´´כפה עליהם הר כגיגית´´

השאלה 
שלום לכבוד הרבנים והנשים המלומדות.

השאלה שלי היא בנושא הבחירה החופשית.
הרי נאמר לנו על ידי מפרשים כי לפני מתן התורה, אלוקים "כפה עליהם הר כגיגית" ולמעשה הכריח את בני ישראל לומר "נעשה ונשמע", ורש"י פירש שעשה כך כדי "שאם יזמינם לדין למה לא קיימתם מה שקבלתם עליכם – יש להם תשובה, שקבלוה באונס"..
השאלה שלי היא- היכן הבחירה החופשית של האדם בתורה ובקיומה, אם כך הדבר? על פי רש"י, יכול יוצא בשאלה או מומר פשוט לומר "לא בחרתי ביהדות, כפו אותה עליי" ולכן לא לקיים מצוות..

תודה,
תמר.

התשובה 
לעניין השאלה גיטו ושוברו באים כאחד, באותו מקום שכתוב "כפה עליהם הר כגיגית" כתוב גם "הדור קיבלוה בימי אחשוורוש", כלומר שקיבלנו על עצמינו את התורה מחדש.
בכל מקרה הבחירה החופשית ביהדות הייתה עוד מימי התורה :תורה וחיים או עזיבת התורה ומוות, והבחירה הנכונה מביאה לחיים ולטוב מעצם היותה טובה ונכונה.

(התשובה ניתנה מהרב שלמה הכט)

שאלת: "כיצד אומרים חז"ל שכפה עליהם הר כגיגית אם בני ישראל אמרו נעשה ונשמע" – המשך חכמה מתרץ קושיה זו: "פירוש: שהראה להם כבוד ה´ בהקיץ ובהתגלות נפלאה, עד כי ממש בטלה בחירתם הטבעי, ויצאה נשמתם מהשגת כבוד ה´ והיו מוכרחים כמלאכים בלא הבדל, וראו כי כל הנבראים תלוי רק בקבלת התורה." כלומר: משמעותה של כפיה הינה שלילת בחירתו החופשית של האדם. ענינה של הבחירה החופשית היא שויון הסיכויים והאפשרויות באיזו דרך לבחור. הקב"ה אמנם לא כפה אף על אחד את קיום התורה במובן המקובל של כפיה. בני ישראל אכן אמרו "נעשה ונשמע" וקבלו את התורה מרצונם. אך היתכן שבני ישראל היו נוהגים באופן שונה? הניתן לומר: "לא" לקב"ה הניצב עליך, המתגלה אליך פנים אל פנים? זוהי משמעותה של הכפיה במעמד הר סיני – אי היכולת לבחור בחלופה אחרת, בשל גודל המעמד.
שאלת – מדוע אנו מחוייבים לקיים את התורה, אם לא קיבלנו אותה ברצון? חז"ל שואלים את אותה השאלה בהמשך המדרש: "ויתיצבו בתחתית ההר, א"ר אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה עליהם הר כגיגית ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה – מוטב, ואם לאו – שם תהא קבורתכם. א"ר אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא ( רש"י – שאם יזמינם לדין למה לא קיימתם מה שקבלתם עליכם – יש להם תשובה, שקבלוה באונס) . אמר רבא: אף על פי כן, הדור קבלוה בימי אחשורוש, דכתיב: קיימו וקיבלו היהודים…"
חז"ל הבינו שמעמד הר סיני לא מחייב, בשל אלמנט "הכפיה" שהיה בו. קבלת תורה באופן זה לא היתה מושלמת ולכן גם לא החזיקה מעמד ועובדה היא שחטאנו בחטא העגל 40 יום לאחר מתן תורה. לעומת זאת, מודל לקבלת תורה מחייבת, הבאה מכוחנו ובבחירתנו – הוא "קיימו וקבלו היהודים". סיפור המגילה, הינו סיפור הרצוף בהשתלשלויות מקריות; בו ברגע כשהמלך נכנס – נופל המן על המטה, בדיוק כאשר המן מגיע לתלות את מרדכי – נדדה שנת המלך. הדוגמאות למקריות במגילה הן רבות וידועות, אך דבר אחד, כאמור, לא נמצא בה והוא – שם ה´. לבני ישראל באותה תקופה, היתה אפשרות לפרש את כל האירועים כאילו התרחשו באורח מקרי לחלוטין וללא יד מכוונת. לא היתה שום "כפיה" בבחירת הדרך. עם זאת, בחר העם, ודוקא מתוך ההסתר, בקב"ה ובתורה.
זוהי בדיוק קבלת תורה אמיתית – קבלה הבאה מתוך גילוי הקב"ה על אף ההסתר, קבלה הבאה מרצון והכרה, ולא מכפיה והכרח.

(התשובה ניתנה מהרב רונן נויבירט)

רבני ורבניות בית הלל עונים לשו"ת גם בפייסבוק http://www.facebook.com/B.Hillel

התשובה התקבלה מרבני בית הלל בתאריך כ"ה אייר תשע"ד