פרשת עקב: שמחת הפרטים הקטנים

דברים | עמדות בית הלל

(הרב שלמה הכט)
מדרש רבה בפרשת עקב עוסק בניתוח רגשותינו ביום השבת:

והיה עקב תשמעון: הלכה – מנורה שהיא עשויה פרקים פרקים מהו שיהא מותר לטלטלה בשבת. כך שנו חכמים, המרכיב קנה מנורה בשבת חייב להביא קרבן חטאת. אמר רבי אבהו בש"ר יוחנן המרכיב את המנורה בשבת כמי שעושה בית, ומי שבונה בית בשבת אינו חייב.
אמר רבי יוסי בר חנינא אימתי שמרו ישראל את השבת כשם שראוי לה, תחלה נתנה להם באלוש, מנין שנאמר וישבתו העם ביום השביעי.

רבנין אמרי, אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, בני, לא תהו מזלזלין בשבת הזו שנתתי לכם, למה, שהיא חביבה עלי מכל המצוות, שאני שמרתי אותה תחלה, מנין, שנא' ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו,
ואת סבור שמא לרעתך נתתי לך את השבת?
ולא נתתיה לך אלא לטובתך! כיצד? אמר רבי חייא בר אבא את מקדש את השבת במאכל ובמשתה ובכסות נקיה ובתענוג ומהנה את נפשך, ואני נותן לך שכר, מנין, שנא' וקראת לשבת עונג ולקדוש ה' מכובד, מה כתיב אחריו אז תתענג על ה', וכתיב והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך.
אמרו לו ישראל להקב"ה, רבון העולמים, אימתי אתה נותן לנו שכר המצוות שאנו עושין, אמ' להם הקדוש ברוך הוא, בני, המצוות שאתם עושים, מפירותיהם אתם אוכלין עכשיו, אבל שכרכם בעקב אני נותן לכם, מנין, ממה שקרינו בענין והיה עקב תשמעון.

המדרש פותח בכוונה בניתוח של פעולות אסורות בשבת: דיון הלכתי בדיני הרכבת מנורה מתפרקת בשבת. זהו סוג הדיונים שכביכול מוציא שם רע להלכה וללומדיה. גם מחלוקת, גם דימוי דבר לדבר בדברים שנראים רחוקים, גם איסור. הפתיחה מדגישה את השבת כיום של איסורים וחומרות, כמו שהרבה ילדים מכירים אותו. נוספת כאן גם תלונתו של רבי יוסי ברבי חנינא, שישראל מעולם לא שמרו את השבת כראוי.
מכאן עובר המדרש להצגת הצדדים החיוביים של השבת והשכר על שמירתה – בעולם הזה ובעולם הבא.
עלינו, כמחנכי ילדים לזכור להציג להם את השבת כיום של עונג, שקט ומנוחה, ולא כיום של איסורים ואומללות.

שפת אמת מעיר על המדרש גם בצד הפרשנות של מצוות שאדם דש בעקבו – מצוות ופרטים שנראים לנו קטנים ורחוקים כמו הדיון במנורה של פרקים, ומציע שהדוגמה נבחרה מפני שהיא מקשרת אותנו לאור המנורה, לעשיית ההרכבה והחיבור שאנחנו עושים בששת ימי המעשה, ולחיבור העולם המעשי לעולם התורה, שהוא נר לרגלינו כאנשי תורה עם דרך ארץ, ותופס מקום מרכזי במשנת השפת אמת.

עניין נוסף חשוב בעניין העקב מחדש "שפת אמת": דווקא את המצוות הקלות והפשוטות איננו עושים למען השכר הטמון בהם, שהרי מתוך הזלזול בהם איננו חושבים ששכרם רב. על כן אנו עושים אותם בלב נקי יותר, מתוך אהבת ה' ויראתו, ובזה הן הופכות למצוות החשובות יותר בין המצוות שאנו מקיימים

לאירועים נוספים

חובת ההתחסנות במישור האישי והציבורי – מסמך הלכתי

17.02.2021

הבעת צער על מות הנער אהוביה סנדק

23.12.2020

תפילה ביום הכיפורים תשפ"א בצל הקורונה

23.09.2020

חזרה לכל האירועים - דברים | עמדות בית הלל