מי הוא הציבור הדתי לאומי? – סיכום הסקר הגדול שנערך בקרב ציונות הדתית

חברה וקהילה

שיתוף המאמר -

בחודש טבת האחרון ערכנו את הסקר הגדול ביותר שנערך מעולם בקרב הציונות הדתית, כדי לעמוד על המגמות השונות בציונות הדתית, ביחס לשלל נושאים, כגון היחס לתרבות ולמודרנה, מעמד האישה, היחס לרבנים ולרבנות הראשית, היחס למדינה ולמוסדותיה, מצב החינוך הדתי ונושאים נוספים העומדים על סדר היום בחברה הישראלית. מטרת הסקר הנוכחי היתה להתבונן מקרוב על הציבור הדתי-ציוני ולבחון את מידת האחידות והשוני בתוכו ביחס לסוגיות שונות.

על הסקר השיבו בסה"כ 3416 משיבים המתגוררים בישראל. כדי לבחון את איכות הסקר מבחינה מתודולוגית בוצעו מבחני מהימנות (reliability tests) לפריטים השונים ופרוצדורות סטטיסטיות נוספות (כגון ניתוחי גורמים – factor analysis לבחינת התוקף הפנימי של הנתונים). פריטים שנמצאו לא מהימנים או חריגים הוצאו מהניתוח הסופי של הנתונים.

חשוב לציין שמטרת הסקר אינה למדוד את ההיקפים של כל אחד מתתי המגזרים הקיימים בתוך המגזר הדתי ציוני, אלא לאפשר לקהל של אלפים מתוך הציונות הדתית להביע את דעתו. הסקר נותן תמונה ברורה של דפוסי החשיבה וההתנהגות של כל אחרי מתתי המגזרים, מאחר ומעולם לא בוצע סקר בו מאות נשאלים מכל תת מגזר, עונים על עשרות שאלות בנושאי הליבה.

תוצאות הסקר מראות על הבדלים משמעותיים בעמדות ותפיסות שבין 3 מגזרים שונים בציונות הדתית (לפי הגדרה עצמית של המשיבים לסקר): "חרד"לי" (251 משיבים), "דתי" (1747 משיבים) ו"דתי-מודרני" (798 משיבים).

עם זאת, כ14% מהנסקרים (490 במספר) העדיפו לא לשבץ את עצמם בהגדרות הקיימות אלא בניואנסים שונים של הגדרה, כגון: "בין שני עולמות", " בעלת תשובה ללא זרם", "בתהליכי בירור" ואפילו " תלמיד של הרב טאו". בקרב המגדירים את עצמם כ"דתי", זיהינו כרבע מהמשיבים (24.7%, 431 משיבים) המאופיינים (על פי דיווחם) בדפוסי התנהגות ועמדות הדומים במידה רבה לאלו המאפיינים את המגזר החרדל"י. במקביל לכך, זיהינו כי כשליש מהמגדירים את עצמם כ"דתי (34.7%, 606 משיבים) הם בעלי דפוסי התנהגות ועמדות הדומים לאלו של המגזר הדתי מודרני.

תמצית התוצאות:

היחס לרבנים ולרבנות הראשית: ביחס לרבנות הראשית, ניכרת אכזבה מהממסד הרבני. רוב הציבור הדתי מכל המגזרים סבור שהרבנות הראשית אינה מייצגת את ערכיו ושיש לשפר את שירותי הדת במדינת ישראל. רק 6% מקרב המגזר הדתי-מודרני ו-20% מקרב המגזר הדתי חשים הזדהות עם הרבנות הראשית, ואפילו בקרב המגזר החרדל"י רק 37% חשים הזדהות עם הממסד הרבני.

לגבי יחס הציבור לרבנים, ניכרת תחושת חוסר רלוונטיות בקרב המשיבים מכל המגזרים. רק 5% מקרב המגזר הדתי מודרני סבור שהרבנים מבינים את עולמם. גם בקרב המגזר הדתי רק 20% סבורים הרבנים מבינים את עולמם ואפילו בקרב המגזר החרדל"י רק כמחצית סבורים שהרבנים מבינים את עולמם.
בנוסף מסתמן שככל שעולה הגיל, כך מתעצמת תחושת חוסר הרלוונטיות של הרבנים. בקרב הצעירים בגילאי 18-25 סבורים כרבע מהנסקרים שההנהגה הרבנית רלוונטית לצרכי הציבור לעומת 15% בלבד בגילאי 56 ומעלה.

מעמד האישה בעולם הדתי: קיימים פערים גדולים ביחס למעמד האשה בין המגזר החרדל"י לבין המגזר הדתי-מודרני. עם זאת, למרות שמרבית המשיבים מהמגזר הדתי מודרני מצדדים באופן ברור בקידום מעמד האשה בקהילה ובעולם התורה והמצוות באופן כללי, עדיין רובם מעדיפים שלא לשנות את המצב הקיים לגבי תפקידיהן של נשים בתפילות בבתי הכנסת. מאידך גיסא, רוב המגזר החרדל"י סובר שקידום מעמד האשה פוגע במרקם החברתי והמשפחתי.

סוגיית העגונות, נישואין וגירושין: קיים קונצנזוס בקרב כל המגזרים שבעיית הנשים העגונות אינה מטופלת כיום בצורה מספקת על ידי הממסד הרבני. רק 7-18% בקרב הציבור הדתי והדתי מודרני סבורים שבעיה זו מטופלת באופן אפקטיבי ע"י הממסד הרבני לעומת כ 40% בקרב הציבור החרדל"י. בקרב ציבור הנשים, רק 12% סוברות שבעיית העגונות מטופלת בצורה טובה. נתונים דומים המבטאים אכזבה מן הממסד הרבני נרשמו גם ביחס לתהליך הנישואין והגירושין במדינת ישראל.

מסתמן שהציבור המעורה יותר בחברה הכללית מתקשה לעיתים למצוא את הדרך לשילוב אידיאלי בין עולם ההלכה לערכי החברה, דבר הגורם לעיתים לחוסר מוטיבציה לשמירת ההלכה. תוצאות אלו מחייבות את כלל רבני הציונות הדתית במגזרים השונים, לפעול בכל דרך כדי להחזיר את תחושת האמון ברבנים ובממסד הרבני ולסייע לציבור לגשר על הפערים הקיימים לכאורה בין ערכי התורה לערכי החברה הכללית.

שמירת הלכה: בקרב המגזר החרדל"י ניכרת הקפדה גבוהה על שמירת הלכה באורח החיים היומיומי. בהשוואה לכך, הדתיים נמצאים באמצע ואילו הדתיים המודרניים מבטאים פחות נאמנות לשמירת ההלכה. ההבדלים בין המגזרים ניכרים בסוגיות כגון תפילות במניין, הקפדה על כשרות, קביעת עיתים לתורה, היחס לסוגיות צניעות ועוד. למרות זאת, הרוב המוחלט בכל המגזרים היו בוחרים להיות דתיים או להשתייך לזרם הדתי לו היתה ניתנת להם האפשרות לבחור.

חינוך: בנוגע לגישות חינוכיות התגלו פערים גדולים ביחס לפתיחות בחינוך והצורך בהפרדה מגדרית. הדתיים המודרניים סבורים שהחינוך הדתי הקצין בשנים האחרונות בעוד החרדלי"ם מתנגדים לכך.

שירות צבאי: בנוגע לשירות בצה"ל התגלו פערים משמעותיים לגבי כל הסוגיות שנסקרו: סירוב פקודה, אורך השירות, גיוס חרדים וגיוס נשים. כמחצית מהדתיים המודרניים סבורים שבנות דתיות צריכות לשרת בצבא, לעומת 2% בלבד במגזר החרד"לי. כ70% מהדתים המודרניים סבורים שעל החרדים להתגייס לצה"ל לעומת כ-30% במגזר החרד"לי.

יחס לתרבות, מודרנה וחברה: קיימים פערים ניכרים בעמדות המגזרים השונים כלפי ביחס לתרבות הכללית, יחסי דתיים-חילוניים והיחס ללא-יהודים החיים בארץ. ניתן לראות את ההבדלים באופן מובהק בשאלות כגון החזקת טלוויזיה בבית, בילוי בארועי תרבות וספורט, חיים בסביבה בה מתגורר ציבור חילוני ועוד.

דת ומדינה: למרות שלדעת רוב המשיבים מכל המגזרים מדינת ישראל יכולה להיות יהודית ודמוקרטית, במקרה של קונפליקט בין השניים סבור הרוב הגדול של המגזר החרד"לי שחוקי ההלכה גוברים על חוקי המדינה. המגזר הדתי מודרני ברובו מאמין שחוקי המדינה גוברים ואילו המגזר שהגדיר עצמו כדתי חצוי בעמדותיו. רובו המוחלט של המגזר החרד"לי מתנגד להפרדת דת ומדינה ולנישואין אזרחיים וכך גם מרבית המגזר שהגדיר עצמו דתי. לעומת זאת בקרב המגזר הדתי-מודרני כשליש מהנסקרים תומכים בהפרדת דת ומדינה ונישואין אזרחיים.

התחדשות יהודית: ניכרת פתיחות בקרב המגזר הדתי והדתי-מודרני ביחס לתופעת התחדשות היהודית במדינת ישראל, לעומת המגזר החרדל"י שמסתייג ממגמות אלו. ברם, ביחס לזרמים הלא -אורתודוכסיים נמצא כי רובם המוחלט של המשיבים מכלל הציבור הדתי ציוני מתנגדים להכרה רשמית של מדינת ישראל בזרמים אלו.

עמדות פוליטיות: בנוגע לעמדות הפוליטיות, מרבית המשיבים בעל מביעים עמדות בעלות נטייה ימנית אם כי ניכרים הבדלים בין המגזר החרדל"י אשר אינו מוכן לפשרות טריטוריאליות לבין המגזר הדתי מודרני אשר שליש ממנו מוכן לשקול פשרות כאלו.

צדק חברתי: נושא זה מהווה קונצנזוס בזרם הדתי על גווניו השונים. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין המגזרים ביחס לסוגיות העוסקות בצדק חברתי וקיימת הסכמה רחבה לגבי חשיבותו של צדק חברתי כערך יהודי.

ממצאים על קבוצות שונות באוכלוסיית המשיבים

לגבי קבוצות הגילאים השונות גילינו שככל שהמשיבים מבוגרים יותר, כך מחוייבותם ליהדות גדולה יותר, אך מאידך גיסא העמדות שהם מציגים הינן מתונות יותר. כך לדוגמא הם יותר מעידים שהם מתפללים תפילת שחרית במניין באורח קבע, קובעים עיתים ללימוד תורה, מצהירים יותר על אהבה ומחויבות לארץ ישראל ומדינת ישראל, מסכימים יותר שהחינוך הדתי הקצין בשנים האחרונות, סבורים שיש ללמד תנ"ך בגובה העיניים ומסכימים יותר שחרדים חייבים לשרת בצבא.

גברים ששירתו שלש שנים ומעלה בצבא מקפידים פחות על תפילת שחרית במניין וקביעת עיתים לתורה בכל שבוע. כמו כן, הם מתאפיינים במובהק בעמדות ליברליות יותר, ביתר רצון לשילוב עם החברה הכללית וביתר פתיחות לתרבות. לעומת זאת, גברים שלמדו ארבע שנים ומעלה בישיבה על תיכונית, מתאפיינים בהצהרה על הקפדה גדולה יותר על המצוות ובפחות נכונות להשתלבות בחברה הכללית. ראוי לציין שיש התאמה בין המגדירים עצמם כחרד"לים לבין מספר שנות הלימוד בישיבה ומספר שנות השירות בצבא.

נשים אשר גילו פתיחות גדולה יותר להשתלבות בחברה הכללית, גילו במקביל גם עניין רב יותר בהלכה ובלימוד התורה. גם כאן מצאנו התאמה בין הגדרה עצמית לבין העמדות המובעות. לדוגמא, נמצא קשר חיובי בין נשים המגדירות עצמן כדתיות מודרניות לבין אחוז המשרתות בצה"ל. חשוב לחדד שהתפלגות הנשים בין המגזרים השונים חופפת להתפלגות הגברים ולכן ההבדלים בגישות הינם הבדלים התלויים במגדר.

בסוגיות רבות נמצאו הבדלים מובהקים בין נשים לגברים: נמצא שנשים מביעות עמדות ליברליות יותר ושמרניות פחות מגברים ביחס לקשרים בין דתיים וחילונים וכן בין המגזרים ביהדות . בנוסף, נמצא כי נשים מצדדות יותר בחינוך פתוח ומודרני. למשל, נשים סבורות יותר מגברים שיש ללמד תנ"ך בגובה העיניים, ובמקביל סוברות שאין זה נכון לתגבר לימודי יהדות על חשבון לימודים כלליים בבתי הספר. בכל מה שנוגע לבעיית העגונות והליכי נישואין וגירושין בממסד הדתי נשים מביעות פחות שביעות רצון (במובהק) בהשוואה לגברים. לבסוף, נשים מסכימות יותר מגברים שקידום מעמד האשה בחברה משפיע לטובה על ערכי המשפחה ושלמותה.

סיכום:

תוצאות הסקר מצביעות על תחושת חוסר רלוונטיות בקרב הציבור כלפי העולם הרבני. במקביל מסתמן שהציבור המעורה יותר בחברה הכללית מתקשה לעיתים למצוא את הדרך לשילוב אידיאלי בין עולם ההלכה לערכי החברה, דבר הגורם לעיתים לחוסר מוטיבציה לשמירת ההלכה. תוצאות אלו מחייבות את כלל רבני הציונות הדתית במגזרים השונים, לפעול בכל דרך כדי להחזיר את תחושת האמון ברבנים ובממסד הרבני ולסייע לציבור לגשר על הפערים הקיימים לכאורה בין ערכי התורה לערכי החברה הכללית.

הממצאים מעידים על הצורך הדחוף והחיוני בפיתוחה וחיזוקה של הנהגה תורנית רלוונטית למגוון הקהילות ברחבי הארץ. יש חשיבות עליונה במיצוב ההלכה היהודית כרלוונטית לחיים ובהגברת המחויבות להלכה בקרב הציבור הציוני דתי לגווניו.

לקריאה נוספת -

במעלה הר נבו: ישוב הדעת בסוף החיים

13.03.2023

האם מותר להרחיב את עזרת הנשים בכותל המערבי?

27.03.2022

עישון בחברה הדתית

01.02.2022

חזרה לכל המאמרים בנושא חברה וקהילה

שיתוף המאמר -