עוד

  1. בית הלל - בואו להכיר
  2. מי אנחנו
  3. הורדת חוברות
  4. רבני בית הלל
  5. בתקשורת
  6. לתמיכה בבית הלל

חיפוש

חפש

פייסבוק

תכנון בשבת

שלום הרבנית, ברצוני לדעת מדוע אסור לתכנן בשבת ואם מתכננים למה אומרים כי זה יתבטל? הרבנית שלומית פלינט חברת "משיבת נפש –רבניות בית הלל" משיבה.
(הרבנית שלומית פלינט)

 

בס"ד 

שאלה:

 

שלום הרבנית,

ברצוני לדעת מדוע אסור לתכנן בשבת ואם מתכננים למה אומרים כי זה יתבטל? 

אני לא יודעת אם זה אמת או לא (יכול להיות שבגלל שחשבתי על התכנון יותר מידי או לא האמנתי שזה יקרה כך קרה) אבל יצא לי כמה פעמים שתכננתי בשבת דברים למוצ"ש או ליום חול והם לא קרו, למשל הם התבטלו פתאום למרות שסוכם שהדבר יקרה.

בנוסף הייתי רוצה להבין מאיפה בא האיסור הזה ולמה אם מתכננים זה מתבטל ואם כן אילו דברים מותר לתכנן/להגיד ביום שבת שאכן יקרו לאחר שבת.

 

תשובה:

 

שלום לך ותודה על שאלתך,

 

בנושא הדיבור והתכנון יש הבדל בין דיבור להרהור. תכנון במחשבה מותר אולם חכמים הגבילו את הדיבור בענייני החול ואסרו לדבר דיבור העוסק ברווחים כלכליים ודיבור המתאר תכנון של פעולות האסורות בשבת. בענייני תכנון לא כתבו חכמים שהם יתבטלו – אולם בנושא אחר, שכר על עבודה בשבת, נכתב שהעושה כן אינו רואה סימן ברכה (משנה ברורה, אורח חיים, סימן ש"ו(.

 

לשאלתך, האם כל תיכנון של חול שנתכנן בשבת יתבטל או לא יסתייע לקיימו?- אין בהלכה אמירה מפורשת שכך הם פני הדברים, אך לעיתים החשש שמא לא נהגנו כשורה הוא זה שיוצר את הדחיה או הביטול.

יסוד האיסור לתכנן נובע מדברי הנביא ישעיהו (פרק נ"ח פסוקים י"ג – י"ד) שמתאר באחת מנבואות הנחמה את המעשים הרצויים לקב"ה בשבת:

 

אִם־תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר:אָז תִּתְעַנַּג עַל־ה' וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל־בָּ֣מתֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִ֔יךָ כִּי פִּי ה' דִּבֵּר:

מפסוקים אלו למדו חז"ל הלכות רבות על דרך ההתנהגות המותרת לאדם בשבת: דרך הליכתו ועיסוקו של האדם במהלך השבת, מצוות עונג שבת וכן מהו הדיבור האסור והמותר בשבת.  על הדיבור והתכנון האסור למדו חכמים מהמילים וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר (הגמרא במסכת שבת קיג ע"א ע"ב(.

ההלכות העוסקות בתכנון הובאו בשולחן ערוך אורח חיים  בתחילת סימן שז,ונסכם את עיקרי הדברים:

 

  1. אסור לדבר בשבת על מה שאסור לעשות בשבת. איסור זה הוא על תכנון עתידי, ולא על תיאור של העבר (שולחן ערוך אורח חיים שז).
  2. אם התכנון הוא של דבר מצווה מותר לדבר גם על פעולות האסורות בשבת. (משנה ברורה שז א).
  3. מותר לדבר על תכנון פעולות חול אם אינו מפורש אלא נרמז לדוג: אסור לומר "מחר אסע לתל אביב" כי הנסיעה אסורה, אבל מותר לומר "מחר אלך לתל אביב" אפילו אם ברור שהכוונה לנסיעה. מאחר והפעולה האסורה לא נאמרה במפורש דיבור זה מותר. (שו"ע אורח חיים סימן שז סעיפים  ז-ח ולהרחבה ודוגמאות נוספות עייני בפניני הלכה, הלכות שבת פרק כ"ב).
  4.  

אם כן ניתן לראות שמבחינה הלכתית יש תכנונים רבים שניתן לעשות במחשבה ואף בדיבור.

 

אולם לצד כללים אלו הנחו אותנו הפוסקים לשאוף להימנע מכל דיבור של חול כמה שיותר (שולחן ערוך ורמ"אשז א, ומשנה ברורה  (ה(.

ניתן לומר שההלכה מנסה לייצר בשבת שיח אחר, שיח של קדושה, לימוד תורה, קירבה בין האדם לקב"ה. המטרה היא שהשבת תהיה נקודה בזמן של האדם בו הוא מתנתק מחיי המעשה ולכן יש חשש שכל שיחה של חולין תרחיק את האדם מקדושתה של השבת. ( פירוט על מה מוגדר כשיחת חולין בהרחבה).

 

כנשים ואנשים המשתדלים לקיים את מצוות השבת במלואה, יש לתפוס את ההלכה הזו ככיוון חשיבה כללי על מהי מהות השבת בשבילי? כיצד אני רוצה שהשבת שלי תראה? איזה תוכן אני מעניקה לה.

 

שנזכה להתענג על ה' לא רק בשבתות,

 

שלומית פלינט

 

רוצים לקחת חלק במיזם "משיבת נפש"? תמיכתכם חשובה לנו! לחצו כאן ותרמו למיזם!!!

 

 

הרחבות:

  1. שולחן ערוך, אורח חיים, הלכות שבת, סימן שו סעיף ה

אסור לשכור חזנים (כב) להתפלל בשבת; (כג) ח ויש מי שמתיר.

משנה ברורה, סימן שו

(כג) ויש מי שמתיר – ס"לדבמקום מצוה לא גזרו רבנן על שכר שבת בזה [יח] ומ"מ אינו רואה סימן ברכה ו

  1. שבת קיג ע"א – ע"ב

"ודבר דבר" –  שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול דבור אסור הרהור מותר 

  1. רמב"ם, משנה תורה, הלכות שבת פרק כ"ד הלכה א –

יש דברים שהן אסורין בשבת אף על פי שאינם דומין למלאכה ואינם מביאין לידי מלאכה, ומפני מה נאסרו? – משום שנאמר (ישעיהו נ"ח) אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי ונאמר וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר, לפיכך אסור לאדם להלך בחפציו בשבת ואפילו לדבר בהן כגון שידבר עם שותפו מה ימכור למחר או מה יקנה או היאך יבנה בית זה ובאי זה סחורה ילך למקום פלוני, כל זה וכיוצא בו אסור שנאמר ודבר דבר, דבור אסור הרהור מותר.

  1. שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ש"ז –

ודבר דבר (ישעיה נח, יג): שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול; הלכך אסור לומר: דבר פלוני אעשה למחר או סחורה פלונית אקנה למחר, ואפילו בשיחת דברים בטלים אסור להרבות.

  1. רמ"א בהגהה, שולחן ערוך, אורח חיים סימן ש"ז –

ובאותם אנשים שסיפור שמועות ודברי חדושים הוא עונג להם, מותר לספרם בשבת כמו בחול; אבל מי שאינו מתענג, אסור לאומרם כדי שיתענג בהם חבירו.

כלומר, הרמ"א סובר שכל דיבור של עונג גם עם עניינו חולין, למשל שיחה על חדשות ושמועות שונות, יהיה מותר ומוסר את האחריות לידי האדם. כל אדם צריך להכריע אם דיבור בנושא מסוים הוא עונג שבת שלו או שהוא הופך את שבתו לחול.

  1. משנה ברורהשז א

אעשה למחר – ודוקא אם הוא דבר שאסור לעשותו בשבת ואפילו אם הוא רק איסור דרבנן. יש שכתבו דאפילו דבר מצוה כגון כתיבת ס"ת וכה"ג אסור לומר אעשה למחר אבל בא"ר וכן במאמר מרדכי וברכי יוסף חולקים עליהם וסוברים דכל לדבר מצוה שרי ומ"מ נכון לכתחלה להחמיר כשאין צורך לזה בדבורו היום [עיין בתו"ש] ואם מתיירא שיתרשל בדבר אז לכו"ע שרי לזרוזי נפשיהדאמירה לגבוה הוי כנדר.

  1. שולחן ערוך ורמ"א אורח חיים הלכות שבת סימן שז סעיפים ז – ח.

מותר לומר לחבירו הנראה בעיניך שתוכל לעמוד עמי לערב אף על פי שמתוך כך מבין שצריך לו לערב לשוכרו אבל לא יאמר לו היה נכון עמי לערב:

יכול לומר לחבירו לכרך פלוני אני הולך למחר וכן מותר לומר לו לך עמי לכרך פלוני למחר כיון שהיום יכול לילך על ידי בורגנין וכן כל כיוצא בזה שיש בו צד היתר לעשותו היום יכול לומר לחבירו שיעשנו למחר ובלבד שלא יזכיר לו שכירות אבל בדבר שאין בו צד היתר לעשותו היום אפילו אם אין בו אלא איסור דרבנן כגון שיש לו חוץ לתחום פירות מוקצים כיון שאי אפשר לו להביאם היום אסור לומר לחבירו שיביאם לו למחר וכן אסור לו להחשיך בסוף התחום כדי שימהר הלילה לילך שם להביאם:

הגה: וכן לא יאמר אעשה דבר פלוני למחר (הרא"ש פרק השואל ועיין לעיל ריש הסימן)

אבל יכול להחשיך בסוף התחום כדי למהר לילך שם לשמרם שאפילו היום היה יכול לשמרם אם הם היו בתוך התחום ואם לא כוון להחשיך אלא לשמרם יכול אף להביאם:

  1. פניני הלכה, הרב אליעזר מלמד, הלכות שבת פרק כ"ב http://ph.yhb.org.il/01-22-10/

 

הרבנית שלומית פלינט

מלמדת גמרא והלכה במדרשת אמית בא"ר בירוחם ובאשדוד

הרבנית שלומית פלינט היא בוגרת המכון התלמודי עיוני במת"ן ירושלים ועמיתה בתכנית לימודי הלכה "וסמכת" של מדרשת עין הנצי"ב וישיבת מעלה גלבוע. מלמדת גמרא והלכה במדרשת אמי"ת באר בירוחם ובאשדוד.

רוצים לקחת חלק במיזם "משיבת נפש"? תמיכתכם חשובה לנו! לחצו כאן ותרמו למיזם!!!

 

תגובות

כתוב תגובה
    טרם התקבלו תגובות