עוד

  1. בית הלל - בואו להכיר
  2. מי אנחנו
  3. הורדת חוברות
  4. רבני בית הלל
  5. בתקשורת
  6. לתמיכה בבית הלל

חיפוש

חפש

פייסבוק

האם מותר לבת דתית לשרת בחיל המודיעין

שאלה: אני לומדת בכתה י"ב, ומאד מתלבטת אם ללכת לשירות הלאומי או לצבא. אני מתמיינת למספר מסלולים מיוחדים במודיעין ("אופק", "שחקים"), שנראים לי מאד מתאימים לי ולכישוריי. אני באמת חושבת שאוכל לתרום שם רבות, הרבה יותר ממה שאוכל (אני אישית) לתרום בשירות הלאומי. אבל אני לא רוצה ללכת כנגד פסק הלכה מפורש.
(הרב אהד טהרלב)

תוכן :

א.      נשים בצבא

ב.      חלוקה בין יחידות תומכי לחימה  ליחידות קרביות

ג.       פסק הרבנות הראשית

ד.      שירות צבאי לבנות: אתגר הלכתי או אתגר ערכי?

 

א.נשים בצבא

המשנה במס' יבמות דף ס"ה ע"ב כותבת:

"האיש מצווה על פריה ורביה אבל לא האשה רבי יוחנן בן ברוקה אומר על שניהם הוא אומר ויברך אותם אלהים ויאמר להם [אלהים] פרו ורבו:"

ומבארת הגמרא שדין זה נלמד מהפסוק "ומלאו את הארץ וכבשה" כיון שהמילה כבשה כתובה בכתיב חסר (ו') מדייקת הגמרא מהקרי (בלשון יחיד) שהאיש דרכו לכבוש והאישה אין דרכה לכבוש. זאת אומרת האיש שדרכו לכבוש את האישה הוא מצווה בפריה ורביה ולא אישה שאין דרכה לכבוש את האיש (הרע"ב מברטנורא בפירושו למשנה ) אך יש שרצו לפרש שהאיש דרכו לכבוש להשתתף במלחמה והאישה אין דרכה לכבוש ולהשתתף במלחמה.

לפי פירוש זה האישה אין מקומה בצבא כיון שכל ייעודו הכנה לקראת מלחמה לצרכי  הגנה והתקפה. אך  המשנה במסכת סוטה העוסקת בדיני משוח מלחמה כותבת שלאחר שהשוטרים דיברו אל העם  מי יכול לחזור לביתו לפני הקרב (הירא ורך הלבב וכו')ו:

…היו מַעֲמִידִין זְקִיפִין לִפְנֵיהֶם, וַאֲחֵרִים מֵאֲחוֹרֵיהֶם, וְכַשִּׁילִין שֶׁל בַּרְזֶל בִּידֵיהֶן, וְכָל הַמְבַקֵּשׁ לַחֲזוֹר, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ לְקַפַּח אֶת שׁוֹקָיו, שֶׁתְּחִלַּת נִיסָה נְפִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ש"א ד) נָס יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים וְגַם מַגֵּפָה גְדֹלָה הָיְתָה בָעָם, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (שם לא) וַיָּנֻסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים וְגוֹ':

בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת. אֲבָל בְּמִלְחֶמֶת מִצְוָה, הַכֹּל יוֹצְאִין, אֲפִלּוּ חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּמִלְחֶמֶת מִצְוָה. אֲבָל בְּמִלְחֶמֶת חוֹבָה, הַכֹּל יוֹצְאִין, אֲפִלּוּ חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ: (מסכת סוטה פרק ח משניות ו-ז))

זאת אומרת שבזמן מלחמת מצוה  אפילו ברגעים הנעלים ביותר של האדם בשעה שהוא עומד תחת החופה אנו לא מחלקים בין גברים לנשים. ושניהם החתן והכלה יוצאים למלחמה. וכך פוסק הרמב"ם (בהלכות מלכים פרק ז' הלכה ד): "… במה דברים אמורים שמחזירין אנשים אלו מעורכי המלחמה במלחמת הרשות אבל במלחמת מצוה הכל יוצאין ואפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה:

(וכן משמע  מהרמב"ם  על בספר המצוות בהקדמתו למניין המצוות-" ולא נלחמות במלחמת רשות[u1] ")

 

מהי מלחמת מצווה?

הרמב"ם (בהלכות מלכים פרק ה' הלכה א')  כתב:

"ואי זו היא מלחמת מצוה זו מלחמת שבעה עממים ומלחמת עמלק ועזרת ישראל מיד הצר שבה עליהם"

 

כמדומני שאין חולק שהיום אנחנו נכנסים תחת הקטגוריה של מלחמת מצוה בבחינת "עזרת ישראל מיד הצר עליהם" שהרי בכל רגע רוצים אויבנו מסביבנו לכלותינו ואם היינו נרפים מר היה גורלנו ועל כן נראה שגם כיום אין לחלק בין גברים לנשים ועל כולם מוטלת החובה להתגייס ולעצור את אויבינו.

 

ב.חלוקה בין יחידות תומכי לחימה וקרביות

  

במה  נשים יכולות לסייע במלחמת מצווה?

  

הרדב"ז בחיבורו על הרמב"ם (בהלכות מלכים ,שם) תוקף את הרמב"ם:

"וכי דרך הנשים לעשות מלחמה דקתני וכלה מחופתה והא כתיב כל כבודה בת מלך פנימה?"

כיצד  הרמב"ם מתיר אפילו במלחמת מצווה לנשים לצאת והרי מקומה של האישה בתוך הבית "בת מלך פנימה" ודאי לא בין חילות וגייסים?

מתרץ הרדב"ז שתי תשובות:

1."וי"ל דהכי קאמר כיון דחתן יוצא מחדרו כלה יוצאה מחופתה שאינה נוהגת ימי החופה"

2."ואפשר דבמלחמת מצוה הנשים היו מספקות מים ומזון לבעליהן וכן המנהג היום בערביות"

  

בתשובתו  הראשונה עונה הרדב"ז ואומר שבאמת כלה לא יוצאת למלחמה והרמב"ם כתב "וכלה מחופתה" כיון שהחתן נילקח למלחמה ממילא  בטלה החופה ולכן הכלה יוצאת מחופתה.

בתשובתו השניה  כותב הרדב"ז שבאמת גם כלה יצאה מחופתה  באופן אקטיבי, וגם לה יש מה לעשות בזמן מלחמת מצוה. תפקידה של האישה במלחמת מצווה לדעתו לספק מים ומזון ללוחמים.

זאת אומרת שיש להבחין בין תפקיד קרבי בחזית לבין תפקיד תומך לחימה בעורף. לדעתו על האישה לסייע בכל מה שקשור  לתמיכת הלחימה  כשבזמנם הסיוע היה מים ומזון.

גם הרש"ש בהגהותיו על מסכת סוטה כתב "ואולי אינן יוצאות אלא לבשל ולאפות וכדומה לצורך הגברים אנשי המלחמה."

היוצא מדברי הרדב"ז והרש"ש  בהערותיהם על הרמב"ם  שבזמן מלחמת מצווה אפילו כלה מחופתה וכל שכן סתם אישה  חייבת לצאת  ולסייע בתפקידי  תומכי לחימה (עורף).

  

ג.פסק הרבנות הראשית

הרבנות הראשית  ביום כ"א באדר א תשי"א פסקה "שגיוס נשים ואפילו פנויות בכל צורה שהיא אסור בהחלט". ואומנם הן מעמד הרבנות והן המציאות השתנו לבלי היכר מאז 1950.(אינני נכנס לשאלת תוקפה ההלכתי ומעמדה של הרבנות הראשית שנבחרת ע"י  פוליטיקאים מימין ומשמאל ערבים ויהודים תוך כדי סגירת דילים כאלו ואחרים)

ברבנות הראשית מצוי "תיק גיוס" שבתוכו תשובות שונות מהרבנים הראשיים  לשאלותיהן של  בנות דתיות שרצו לשרת בצבא. מקוצר היריעה אצטט שני מכתבים  בשם הרב שלמה גורן זצ"ל ובשם הרב איסר יהודה אונטרמן זצ"ל (אומנם  חייב אני לציין שבעבר פורסמו מכתבים בשם רבנים אלו שכיוון הפסיקה הפוך  מהמצוטט כאן, אך בידי מצויים צילומים של הנוסח המקורי)

  1. 1.       מכתב מיום ט"ז בטבת תשמ"ב 11/1/1982 שנכתב ע"י מזכירו האישי של הרב גורן ר' זלמן קויטנר בשמו של הרה"ר:

השלום והברכה..

…כב' הרב הראשי לישראל קבע בזמנו כי כל בת דתית המרגישה כי ערכי הדת שספגה בביתה ובבית הספר חזקים דיים,יכולה להתגייס ולשרת בצה"ל ורצוי ביחידה דתית אם ניתן.

במידה ואינה חשה עצמה מספיק חזקה לעמוד בפני השירות הצבאי, הרי היא יכולה לשרת במסגרת השירות הלאומי בקרבת מקום מגוריה."

 

מתורף דבריו  של הרב גורן זצ"ל   ניתן להסיק שכל בת שמרגישה שעולמה הרוחני איתן ומוצק יכולה להתגייס ורצוי במסגרת דתית (בעבר גרעין נח"ל דתי וכיום  תוכניות המשלבות לימוד תורה עם שירות צבאי תוך כדי ליווי ונתינת שיעורים  לבת בצבא כתוכנית הדס במדרשת לינדנבאום ועוד) רק אם היא מרגישה  שאינה חזקה דיה היא יכולה לשרת בשירות הלאומי ליד ביתה על מנת שתוכל לשמור על עצמה.

 

2.מכתב מיום ו' באדר תשל"א שנכתב ע"י מזכירו האישי של הרה"ר  אונטרמן ר' אברהם בידרמן בשמו של הרה"ר:

"השלום והברכה..

..יש כידוע  לך סעיף בחוק הגיוס לצבא כי הבת המבקשת להשתחרר מגיוס לצבא מפני נימוקים דתיים צריכה להביא תעודה (דגש במקור) כי אורח חייה הוא דתי ותשתחרר מגיוס.סעיף זה התקבל בזמנו ע"פ דרישת מרן הרה"ר זצ"ל שקדמונו, הרב הרצוג והרב עוזיאל ודבריהם אינם זקוקים לחיזוק.

שמענו גם אנו שבחורות דתיות שהתגייסו לצבא ,כי סבלו הרבה מהמשמעת הצבאית (דגש במקור)וסיפרו בצער על נסיונות  שהי להן בתקופת השירות. אין איפה מקום לזלזל בחוו"ד של הרבנים הראשים. וחלילה להתיחס לדבריהם בקלות ראש.

ולכן עצת הרה"ר שבחורות כאלו יתנדבו לשירות הלאומי  בבתי חולים וכד' .שאין שם משמעת צבאית ויש להן היכולת להתנהג לפי אורח חיים דתי שהורגלו בו בלי מכשול ומעכב.

לעומת זה אם בת דתית רוצה להתגייס לצבא וטוענת כי היא תקיפה בדעתה ובמזגה, כי יכולה היא לעבוד במסגרת צבאית, ותשמור על תומתה וחרות מלאה בהתנהגותה והנהגותיה.ואינה חוששת משום לחץ המביא לידי נסיונות-אין הרבנות מוחה בידה."

 

הרב אונטרמן לעומת הרב גורן מעדיף שבת תלך לשירות לאומי. אך אם לדעתה היא תוכל לשמור על עולמה הרוחני והדתי בצבא והיא בוטחת ביכולתה לעמוד בפני ניסיונות, הרבנות לא מוחה בידה והיא יכולה להתגייס לצבא.

 

ד.שירות צבאי לבנות:אתגר הלכתי או אתגר ערכי

למעשה בשנים האחרונות הצבא  עושה מאמצים רבים שאדם דתי (גבר או אישה) יוכלו לשרת בצבא ללא מכשולים הלכתיים. ניתן לומר  שלמגוון הבעיות ההלכתיות המתעוררות בצבא כיום בכל התחומים (שבת, כשרות, ,חשמל, יחסי חילוניים ודתיים ועוד) ניתן למצוא פיתרון הלכתי המאפשר לחייל הדתי לשרת  ולשמור על ההלכה קלה כבחמורה.

אך האתגר בשירות הצבאי לחייל הדתי הוא בעיקר בתחום הערכי של שחיקה רוחנית והתמודדות בנושאים שבינו לבינה[u2] . במישורים אלו אין הבדל בין בנים ובנות. פעמים שלבנים האתגר גדול יותר ופעמים שלבנות האתגר גדול יותר. אומנם הצבא במהותו הינו מקום גברי ועל כן לכאורה החספוס והפגיעה בעדינות הנפשית אצל הנשים גדול יותר. אך נראה כי הדבר מאד תלוי באישיות של המתגייס/ת, ולעיתים דווקא ההפך הוא הנכון, ובגלל אופיו של הצבא והמפגש עם העולם החילוני עוברות הבנות הדתיות בירור פנימי של בירור זהותן האישית, היהודית והדתית ועל כן הן יודעות לשמור על עצמן טוב יותר מהבנים. מניסיוני הרבה בנות דתיות  עוברות תהליך של חיזוק ובירור דווקא בגלל המפגש עם האחר והשונה.

 

לסיכום:

בהתייחסות לשאלה - האם מותר לבת דתית להתגייס לצבא, יש צורך לברר מי היא, מאיזה עולם ערכים וחינוך היא מגיעה ובאיזה מסגרת היא תשרת בצבא. לבת דתית שעולמה הרוחני איתן  והיא עתידה לשרת ביחידה תומכת לחימה כבחיל המודיעין ובמיוחד במסלולים משמעותיים (שתפקידים אלו מצריכים כישורים גבוהים במיוחד, שהם נחלת מעטים, ללא הבדל בין גברים לנשים) אין מניעה להתגייס לחיל המודיעין ואפילו מצווה להתגייס ולקדש שם שמים ברבים ,ואם ניתן, עדיף שתלך בקבוצה ביחד עם בנות דתיות נוספות. ובודאי אם תלמד לפני כן במדרשה לבנות ותחזק את עולמה הרוחני ותגיע לשירות עם מצברים "מלאים" ביחד עם חברות שותפות למסלול, ועל כן נראה לי  שאת יכולה להתגייס .

 

 

 

 


 [u1]אומנם בספר החינוך מצוה תרג "לזכור מה שעשה עמלק"פסק  לא כהרמב"ם  וז"ל :ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן בזכרים כי להם לעשות מלחמה ונקמת האויב,לא לנשים" אך כבר העיר עליו המנחת חינוך (שם אות ג)

ספר מנחת חינוך - מצוה תרג - אות ג

"והרב המחבר פוטר נשים ממצוה זו, ונראה קצת דפוטר אותם מהלאו ג"כ. ובר"מ אינו מבואר זה, וצריך ראיה לפטור נשים ממצות עשה שאין הזמן גרמא, ובפרט במקום לאו ג"כ. ומה שכתב כי להם לעשות המלחמה ולא לנשים, באמת מלחמת מצוה הכל יוצאין אפילו כלה מחופתה כמבואר בש"ס סוטה מ"ד ע"ב ובר"מ כאן פ"ז ה"ד. גם מי עמד בסוד ד' יתברך אם הטעם מחמת הנקמה, דאפשר גזירת הכתוב שנזכור שנאתו מאיזה טעם ואנחנו אין יודעים, ואפשר אף בביאת משיחנו שיכרת עמלק מכל וכל ולא יהיה זכר להם מ"מ הזכירה יהיה תמיד מצות עשה לזכור ולא לשכוח, על כן צ"ע דפוטר נשים ממצות עשה זו. ונראה דכל אישי ישראל חייבים כמו כל מצות עשה שאין הזמן גרמא,"

 [u2]נושא זה של בינו ובינה(צניעות) בצבא הינו אתגר גדול הן לבנים והן לבנות ובמיוחד לבנים ודורש בירור והתייחסות במאמר בפני עצמו 

תגובות

כתוב תגובה
    טרם התקבלו תגובות