ארגון בית הלל אבל על לכתו של הרב שמחה קראוס זצ"ל

ארגון רבני ורבניות בית הלל אבל על לכתו של הרב שמחה קראוס, מגדולי רבני דורנו, מבכירי התלמידים של הרב יצחק הוטנר והרב יוסף דב סולוביצ'יק. תלמיד חכם עצום ועניו, עם ידע רחב, לב מבין וכתפיים רחבות.
הרב קראוס היה מייסד בית הדין הבינלאומי שהתיר עגונות רבות וסייע במקרי סרבנות גט קשים. לאורו נלך במצוות ה' לראות את דמעת העשוקים, לא לגור מפני איש, ולהתמיד בשליחויות שהקב"ה מטיל עלינו למען עם ישראל.
הרב דוד ביגמן, ראש ישיבת מעלה גלבוע סופד לרב שמחה קראוס זצ"ל:
לזכרו של חברי ומורי הרב שמחה קראוס. תלמידו הקרוב של הגר"י הוטנר, ושל הגרי"ד סולביצ'יק, חבר וחברותא של הגר"א ליכטנשטיין, למדן משכמו ומעלה, בעל מידות, נחמד וצנוע, רב קהילה, ראב"ד של הבית הדין הבינלאומי לענייני אישות, ראש ישיבה בישיבת ארץ הצבי ותומך נלהב של ישיבת מעלה גלבוע.
כידוע, שורשי מערכת המשפט העברי נעוצים בעצת יתרו:
וְאַתָּ֣ה תֶחֱזֶ֣ה מִכָּל־הָ֠עָם אַנְשֵׁי־חַ֜יִל יִרְאֵ֧י אֱלֹהִ֛ים אַנְשֵׁ֥י אֱמֶ֖ת שֹׂ֣נְאֵי בָ֑צַע
וְשַׂמְתָּ֣ עֲלֵהֶ֗ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת:
וְשָׁפְט֣וּ אֶת־הָעָם֘ בְּכָל־עֵת֒ וְהָיָ֞ה כָּל־הַדָּבָ֤ר הַגָּדֹל֙ יָבִ֣יאוּ אֵלֶ֔יךָ
וְכָל־הַדָּבָ֥ר הַקָּטֹ֖ן יִשְׁפְּטוּ־הֵ֑ם וְהָקֵל֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְנָשְׂא֖וּ אִתָּֽךְ:
אִ֣ם אֶת־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְצִוְּךָ֣ אֱלֹהִ֔ים וְיָֽכָלְתָּ֖ עֲמֹ֑ד
וְגַם֙ כָּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה עַל־מְקֹמ֖וֹ יָבֹ֥א בְשָׁלֽוֹם:
וַיִּשְׁמַ֥ע מֹשֶׁ֖ה לְק֣וֹל חֹתְנ֑וֹ וַיַּ֕עַשׂ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר אָמָֽר:
וַיִּבְחַ֨ר מֹשֶׁ֤ה אַנְשֵׁי־חַ֙יִל֙ מִכָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם רָאשִׁ֖ים עַל־הָעָ֑ם
שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת:
וְשָׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם בְּכָל־עֵ֑ת
אֶת־הַדָּבָ֤ר הַקָּשֶׁה֙ יְבִיא֣וּן אֶל־מֹשֶׁ֔ה וְכָל־הַדָּבָ֥ר הַקָּטֹ֖ן יִשְׁפּוּט֥וּ הֵֽם:
משה רבינו הזכיר נקודה מכוננת זו בנאום הפותח בספר דברים. כרגיל בספר דברים נקודת המבט קצת שונה וכך גם הדגשים, אבל לגבי האופי של השופטים הראויים התכנים דומים וההבדל הוא רק סגנוני. אולם בספר דברים משה מוסיף ומספר בראשי פרקים את הנאום שלו לשופטים בשעת מינויים:
וָאֲצַוֶּה֙ אֶת־שֹׁ֣פְטֵיכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר שָׁמֹ֤עַ בֵּין־אֲחֵיכֶם֙
וּשְׁפַטְתֶּ֣ם צֶ֔דֶק בֵּֽין־אִ֥ישׁ וּבֵין־ אָחִ֖יו וּבֵ֥ין גֵּרֽוֹ:
לֹֽא־תַכִּ֨ירוּ פָנִ֜ים בַּמִּשְׁפָּ֗ט כַּקָּטֹ֤ן כַּגָּדֹל֙ תִּשְׁמָע֔וּן
לֹ֤א תָג֙וּרוּ֙ מִפְּנֵי־אִ֔ישׁ
כִּ֥י הַמִּשְׁפָּ֖ט לֵאלֹהִ֣ים ה֑וּא
וְהַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר יִקְשֶׁ֣ה מִכֶּ֔ם תַּקְרִב֥וּן אֵלַ֖י וּשְׁמַעְתִּֽיו:
וכך פיתח רבי יהושע בן קרחה את ההנחיה של משה רבינו:
אמר ר' יהושע בן קרחה: מנין שאם היה יושב לפני הדיין, ויודע זכות לעני וחובה לעשיר, אי אתה רשאי לשתוק?
תלמוד לומר:
* "לא תגורו מפני איש" * – אל תכניס דבריך מפני איש.
ונפסק להלכה במשנה תורה:
וכן תלמיד שהיה יושב לפני רבו וראה זכות לעני וחובה לעשיר אם שתק הרי זה עובר משום "לא תגורו מפני איש", ועל זה נאמר "מדבר שקר תרחק".
השלכות ההנחיה של משה רבינו לימינו רבות הן, שכן בעידן של תקשורת אנו כתלמידים לפני רבותינו בתחומים רבים. ואמנם אין ביכולתנו להעיר בפסק מסיום, גם כאשר אנו קוראים את הפרוטוקול בית הדין, שכן לא שמענו את המתדיינים, ומטבעו הפרוטוקול אינו משקף עד תום את טענות של המתדיינים, ואפילו את הדיון של הדיינים. אבל אנו כן יכולים לעקוב אחרי עיוותים עקביים ולהצביע על טענות פשוטות שלא זכו להתייחסות, ולשפר את דרכינו בחיפוש אחרי הצדק על פי תורת משה.
כך ראה הרב קראוס, אדם גדול, תלמיד מובהק לגאוני עולם, שפעמים רבות, נעשה עוולה לאשה ש"בעלה" מעגן אותה, והדיינים שלפניהם עמדה האישה לא דנו כלל בצדדים שונים ובשיטות רבותינו הראשונים והאחרונים המצביעות על כך שהאישה הנדונה אינה אשת איש כלל וכלל. מרוב ענוה לא העז לפעול עד שנועץ בגדולי הדור, וביניהם חברו מימי הישיבה, ולקח על עצמו לתקן את עיוות הצדק.
בכך פעל הרב קראוס ברוח המבוא של הטור לחושן משפט:
ולא מחכמה אשר בי עלתה בלבי לעשות זאת. כי יודע אני שאין בי דעת ומזמה. ולא אתי יודע עד מה. אבל בחסדי ה' בטחתי ומאתו אני שואל לתת מחכמתו בלבי לעשות צדק ומשפט. כי הוא חפץ בדרך צדקה ומשפט. ויעיר לי אזן בלמודים. ובמפתח שפתי יתן מישרים. להקם עדות ביעקב ולהשם תורה בישראל. כדכתיב "ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם" (תהלים עח, ה). וכתיב "מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל" (שם קמז, יט). וכתיב "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט" (בראשית יח, יט). וכתיב "לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדול תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא (דברים א, יז).
בנימה אישית, זכיתי להיות תלמיד וחבר לענק בתורה, ביושר, בגבורה, בנועם הליכות ובענווה, ואף ללמוד איתו סוגיות שונות בהלכה ובמחשבה והוא יחסר לי מאוד.