עוד

  1. בית הלל - בואו להכיר
  2. מי אנחנו
  3. הורדת חוברות
  4. רבני בית הלל
  5. בתקשורת
  6. לתמיכה בבית הלל

חיפוש

חפש

פייסבוק

הסכם קדם נישואין לכבוד הדדי - שאלות ותשובות

כל מה שרציתם לדעת אודות סרבנות גט, הסכמי קדם נישואין ולמה בעצם צריך את כל זה כשיש כתובה
(רבני בית הלל)

הסכם קדם נישואין לכבוד הדדי – שאלות ותשובות

 

מה זה בכלל "סרבנות גט"?

במדינת ישראל ולפי ההלכה היהודית, כפי שנכנסים לנישואין מתוך הסכמה, אפשר לצאת מנישואין ולהתגרש רק מתוך הסכמה. אם אחד מבני הזוג מבקש או מבקשת להתגרש ובן הזוג השני אינו מסכים לכך, בני הזוג יהיו "תקועים" בנישואין הללו שהגיעו לקיצם אפילו אם דרכיהם נפרדו בכל מובן אחר. סרבן הגט יכול לעמוד בסירובו ללא גבול, או לדרוש תמורות כספיות או החזקת ילדים בתנאים מפליגים מזכויותיו החוקיות. בכך הוא מונע מבן הזוג השני ומעצמו מלהתחיל בחיים חדשים ולבנות תא משפחתי אחר, בריא יותר.

 

כמה מסורבות ומסורבי גט יש בישראל?

האמת היא שקשה לדעת במדויק. לפי מספר הפניות המגיעות לארגונים העוסקים בנושא, מתברר שישנן אלפי נשים וגברים המצפים לגט, לעתים במשך שנים רבות. לפני מספר שנים, בית הדין הרבני דיווח שישנם מאות מקרים, אך כמובן מספרים אלו מסתמכים על תביעות שהוגשו לבית הדין הרבני אז ועדיין היו פעילות. בית הדין אינו יכול לספור מקרים שלא הגיעו לפתיחת תיק או שהתיק נסגר מחוסר פעילות (דבר שקורה בגין ייאוש המסורב/ת).

 

הכתובה הרגילה לא מספיקה כדי למנוע מצבים כאלה?

הכתובה התמסדה לפני אלפיים שנה על ידי חכמי ההלכה של התקופה ההיא, שראו צורך להגן על מעמד האישה שלא תיזרק לרחוב ללא תמיכה כלכלית בפעולת גירושין חד-צדדית מצד הבעל. בעידן שלנו, התעוררה בעיה נוספת שהכתובה לא מגינה מפניה – כאשר האישה מבקשת להתגרש ולבנות חיים חדשים. מאחר והשליטה על נתינת הגט בידי האיש, הוא עלול לנצל את כוחו זה, ולא לתת גט או לחילופין לדרוש תמורה עבור הגט. במדינת ישראל, חשוב להדגיש, גם לאישה יש כוח לסרב להתגרש ולכן גם במקרה כזה הכתובה אינה מגינה עליו. לכן נצרך הסכם נוסף שיסדיר את העניינים האלו.

 

בטוח שגם בעבר הרחוק היו מקרים כאלה. מה עשו אז?

בתקופות בהן יהודים חיו בקהילה קטנה, בעיות טופלו בתוך מוסדות הקהילה. רובם המוחלט של היהודים צייתו להלכה שנבעה ממקור סמכותי אחד - הרב המקומי או בית הדין המקומי. כיום המציאות מורכבת בהרבה. אנו חיים במדינה יהודית-דמוקרטית עם מוסדות משפטיים שונים. כך יוצא שישנה סמכות מקבילה לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה להכריע בעניינים הקשורים לגירושין, כגון חלוקת נכסים, מזונות והחזקת ילדים. מציאות זו גורמת לעתים להעמדת פסק דין של ערכאה אחת כנגד הליכים בערכאה אחרת. בנוסף, מרבית הישראלים אינם רואים עצמם כפופים לבית הדין הרבני, דבר שעשוי לעורר בעיות במקרה של גירושין ולכן יש צורך גדול למנוע מצבים בעייתיים באמצעות הסכמה משפטית מראש.

 

אם זה כ"כ טוב / מוצדק / הוגן, איך זה שעד עכשיו לא הכניסו את זה כנספח מובנה לכתובה?

בעיית סירוב הגט הלכה והתחזקה בדור האחרון. אכן מועצת הרבנות במרוקו, בשנות החמישים, תיקנה תקנה כזאת. לפני עשרים שנה, היהדות האורתודוקסית בארצות הברית קיבלה על עצמה את הסכם קדם-הנישואין למניעת סירוב-גט. בישראל, אנשי ונשות הלכה הכינו את ה'הסכם לכבוד הדדי' כצעד מניעתי רק לאחר שהגיעו להבנה שבית הדין הרבני הממלכתי מטפל במקרה של סירוב גט רק לאחר שכבר נגרם סבל רב לשני בני הזוג לאורך זמן רב. "בית הלל" הינו ארגון הרבנים האורתודוקסי הראשון בארץ שבחר לתמוך מפורשות בחתימה על הסכם קדם-נישואין למניעת סירוב גט.

 

אז מה בדיוק כתוב בהסכם קדם נישואין?

הסכם קדם נישואין, דוגמת ה'הסכם לכבוד הדדי', מביא את שני בני הזוג להידברות דווקא במצבים שבהם יש תסכול או כעס בין הצדדים. מתוך ההידברות הם מגיעים להסכמה – או להתגרש בשיתוף פעולה או לחזור לשלום בית בעזרת משקם נישואין. זה נעשה באמצעות לחץ כלכלי על שני הצדדים. מנגנון ההסכם יוצר התחייבות כספית למזונותיו של בן הזוג האחר כל זמן היותם נשואים, מצד בן הזוג המסרב/ת להתגרש. השלבים של מימוש התחייבות זו הם:

א. שליחת הודעה מבן זוג למשנהו.

ב תקופת ניסיון שיקום נישואין של 180 יום מיום ההודעה (עם אפשרות של הארכה לתקופה נוספת של 90 יום); במהלך תקופה זו תתקיים הידברות בין הצדדים מתוך שאיפה להגיע לגט בהסכמה אם לא ניתן לשקם את הנישואין.

ג. בתום התקופה, תכנס לפועל ההתחייבות הכספית של המסרב/ת להתגרש כלפי הצד השני, עד אשר בני הזוג מתגרשים בפועל. הידיעה שהמציאות אכן תשתנה בתום שישה או תשעה חודשים תגרום לסרבן/ית להבין שלטובת עצמו/ה כדאי להסכים לגט – אחרת ישולם סכום נכבד של כסף כדמי מזונות חודשיים לבן הזוג.

 

האמת היא שאני בכלל לא רוצה לחשוב על מצב כל כך מאיים...

הכתובה המסורתית, כידוע, עוסקת גם היא בין היתר בשאלת הפיצויים במקרה של גירושין, ואפילו במוות. כל אדם בוגר גם מבטח את עצמו מפני מחלות ואסונות, כך העולם מתנהל. אנו מאמינים שכאשר כל זוג בישראל יהיה חתום על ההסכם, יהיה בכך תיקון עוול חברתי של החברה כולה. בוודאי שאין חשש אישי שאתם תגיעו למצב הזה, אך יש כאן הזדמנות: החתימה היא לא בשבילך – אלא בשביל החברים שלך, המשפחה והשכנים. החתימה שלך תסייע בקבלת ההסכם כנורמה חברתית, וכך אלו שבאמת יזדקקו לעזרתו של ההסכם, יוכלו להימנע בעזרתו ממצבים קשים וכואבים.

 

במשפחה שלי הסכם כזה יכול להתפרש כמזמין עין הרע!

אם עין הרע אינה שולטת בכתובה, המסדרת את התמיכה הכלכלית של האישה במקרה והאיש יחליט שברצונו להתגרש או במקרה שהוא ימות, אזי היא גם לא תשלוט על הסכם קדם נישואין המתייחס גם הוא לתוצאות ההחלטה של האיש או של האישה להתגרש. בנוסף, דמיינו עצמכם חוגרים חגורת בטיחות בתחילת הנסיעה. האם גם זה עין הרע לתאונת דרכים, חס ושלום? בוודאי שלא.

 

למה צריך משהו כזה, שנראה כמו מסמך משפטי? זה לא נעים.

אדרבה, מדובר במסמך שמבטא את שיא הרומנטיקה בין בני הזוג, שהרי בחתימתם, כל אחד מהם אומר למשנהו: אני אוהב/ת אותך כל כך ורוצה להגן עליך מכל פגיעה אפשרית במשך כל חיי. ואפילו אם נצטרך להיפרד, נעשה זאת מתוך כבוד הדדי. אמנם אחד הרבנים הגדולים הציע לכתוב את ההסכם בשפת הארמית בדומה לכתובה - וכך בני הזוג לא יבינו על מה שהם חותמים ואז יהיה "יותר נעים". אבל מנסחי ההסכם מאמינים שכל אדם אחראי למעשיו וחייב להבין על מה הוא חותם. לצערנו רואים לעתים שאנשים טובים הופכים למנצלי פרצות בהלכה ובחוק ופוגעים בבני משפחתם ולכן בעידן שלנו אפשר להגיע לתוצאות הרצויות רק במסמך משפטי ללא פרצות.

 

מה ההבדל בין ההסכם הזה לבין הסכם ממון?

"הסכם ממון" רגיל מסדר את הניהול הפיננסי של חייהם המשותפים של בני זוג. אמנם ה'הסכם לכבוד הדדי' קובע סידור כספי של מזונות בן זוג אחד לשני, אבל סידור זה בא לטפל בבעיה מהותית של סירוב גט. ניתן לממש את ההתחייבות הכספית אך ורק כעבור תקופת המתנה של שישה חודשים במקרה שאחד מבני הזוג ממשיך לסרב להתגרש.

 

מה מייחד את ההסכם לכבוד הדדי משאר הסכמי קדם נישואין?

ההסכם לכבוד הדדי הוא אכן הדדי. הוא מגן הן על האישה והן על האיש כאשר הוא מביא את בני הזוג להידברות. הוא כבר הוכח כיעיל בהבאת סרבני גט לחרטה ומסירת הגט. ההתחייבות הכספית הקרבה ובאה בתום תקופת ההמתנה גורמת לצד המסרב להתגרש להבין שהמציאות אכן השתנתה בחייו ושהוא צריך להתמודד עמה בצורה מכובדת - אחרת יאבד לא מעט כסף. מצד שני, ההפניה לטיפול זוגי, המופיעה בהסכם, פותחת בפני בני הזוג הזדמנות לבחון את יחסיהם בעזרת משקם נישואין, ובכך ניתן למנוע מקרי גירושין פזיזים. להסכם לכבוד הדדי תוקף הלכתי ותוקף משפטי.

 

טוב, אז איך חותמים על ההסכם לכבוד הדדי?

הצעד הראשון הוא הורדת ההסכם לכבוד הדדי בשלושה עותקים מהאתר

http://www.iyim.org.il/prenup/

כדי להעניק להסכם תוקף משפטי על פי חוק, יש לחתום בפני אחת מארבע רשויות:

1. רשם הנישואין במועצה הדתית בה נרשמתם לנישואין

2. נוטריון

3. בית המשפט לענייני משפחה

4. בית הדין הרבני

אנו ממליצים לבחור ברשם הנישואין או בנוטריון. נכון להיום רשמי הנישואין קבלו הוראה לאשר את החתימה על ההסכם ללא בעיה. חלק מהמועצות הדתיות אכן מעניקות שרות זה בשמחה, אמנם חלק מהן מעדיפות שלא. כדאי להתקשר לרשם הנישואין קודם ההגעה עם שלושת העותקים כדי לתאם איתו ולברר אם תצטרכו לשלם אגרה כלשהי – גם לגבי זה אין כרגע מדיניות אחידה בקרב המועצות הדתיות.

האפשרות הקלה ביותר היא לחתום בפני כל נוטריון שתבחרו. בכך, יש לזוג אפשרות לחתום על דעת עצמם ובפרטיות, אם הם רוצים בכך. התשלום לנוטריון אמור להיות אחיד כפי שנקבע על ידי משרד המשפטים.

בכל מקרה, לאחר חתימתכם וחתימה וחותמת של הרשות המאשרת על כל אחד משלושת העותקים של ההסכם – עותק אחד עובר לחתן, עותק שני לכלה והשלישי נשאר לתיוק ברשות שבחרתם.

 

האם אפשר לחתום על ההסכם אם כבר התחתנו?

אפשר לחתום על ה"הסכם לכבוד הדדי בתר-נישואין" בפני בית המשפט לענייני משפחה. ניתן להשיג עותק על פי בקשה והוראות אישיות על ידי פניה אישית לארגון רבני בית הלל:

office@beithillel.org.il

 

מה זה ארגון רבני בית הלל?

בית הלל - הנהגה תורנית קשובה - הוא חוג רבנים ותלמידות חכמים, המציגים קול תורני ישראלי וקשוב לצורכי החברה ולצורכי הדור. מוזמנים לקרוא אודותינו עוד באתר:

http://www.beithillel.org.il

 

היכן ניתן לקבל ייעוץ נוסף בנושא?

ניתן למצוא מידע אודות ההסכם לכבוד הדדי, הוראות חתימה, מאמרים והניסוח העדכני של ההסכם באנגלית
בקישור:

http://www.iyim.org.il/prenup/

 

איך אנחנו יכולים לתרום מעבר לחתימה על ההסכם?

היכנסו עכשיו לאתר העצומה שהקמנו למען קבלת ההסכם לכבוד הדדי בנורמה החברתית בישראל, והוסיפו את שמכם!

www.kdam.info

 

 

לשאלות נוספות ניתן לפנות לבית הלל בדף הפייסבוק שלנו

www.facebook.com/b.hillel

או בכתובת הדוא"ל office@beithillel.org.il

 

תודה לרבנית ד"ר רחל לבמור על הסיוע בהכנת השו"ת

תגובות

כתוב תגובה
  1. איך ההסכם מונע סרבנות גט???
    עיתונאי (5/27/2013)
    קראתי את ההסכם בעוין רב ולא מצאתי בו שום תנאי משמעותי. מדוע לא הוכנס תנאי על הנישואין מלכתחילה? במידה והבעל מסרב לתת גט או מעגן את האישה על ידי בריחה לחו"ל, הקידושין יבוטלו לאלתר! זהו הסעיף החסר בהסכם.
  2. מזונות לאחר הגירושין
    אלי (9/10/2013)
    שלום, הרבה סרבני גט מסרבים כי לא רוצים לשלם מזונות. במקום לחייב אותם לשלם מזונות גם לפני גירושים, למה לא לפתור את.זה ולקבוע שאם הילדים לא נמצאים קבוע אצל האם-הבעל פטור ממזונות? הרי נשים היום יכולות לעבוד בדיוק מן גברים ולפעמים מרויחות יותר מהבעל אז מה העניין שהבעל ישלם מזונות?
  3. הסכם
    מיכל (4/27/2014)
    שלום, התחתנו לפני חצי שנה ואנחנו מעוניינים לחתום על ההסכם,מה בדיוק הפרוצדורה? תודה