנה ברורה סימן שטו סעיף קטן יד)

במידה והם בונים אוהל שלם להיות בתוכו, כגון על גבי כיסאות, עליהם לשנות מסדר הבנייה הרגיל, כלומר למתוח את השמיכה תחילה ורק אחר כך להכניס את הכיסאות או המקלות תחתיה. באופן כזה  מותר (ראי פניני הלכה, שבת כד סעיף ז).

 

באופן כללי, הייתי ממליצה לחשוב על הדרך הנכונה להעיר לילדים בשאלות של הלכה בכלל והלכות שבת בפרט. אם הילדים קטנים ואינם מבינים אין טעם להעיר להם, לילדים יותר גדולים כדאי להסביר בנועם ולהציע להם לשחק באופן המותר.

 

שבת שלום

בת שבע

 

————————————————————————————-

מקורות להרחבה:

 

הרב מלמד, פניני הלכה, שבת , פרק כד סעיף ז:

אסרו חכמים לעשות אוהל ארעי בשבת, אבל אם משנים את סדר הקמתו – מותר. לפיכך, אסור לילדים לפרוס שמיכה על כסאות כדי ליצור שם אוהל להסתופף בתוכו. אבל אם ימתחו תחילה את השמיכה באוויר ואח"כ יכניסו את הכסאות תחתיה – מותר. וכן אסור לבנות מאבני לגו בית או חנייה שיש בהם חלל של טפח על טפח, אבל אם יאחזו קודם את הגג ואח"כ יחברו תחתיו את הקירות – מותר(לעיל טו, ה).

שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שטו סעיף א

אסור לעשות אהל בשבת ויו"ט אפילו הוא עראי; (ב) ודוקא גג, אבל מחיצות (ג) מותר.

 

הרבנית בת שבע סמט

 רמי"ת בבית המדרש לנשים במגדל עוז

הרבנית בת שבע היא בוגרת המכון לטוענות בית דין במדרשת לינדנבאום והמדרשה בבר אילן. בעלת תואר ראשון בתושב"ע ותולדות עם ישראל מאוניברסיטת בר אילן ובעלת תואר שני בתלמוד גם הוא מאוניברסיטת בר אילן.

בוגרת תוכנית גמרא בבית המדרש לנשים בבית מורשה, ולומדת כעת זו השנה החמישית בתוכנית 'הלכתא' במתן. משמשת כר"מית במדרשת מגדל עז זו השנה החמישית.

רוצים לקחת חלק במיזם "משיבת נפש"? תמיכתכם חשובה לנו! לחצו כאן ותרמו למיזם!!!

 


לא התקבלו תגובות
.

לעמוד הבא