הלכות יום הזיכרון ויום העצמאות

(הרב מאיר נהוראי)

יום הזיכרון

הלל אומר אל תפרוש מן הצבור (אבות ב) ומשמעות הענין, שאסור לו לאדם לפרוש ולא להשתתף בצער הציבור: ' שלא יהי' אדם רואה צבור בצער ויאמר אלך לביתי, ואוכל ואשתה, ושלום עלי נפשי, אלא יהא נושא בעול עם חבירו (פסיקתא זוטרתא שמות פרק ב') . במהלך יום הזיכרון הציבור שרוי בצער, המשפחות השכולות שקועות בסבלן מדי יום ביומו. במהלך יום הזיכרון מתקבצות המשפחות בבתי הקברות ועל כלל ישראל יש חיוב להיות בצער. לכן, יש ללמוד משניות לע"נ הנופלים, ולעמוד בצפירה ובלשונו של הרב צבי יהודה זצ"ל: 'העמידה בזמן הצפירה לחללי צה"ל, יש בה מצוה קדושה של זכרון כבוד הקדושים'. (תחומין חלק ג' עמ' 387). ראוי לעשות מאמץ וללכת לבתי העלמין להיות יחד עם המשפחות השכולות ולהשתתף בצערן.

השנה מפאת חילול שבת נדחה יום הזיכרון ליום שני ה' באייר. מצד אחד אין אומרים הלל ומצד שני אין אומרים תחנון.

ערב יום העצמאות (הכנות)

מותר להסתפר ולהתגלח לכבוד יום העצמאות. אין צורך להמתין עד צאת הכוכבים ניתן להתגלח סמוך לשקיעה כדין מי שיש לבנו ברית מילה בימי הספירה שמותר לו להתגלח מבעוד יום שהרי זה יום טוב עבורו. (משנה ברורה תצג ס"ק יג) לובשים בגדי חג ומניפים את דגל המדינה בבתים.

יום העצמאות

הגמרא במסכת מגילה יד ע"א מסבירה את הבסיס ההלכתי לתיקונו של חג הפורים: 'תנו רבנן ארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות נתנבאו להם לישראל, ולא פחתו ולא הותירו על מה שכתוב בתורה, חוץ ממקרא מגילה. מאי דרוש? אמר רבי חייא בר אבין אמר רבי יהושע בן קרחה: ומה מעבדות לחירות אמרינן שירה – ממיתה לחיים לא כל שכן?'.

בפסח אנו אומרים הלל כי יצאנו לחירות אם כן לדורות קל וחומר, שנאמר הלל כאשר תתרחש הצלה ממוות לחיים. על בסיס קל וחומר זה פסק רבי משה אלשקר (שו"ת מהר"ם אלשקר מט) שכאשר היתה עיר מסוימת נתונה בסכנה וניצלה יש בכוחה לתקן 'פורים' (יום חג) לדורות. ומאוחר יותר קבע החתם סופר שיש חיוב דאוריתא לקבוע יום מועד ביום עשיית הנס כאשר במסגרת אותו יום יש לומר הלל וכך הוא כותב (חתם סופר חלק ב' (יו"ד רלג) : ' דקביעת יום מועד ביום עשיית נס הוא ק"ו דאורייתא …ואפשר קריאת הלל ומגילה הוה ק"ו דאוריתא לומר שירה כמו שציוה בפסח לספר יציאת מצרים בפה ה"נ (גם כן) ממות לחיים חייב לומר שירה בפה דוקא. זו התשתית ההלכתית לקביעת הרבנות הראשית לומר הלל בברכה בתפילת שחרית ביום העצמאות. אם כן כך סדר התפילה: בליל יום העצמאות אומרים: מזמור ק"ז, לשנה הבאה בירושלים ותקיעת שופר. בתפילת שחרית אומרים הלל בברכה, וקריאת הפטרה: 'עוד ינופף בנב' (ללא ברכות) תפילה לשלום המדינה, תפילה לשלום חיילי צה"ל.

יש לציין, שישנן קהילות הנוהגות אחרת ואומרות גם בלילה הלל בברכה ומנגד קהילות שנמנעות מלברך על ההלל אף ביום. אולם כאמור יש לאמץ את הנוסח כפי שקבעה הרבנות הראשית כמפורט לעיל. ובכל מקרה יש צורך להתפלל תפילה חגיגית ומיוחדת לכבוד יום העצמאות.

ראוי ללמוד ביום זה הלכות ארץ ישראל. ולטייל בארץ ישראל ולאחר מכן לעשות סעודת מצוה כל משפחה לפי מנהגיה.