אשה משגיחת כשרות

משגיחות כשרות – (הרבנית פנינה נויבירט)

חברה וקהילה | עמדות בית הלל

בימים אלה צפה ועלתה סוגיית כשירותן של נשים לשמש כמשגיחות כשרות, לאור התמהמהותה של הרבנות הראשית לישראל מליישם את האישור העקרוני שניתן למסלולי הכשרה למשגיחות כשרות.

(הרבנית פנינה נויבירט)

הרבנות הראשית לישראל לא נקטה עמדה רשמית בנושא, אם כי נשמעו התבטאויות פומביות של רבנים מכהנים מטעם הרבנות נגד יוזמת שילוב הנשים במערך הכשרות מנימוקים הלכתיים שונים, ובפרט מנימוקי צניעות.

ראוי להבהיר, כי הרב משה פיינשטיין פסק באופן מפורש, בשתי תשובות נפרדות ומפורטות, כי נשים יכולות לשמש כמשגיחות כשרות (אגרות משה, יורה דעה, ח"ב, מ"ד-מ"ה). דווקא מאחר שהכשרתן של נשים כמשגיחות כשרות נסמכת על בסיס הלכתי איתן, לא ניתן שלא לתמוה נוכח הקלות בה נשלפת טענת "הצניעות" כשיקול הלכתי אשר יש בו לשלול מאשה מלכהן כמשגיחת כשרות. טענת הצניעות כלל אינה מוזכרת בתשובותיו של הרב פיינשטיין כשיקול אשר יש בו כדי לעכב נשים מלשמש כמשגיחות כשרות, והעלאתה כעת מעלה תהיות רבות נוכח תפיסת תפקיד האשה ומקומה במרחב הציבורי. אם אכן החשש שבהכשרת נשים כמשגיחות כשרות הינו מפני סיטואציות בלתי צנועות שעשויות להיווצר בעבודה בסביבה מעורבת, הרי שחשש זה מתעורר ביתר שאת בכל זירות החיים, ובכל תחומי העשיה.

בואו נשים את הקלפים על השולחן, החברה הישראלית הינה חברה מעורבת, וכל משרה שניתן להעלות על הדעת נעשית בזירה מעורבת. משום כך מסוכן כל כך השימוש בטענת הצניעות כתירוץ למניעתן של נשים מלהיות מועסקות בכל תחום, בין בסקטור הפרטי ובין בסקטור הציבורי. לצורך העניין אין הבדל בין משגיחת כשרות לבין מתכנתת בחברת היי-טק, מנהלת סניף בנק או אשת עסקים, גננת או רואת חשבון, כולן עובדות בסביבה מעורבת.

כמובן שעבודת גברים ונשים בסביבה מעורבת צריכה להתנהל באופן הולם ומכובד. ברם בעידן בו נשים יראות שמים פועלות, יוצרות, ומצליחות בכל חזית תעסוקתית אפשרית, אל לנו לעשות שימוש בטענת הצניעות על מנת להצר את צעדיהן ללא ביסוס איתן, אל לנו לזלזל בתרומתן הכבירה לחברה ולמשק, אל לנו לדחות את רצונן הכן לעשות עבודתן נאמנה בכל מישור ממישורי החיים.

עלינו להיזהר על מנת שההלכה היהודית, על עמקה, עושרה ועצמתה, לא תשמש כאצטלה לאפליה ולהדרה ללא ביסוס הלכתי מספק. שיח הלכתי שקול מחייב הקפדה על כללי ההלכה ובד בבד זהירות מפני החמרה שלא כדין, הגורמת לריחוק, לריפוי ידיים ולזילות התורה. בל נשכח כי דרכי תורתנו דרכי נועם הם, בל נעמעם את אור התורה האמיתי.

לאירועים נוספים

במעלה הר נבו: ישוב הדעת בסוף החיים

13.03.2023

האם מותר להרחיב את עזרת הנשים בכותל המערבי?

27.03.2022

עישון בחברה הדתית

01.02.2022

חזרה לכל האירועים - חברה וקהילה | עמדות בית הלל