פרשת וישב – בלי אלימות

אכן קריאה בפרשת השבוע ´וישב´ אינה מאפשרת לשבת בשלווה, ולא רק בגלל מכירת יוסף. הפרשה כולה רווייה באלימות, ולמעשה ניתן לראות כיצד כל סוגי האלימות המוכרים מופיעים בה. כל סוגי האלימות שהוזכרו נוכחים בחיינו, וזועקים אלינו מהכותרות של דפי החדשות בתקשורת, ובתקופה האחרונה אף ביתר שאת.
(הרב רונן לוביץ´)

מסופר על יהודי פשוט ותמים שבכל שנה כשהגיעו בקריאת התורה לסיפור מכירתו של יוסף, היה פורץ בבכי קורע לב. שאלו אותו: "מדוע אתה בוכה? הרי אתה מכיר כבר את הסיפור הזה משנים עברו?!". ענה אותו אדם: "אמנם כן, אבל כל שנה אני מחכה שיוסף יזהר, והוא שוב פעם נופל הישר לתוך המלכודת שהאחים טמנו לו…".

אכן קריאה בפרשת השבוע 'וישב' אינה מאפשרת לשבת בשלווה, ולא רק בגלל מכירת יוסף. הפרשה כולה רווייה באלימות, ולמעשה ניתן לראות כיצד כל סוגי האלימות המוכרים מופיעים בה. מקובל כיום לדבר על חמישה סוגים של אלימות: פיזית, מילולית, נפשית, כלכלית ומינית, וכנגד חמישה סוגים אלה של אלימות דיברה הפרשה והפטרתה.

בפרשתנו, האלימות הפיזית מבוצעת כאשר האחים תופסים את יוסף, מפשיטים מעליו את כותנתו, ומורידים אותו לבור. גם אם לא היו בבור נחשים ועקרבים כפי שהסבירו חז"ל, ברור הוא שמדובר בכליאה שבאופן טבעי מובילה למוות.

האלימות המילולית מופיעה כבר בראשיתה של הפרשה כשיוסף מלשין על אחיו, ומביא את דיבתם הרעה אל אביהם. יוסף ממשיך באלימות המילולית שלו בכך שהוא מספר לאחיו על חלומותיו, לפיהם הם עתידים לבוא ולהשתחוות לו. אמנם איש אינו יכול להתלונן על חלומותיו, אולם ההתעקשות שלו לספר עליהם היא אלימות מילולית של ממש.

את האלימות הנפשית אנו מוצאים בהתנהגות האחים שמתאחדים בשנאה כלפי יוסף, "ולא יכלו דברו לשלום" (בראשית לז,ד). הם לא דיברו אותו כלל מטוב ועד רע, אפילו אמירת 'שלום' סתמית לא נזרקה מפיהם לעברו (ראו אבן עזרא). התעלמות אחי יוסף מקיומו, וההימנעות מלדבר איתו אפילו שיחה עניינית על מרעה הצאן וחלוקת העבודה היא בלי ספק בגדר התעללות נפשית.

פרשת 'וישב' נקראת בדרך כלל בסמיכות ליום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים שנקבע ל-25 לנובמבר בכל שנה. הפרשיות הרבות ששמענו עליהן לאחרונה בעניין זה מלמדות שעל אף המודעות הציבורית הגוברת, הטרדות מיניות ואלימות נגד נשים אינם בבחינת פוחת והולך. התופעה מצויה בקרב כל המגזרים והעדות, בכל מעמד סוציו-אקונומי, בכל גיל ובכל רמת השכלה.

האלימות הכלכלית משתקפת במכירת יוסף. יוזם המכירה, יהודה אומר לאחיו: "מה בצע כי נהרוג את אחינו וכסינו את דמו" (לז, כו), ובעל ה'כלי יקר' מזכיר לנו שבכל מקום שנזכר במקרא בצע מדובר בהנאה כספית. האחים הפכו את יוסף לסחורה הנמכרת תמורת בצע כסף. יתר על כן, הם הבינו שיעקב מעביר את הבכורה ליוסף, והוא עתיד לקבל פי שנים בירושה. השיקול הכלכלי הניע אותם להיפטר ממנו, כדי שיוכלו לחלק ביניהם את חלקו הכפול.

אלימות כלכלית מופיעה גם בהפטרה, שבה מוכיח הנביא עמוס את עם ישראל "על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים" (עמוס ב,ז). לפי המדרש הפסוק רומז למכירת יוסף הצדיק, ולפי הפשט מדובר בלקיחה ובנתינה של שוחד, שרווחו בישראל.

האלימות המינית מגיעה בפרשתנו דווקא מצידה של אישה. אשת פוטיפר שהטרידה מינית את יוסף בדברה אליו יום יום "לשכב אצלה להיות עימה" (לט,י), ואחר ניסתה לכפות עליו יחסי מין תוך ניצול יחסי מרות: "ותתפשהו בבגדו לאמר: שכבה עימי" (שם,יב).

פרשת "וישב" לא רק מתארת תופעות של אלימות, היא גם מציגה את הדרך שבה סוגי האלימות השונים מתהווים. הדברנות המיותרת והרברבנית של יוסף הצעיר נובעת מהמעמד המיוחד והמיוחס לו זכה אצל ראש המשפחה, האבא יעקב. האלימות הנפשית, הפיזית והכלכלית של האחים כלפי יוסף, מובנית היטב על רקע אותה אפליה לטובה של יוסף מצד יעקב, ועל רקע סיפורי החלומות המקוממים שלו. האלימות המינית של אשת פוטיפר מתהווה כאשר פוטיפר עסוק כל כולו בקריירה שלו כשר הטבחים, ולא יודע מאומה מכל אשר בבית. מידי בוקר בצאתו לעבודה הוא משאיר בביתו את אשתו הבלתי מסופקת עם צעיר "יפה תואר ויפה מראה" (לט, ו), המופקד על ביתו (לט, ד), וכך נוצרה סביבת עבודה שמזמינה ניאוף ומתירנות מינית.

מעבר להצגת הרקע והגורמים לאלימות, הפרשה ממחישה גם את הנזק העצום שלה. עבודת הפרך בגלות מצרים החלה מהאלימות שמתוארת בפרשה, ולפי המדרש אף הריגת עשרת הרוגי המלכות נבעה מחטאם של עשרת אחי יוסף.

פרשת 'וישב' נקראת בדרך כלל בסמיכות ליום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים שנקבע ל-25 לנובמבר בכל שנה. הפרשיות הרבות ששמענו עליהן לאחרונה בעניין זה מלמדות שעל אף המודעות הציבורית הגוברת, הטרדות מיניות ואלימות נגד נשים אינם בבחינת פוחת והולך. התופעה מצויה בקרב כל המגזרים והעדות, בכל מעמד סוציו-אקונומי, בכל גיל ובכל רמת השכלה. מדי שנה מוגשות כ-20 אלף תלונות בגין אלימות במשפחה – 75 אחוז מהן של נשים נגד בני-זוגן, ובלי ספק מספר המקרים שאינם מדווחים גדול ביותר. מחקרים מראים שאחת מכל 10 נשים בישראל (10%) סובלות מאלימות במשפחה.

אולם לא רק אלימות נגד נשים הפכה לרעה חולה שפשתה בחברה שלנו. רמת האלימות בקרב בני נוער נמצאת אף היא במגמת עלייה. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות הראו כי 80% מתלמידי בתי הספר נחשפו באופן אישי לאלימות מילולית על בסיס חודשי, כ-65% מהתלמידים דיווחו כי היו קורבנות לאלימות חברתית עקיפה, ואילו 19.4% מהתלמידים דיווחו שהיו קורבנות לאלימות פיסית קשה. גם בהגיעם לביתם הילדים אינם בהכרח מוגנים. מחקר רחב-היקף של חוקרים מאוניברסיטת חיפה שפורסם לפני ימים אחדים גילה כי כמעט מחצית מהילדים (48.5%) דיווחו שחוו סוג מסוים של אלימות ופגיעה במסגרת המשפחה.

תורת ישראל אמורה להרחיק מעלינו את כל סוגי האלימות הללו. התורה תובעת הרחקה יתרה מכל אחד מהם, כאשר יהא מציבה בפני כל אדם מישראל רף מחמיר ביותר של התייחסות לכל סוג. באשר לאלימות פיזית קובעת ההלכה שלא רק פגיעה של אדם בחברו אסורה, אלא אף התכוונות לפגיעה: "המרים יד על חברו אע"פ שלא הכהו נקרא רשע". בנוגע לאלימות נפשית ההלכה מחמירה באיסור הונאת דברים, וכל פעולה הגורמת צער לאחר היא בכלל העברה מדאורייתא של הונאת דברים. בעניין האלימות המילולית מצויים בהלכה איסורים מפורטים וחמורים על רכילות, לשון הרע והוצאת שם רע. לגבי אלימות כלכלית דיני ממונות, ומצוות הצדק והצדקה נועדו להבטיח התחשבות במעוטי היכולת והיחלצות לטובת החלשים מבחינה כלכלית. בעניין האלימות המינית קיימים בהלכה דינים וסייגים מחמירים, כגון דיני ייחוד, איסורי מגע והלכות צניעות שנועדו להרחיק את האדם מן העברה.

למרות זאת אין לשגות באשליות, וחובה להיות ערים לכך שגם בקרב ציבור שומרי המצוות יש מי שכושלים בנושאים אלה. דפוסי ההתנהגות האלימים והמזיקים שרווחים בחברה הכללית דורשים מאבק אישי וחברתי מתמיד.

כל סוגי האלימות שהוזכרו נוכחים בחיינו, וזועקים אלינו מהכותרות של דפי החדשות בתקשורת, ובתקופה האחרונה אף ביתר שאת. דומה שמעולם לא היו בישראל כל כך הרבה ציפיות ממפכ"ל משטרה חדש בהקשר של בעור נגעי האלימות.

לסוגי האלימות שהוזכרו לעיל יש להוסיף בזמננו את האלימות שנובעת מקנאות דתית או ממניעים לאומניים. זו לא היתה קיימת עדיין בסיפורי יוסף ואחיו, אך היא הרעה החולה הקשה ביותר בתקופתנו. ברם, האזרח מן השורה אינו יכול לעשות הרבה כדי למגר את האלימות הלאומנית והדתית, אך כל אחד חייב לתרום למאבק באלימות שבתוך החברה האזרחית בה אנו חיים. פרשת 'וישב' צריכה לשבת לנו טוב על הראש כדי שכל אדם יעשה כמיטב יכולתו על מנת לעקור אותה מן השורש.

http://judaism.walla.co.il/item/2912530