הרב משה כהן
הרב משה כהן הוא בוגר היישוב החדש, כרם ביבנה וארץ חמדה.
מלמד תלמוד, תנ"ך, הלכה ומחשבה במקומות שונים, ועוסק בעריכת דין.
שימש בעבר בתור רב קהילת בית יעקב וכיום רב קהילת עזרת ישראל בירושלים.
הכתבות שלי
טקסט סרטון
רוצים לשאול שאלה?
תשובות
השקעת כספים במסלולי בתי השקעות – עם ובלי הכשר
12 ינואר, 2022
השקעת כספים במסלולי בתי השקעות – עם ובלי הכשר
השאלה
מה עמדת בית הלל לגבי השקעת כספים (פנסיה, גמל, השתלמות) במסלולים שאינם 'המסלול הכשר' שמציע בית ההשקעות?
תשובה
שלום רב,
השאלה שלך היא קשה למענה ואינני יכול לייצג את בית הלל אלא לכל היותר את דעת עצמי.
א. ב"ה זכינו שבארץ ישראל הולכים ומתפתחים נושאים הלכתיים הנוגעים לעולם המודרני, ובכלל זה ברפואה, בכלכלה, במשפט ועוד.
בין הנושאים שיש לדון בהם בעיסוק בנושאים כלכליים הם הלכות ריבית, שהם הלכות קשות שמעטים תלמידי החכמים הבקיאים בהם לפרטיהם.
קטונתי מלפסוק בענייני ריבית אולם האמור לקמן יתן רק קווים כלליים בלבד. ובכל זאת אאריך, כי מדובר בנושא חשוב.
ב. בעולם המודרני דרך מאוד מקובלת לדאוג לשמור על ערך הכסף ולייצר ממנו רווחים היא ע"י השקעות למיניהן, בוודאי במסלולים לטווח הארוך כמו פנסיה, גמל, קופות השתלמות וכד'. בניגוד להימורים וכד' זו גם נחשבת הדרך המקובלת ביותר, האחראית ביותר, שבה אדם באורך רוח דואג לאורך שנים להשקעה נבונה בנכסיו.
.
ג. צריך להבין שההבדל בעשירית האחוז, הבדל שנראה לנו אפסי לכאורה, בין בית השקעות אחר למשנהו, יוצר הבדל של עשרות אלפי ש"ח בטווח הארוך, ואם מדובר בהבדל של אחוז, מדובר במאות אלפי ש"ח ויותר. כל זה באדם פרטי, בודד, יחיד.
כאשר מדובר בהלכות ציבור, וכאשר יש לפוסק את האחריות להורות לציבור מה כן ומה לא, מה כשר ומה לא כשר, צריך להביא בחשבון שמשמעות ההחלטה הזאת היכן להשקיע והיכן לא מתבטאת במיליארדי ש"ח, ויש לה השפעה אדירה לא רק על אנשים מבוגרים, שיפדו בעתיד את קרנות הפנסיה, וימצאו את עצמם עם פחות מאות אלפי ש"ח לזקנתם ולמחייתם, אלא על התמודדות מדינת ישראל עם קצב ההזדקנות של האוכלוסיה ומימון הנ"ל (כולל השקעות בבריאות, לדוגמה), התמודדות המשפחות הנ"ל לבניהם לנכדיהם ולצאצאיהם עם משברים כספיים, חובות וכו'.
מתן הוראה לאוכלוסיה שלמה (ואנו מקווים שתהיה רחבה) לעבור להשקעה בקרן פלונית X ולא בקרן Y, כאשר יש מומחים פיננסים שממליצים לציבור לרכוש דווקא דרך קרן Y, כיוון שהתשואה שלה גדולה יותר, ומאידך אנו סבורים שקרן X 'כשרה' יותר, יש לה משמעות אדירה.
הפוסקים כמובן לא נרתעים לפסוק בשאלות של פיקוח נפש וגם בשאלות כלכליות כבדות, ואם מדובר באיסור חד משמעי ודאי נקבל את הדברים באהבה. אך עם זאת, חשוב לוודא שתהיה זהירות אינסופית כאשר קוראים לציבור לעשות פעולה מסוימת בשטח קרנות הפנסיה, לדוגמה, וכדלקמן.
ד. קרנות הפנסיה וכד' מגלגלות סכומים אדירים של כסף ובחלקן יש בעיות של חברות המחללות שבת, בעיה כבדה של ריבית, ועוד. יש כמה וכמה גופים שיש להם מומחיות, הן בעולם החרדי והן בעולם הציוני דתי, בהלכות כלכליות, ויש גם כמה וכמה רבנים שפוסקים בנושא. ועדיין חשוב לדעת:
1) השקעה בחברות שמחללות שבת – לעתים יוצא פסק הלכה או קריאה שיש להשקיע רק בחברה 'שומרת שבת'. ואולם, צריך להבין איך פועל השוק הפיננסי. כיום השוק פועל בצורה שכזו שחברות משקיעות במאות חברות גדולות, והשוק משתנה כל רגע וכל שנייה, בהמלצות של אנליסטים וכד', במכירה וקנייה וכד'. לא ניתן לבודד חברות שלא משקיעות בכלל בחברות שלא מחללות שבת, ואם ניתן – החברות הללו פשוט קטנות מדי וממילא הסיכונים שהם לוקחים לא מאוזנים, והרווחים בהתאם לא יכולים להיות טובים לאורך זמן. לשם המחשה, אם אני משקיע מיליארד דולר ב-500 החברות הגדולות אז הסיכונים שלי שונים לחלוטין מכשאני משקיע ב-10 חברות. זה דבר פשוט שאי אפשר להתווכח לגביו.
מה ניתן לעשות? חלק מהפוסקים משלב בפסיקה שלו היבטים ציבוריים של תמיכה בחילול שבת. במילים אחרות, לא ייתכן שאוכלוסיה דתית תתן את כספה לקרנות שמחללות את השבת בריש גלי ולכן חובה להשקיע בחברות קטנות. זהו שיקול שלא ניתן להתעלם ממנו, אולם הפוסקים הנ"ל לא באמת מעוניינים שהציבור יפסיד את כספו בהשקעה בחברות קטנות וכנ"ל, ולכן מוצאים לעצמם דרך פשרה: השקעה בחברות שאחוז היקף השקעותיהן בחברות מחללות שבת הוא קטן מאחוז מסוים, נניח: 10%. מה המשמעות של העובדה הזאת מבחינה הלכתית? הרי גם אם אני שותף בחברה שרק 'קצת' משקיעה בחברה מחללת שבת, הכסף שלי 'נצבע' בחילול שבת? אין לדבר משמעות הלכתית, אלא ציבורית: לדעתם עדיין עדיף, ולו ברמה ההצהרתית, שהציבור ישקיע בחברות שפחות מחללות שבת.
2) אין שום אפשרות לפקח על החברות. חברה שמצהירה שהיא לא משקיעה בחילול שבת, יש צורך לבדוק אותה כל יום, כל חודש, לפחות כל רבעון, כדי לוודא שהמצב עדיין כזה. המצב דינאמי ברמה של שבריר שנייה, בוודאי ברמה של חודש. לבוא ולתת הכשר ולקוות שעוד שלושה חודשים עדיין החברה לא משקיעה בחילול שבת – זה נאיבי וחסר סיכוי. אבל אין לנו את ההיקף, את כוח האדם, את היכולת האמיתית לפקח על זה. מה עושים? מסתפקים בהתווית קו ציבורי ואומרים שה' יעשה הישר בעיניו ולא עליך המלאכה לגמור ובע"ה אי פעם נתקדם. שוב, איני פוסל את התמימות בעבודת השם, אבל שעה שמדובר בהפסד מרובה מאין כמוהו לא ברור שזו הדרך הנכונה.
3) מה הופך חברה ל'כשרה'? מדוע דווקא שמירת שבת? אולי הלנת שכר שכיר? האם בדקנו שכל החברות שנתנו להם הכשר, משלמות לעובדיהן בזמן? לא יוצאות בפרסומות לא צנועות? עוסקות בתחומים שדואגים לפיתוח האנושות ולא לבידור זול ותחומים שמוגדרים בספר קהלת כ'עמל ורעות רוח'? שוב, מדובר בהחלטה שרירותית כלשהי שמנסה לתפוס את מה שניתן לתפוס.
4) כדאי לדעת שיש שיטות מקלות, כמו שיטת הרב אשר וייס, שסבור כי בחברה ציבורית לאור ההפרדה הנדרשת בחוק בין ההנהלה ובין בעלי מניות, אין לחברה עצמה איסור להלוות בריבית (הוא סבור שיש לחלק בין איסורים בין אדם לחברו, דוגמת גזל של חברה, לבין איסורים בין אדם למקום, דוגמת ריבית; וכן בין איסורים הנעשים ע"י עובדי החברה כמו עבודה בשבת, לבין איסורים הנעשים על ידי החברה עצמה). או כמו שיטת הרב משה פיינשטיין (אגרות משה יו"ד ב,סג) לעניין היתר עסקה לחברה ולדעתו אין איסור ריבית כלל בהלוואה לחברות. יש שיטות שחולקות על שניהם, בהחלט, אולם שעה שמדובר בהפסד מרובה מאין כמותו, צריך מאוד להיזהר שלא לתת לציבור עצה שאינה הוגנת ולכלות את ממונן של ישראל, כפשוטו.
ה. תאמרו, אתה 'מצנן את האמבטיה': רבנים ומכונים חשובים משקיעים עמל רב בניסיון להציל את מה שניתן להציל ואתה בא ואומר 'הכל או לא כלום'. נכון. יש לי בהחלט הערכה רבה למי שמנסה לקדם את מה שניתן לקדם, ואני בהחלט מבין מי שירצה לסמוך על דבריהם ולהשקיע בקרנות שומרות שבת בלבד וכד'.
עם זאת, כדאי לאזן את הנ"ל לאור השיקולים שהובאו כאן. יתרה מזאת: הדבר מזמין גם שרלטנות. שערו בנפשכם שאני מעוניין להצליח בקרן השקעות חדשה שאני מקים. כדי להילחם בשוק, אני פונה לציבור הדתי ומציע להם מה שאין לאחרים – אצלי, נניח, יושקעו 9% מהכספים בלבד בחברות שומרות שבת. כדי להצליח בחברה הקטנה שהקמתי אני נאלץ להחזיק עובדים במשכורת זעומה (שכן אני צריך לכסות על ההפסדים מההשקעות הנ"ל, יחסית להשקעות אחרות, רציונליות יותר, שיכולתי 'להרשות לעצמי' לולא היה עלי פיקוח) כאשר אני מפר את זכויות העובדים הבסיסיות (גם לפי ההלכה), כשאני משלם בשוטף פלוס שישים, או לא משלם וכד'. אני היחיד ה'כשר', אבל באמת אין אפשרות לבדוק שאני כשר לאורך זמן; אין אפשרות לבדוק שטחים אחרים של פעילותי; גם השטחים שהוצעו לבדיקה (שמירת שבת) למעשה קובעים רף לא ברור (9% זה גם שותפות. אם היה לי 9% של חלב בסיר בשר זה לא היה מספיק להתיר…) וגם בסופו של דבר הקרנות שומרות השבת שלי משקיעות בקרנות שמשקיעות בקרנות שאינן שומרות שבת, כך שאני מצליח לשמור על השבת רק במעגל ה'ראשון', אבל הכספים, בעקיפין, גם הם מושקעים בחברות לא שומרות שבת. וכך אני מתעשר על חשבון הציבור, שמשקיע רק בקרן שלי, כשבהיבט המצרפי (הכללי), לא מדובר בשיפור אמיתי.
ו. בקיצור, יש מי שיפסוק שעדיין הניסיון למזער ולו גם במעט חילול שבת, והרווח ההצהרתי מכך שחברות מוכנות לספק דרישה של ציבור דתי שלא להשקיע בחברה מחללת שבת, 'שווה' את הבעיות הנ"ל. ויש מי שיחשוב שבדבר כל כך גדול וכל כך משמעותי אין רשות להתערב אלא אם כן נהיה מספיק מאורגנים כדי לפקח על כל השוק. עד שזה לא יקרה, מכיוון שממילא יש פוסקים שמקלים בעניין וסבורים שאין להקשות על הציבור בעניין זה (הרב אשר וייס, הרב שלמה דייכובסקי ועוד), אישית עמדתי שעם כל ההשתדלות למעט באיסורי שבת וריבית, אין לעת עתה יכולת הלכתית להתערבות. כדאי מאוד להתייעץ עם מי שמבין היטב בהלכות ריבית ובהיבטים ציבוריים, ולאחר שטיחת כל הטענות הנזכרות לעיל, לקבל עצה מושכלת כיצד להתנהל.
בברכה,
הרב משה כהן
רבני בית הלל
לינה של גבר ואישה ביחד בשטח פתוח (חוף ים וכדו')
5 ספטמבר, 2021
השאלה
שלום וברכה,
רציתי לדעת האם מותר שגבר ישן בסמוך לאישה בשטח פתוח(חוף ים וכדומה) בהתחשב בזה שיהיו עוד אנשים באזור ואם אפשר גם מה המקור
תודה
תשובה
שלום וברכה,
יש להתייחס בשאלתך לכמה היבטים:
1. גבר ואשה, כששניהם לא נשואים זה לזה, אסורים להתייחד במקום סגור או מבודד. אולם כאשר מדובר ברשות הרבים ובמקום שיש בו אנשים אחרים הדבר מותר מצד דיני ייחוד. אלו אינם מתאימים אפוא למקרה דנן.
2. ההקשר שנראה יותר נכון הוא דברי הגמרא (בבא בתרא נז,ע"ב) אשר דנה באפשרות ההליכה במקומות לא צנועים. הגמרא אוסרת מכל וכל ללכת במקום לא צנוע כשיש אפשרות אחרת שלא להגיע לשם; ברם כשאין אפשרות שכזאת, הגמרא קובעת כי נדרש רק להתאמץ שלא לראות את המראה הלא צנוע, אך אין חובה בכך.
3. ברי כי המקרה שבו נשאלת השאלה – בטיול, שינה על החוף וכד' – מהווה שינוי מההרגל היום יומי של האדם (גם למי שרגיל בחברה מעורבת) ולכן יש לדון בצורך להיכנס למקום שכזה. האם טיול הוא הכרח או שאדם תמיד יכול להימנע ממנו? נראה כי ניתן לסמוך מעיקר הדין על השיטות המקלות לפיהן טיול נחשב כצורך סביר של אדם (ראו: הרב דוד סתיו, בין הזמנים, הלכות טיולים, במקורות שבהערה 22). ואולם גם אז יש לפחות שלא להסתכל בשעה שעובר במקום. הדרישה הזאת אינה ריאלית כשמדובר בשינה על החוף, ועלולים להיות בה מראות לא צנועים (התארגנות לשינה וכד') ושכן מדובר על שהות ארוכה ואין לאדם יכולת שלא להסתכל, ולפיכך אפילו לשיטות המקלות הדבר אסור, בשל משך ההסתכלות ואופן ההסתכלות, כאשר מדובר בשהייה ממושכת, שקשה לומר שהיא אקראית (ראו: הרב דוד סתיו והרב אברהם סתיו, אבוא ביתך, חלק א, פרק כ; וכן: הרב שמואל כץ, קדושים תהיו, עמ' 65, שאוסר שחייה מעורבת גם אם שני המינים לבושים בביגוד מלא).
4. נדמה שיש לאסור לא רק מחשש למראות אסורים, אלא בשל האווירה עצמה: אין שום ספק שהאווירה בחוף ים שבו ישנים גברים לצד נשים, אף אם יש אנשים באזור (כך שאין לראות זאת כמקום מבודד), יוצרת הרגשה לא צנועה, לשני המינים. נוסף על כך בדרך כלל האווירה במקומות אלו נושאת אופי קליל. הרמב"ן מרחיב בפירושו לספר דברים (ו,יח) כי התורה ציוותה באופן כללי "ועשית הישר והטוב" ואין לה יכולת להתייחס לכל פרט ופרט. אבל אנו מצווים להבין את הכיוון ההלכתי והמוסרי של דברי התורה מתוך הכללים. ולכן מכל הטעמים הנ"ל יש לאסור
בברכה,
הרב משה כהן
רבני בית הלל
לינה אצל הוריי הזוג בימי הנידה
25 אוגוסט, 2021
השאלה
שלום וברכה,
אשתי ואני לפעמים ישנים אצל ההורים שלה בשבתות או אצל אמא שלי לפעמים וקורה שפעמים אשתי בתקופת נידתה ויש מיטה אחת בחדר וספה בסלון עכשיו המיטה שאצל ההורים שלה זו מיטה שהייתה שלה וישנה בה כשהיא הייתה רווקה אז מה הדין במצב כזה מה צריך לעשות ?
תודה רבה
התשובה
שלום וברכה,
השאלה לא לגמרי ברורה אז אשתדל להשיב לפי קוצר הבנתי.
כאשר האשה נידה חלק מדיני הרחקות (הנלמדים מ"לא תקרבו לגלות ערווה) כולל גם לא לשבת במיטה המיוחדת לה, אפילו שלא בפניה (יורה דעה קצה,ה) וכן לא לשכב במיטה אחת (שם ו), כאשר הרמ"א אוסר גם כאשר ישנים בשתי מיטות נפרדות אם הן נוגעות אחת בשניה.
לפיכך בימי נידותה צריך למצוא פיתרון לשינה במיטה שאינה אחת, ואם הספה נמצאת בסלון ולא נעים שיראו שאתם לא ישנים ביחד אז ישנים באותו חדר כאשר אתה יכול לפרוס סדינים ומצעים על הרצפה וכד'. פיתרון לשעת הדחק כשאין שתי מיטות הוא לשים מחיצה באמצע המיטה בין הבעל לאשה (תשב"ץ ג, מב) או לגלגל שמיכה וכד' כמחיצה בין בני הזוג. זה פיתרון טכני אבל לא מאוד מומלץ שכן הוא יוצר הרגשה של 'מחיצה' בימי הנידות, ורק הבאתי אותה כעצה נוספת.
לגבי החלק השני של דבריך, אם המיטה הזאת 'מיטה מובהקת של אשתך', ואתה מרגיש כך כשאתה מתיישב על המיטה, אכן אסור לא רק לשכב אלא גם לישב עליה. ברם כיוון שמאז החתונה מן הסתם גם אחרים משתמשים במיטה, יש להקל לעניין זה.
אם לא הבנתי את שאלתך כראוי אתה מוזמן להמשיך ולשאול דרך האתר. ששלום וברכה,
בברכה,
הרב משה כהן
רבני בית הלל
הוצאת זרע לבטלה בזמן יחסי אישות
25 אוגוסט, 2021
השאלה
שלום,
בטעות בזמן יחסים בעלי סיים בחוץ אני נורא כועסת על עצמי ועליו ומרגישה רע.
אנחנו מקפידים על זה מאוד מאוד!! מאז הנישואין לא קרה כזה דבר, זה קרה מטעות איומה ואי הבנה שלי.
בכיתי מאוד ואני עצובה מאוד וכועסת עלי ועל בעלי. מה עושים?
תודה רבה
התשובה
שלום וברכה,
ראשית משאלתך ניכר שאתם יראי שמיים ומקפידים במצוות, וברי כי הדבר נעשה בטעות, ו"אנוס רחמנא פטריה" (בבא קמא כח, ע"ב). "לא ניתנה תורה למלאכי השרת" (בכורות יח ע"א): כבני אדם כולנו טועים לפעמים וכל זמן שלא מדובר בזלזול או ברשלנות שלנו, צריך פשוט להמשיך הלאה ולא להסתכל כלל על טעויות, שבדרך כלל מונעות מהאדם לצמוח ולהתפתח בעבודת ה', ורק מעכבות אותו.
מעבר לכך, ניתן להקל בשל כמה וכמה סיבות, ולא אאריך (הרחבה ניתן למצוא בספר 'אבוא ביתך' של הרבנים דוד ואברהם סתיו, חלק א, פרק כב): חלקן בשל השיטות המקלות בביאה דרך איברים וסוברים שהיא חשובה כביאה שלא כדרכה (דרישה אבן העזר כה, סק"ו ועוד), שם לפי חלק מהשיטות אין כלל איסור בהוצאת זרע באופן אקראי (רמ"א אבן העזר כה,ב בשיטתו השניה, וכן בבית שמואל, עזר מקודש ולבוש שם, וביביע אומר אבן העזר ח, כא) כאשר היא נעשית לצורך מצוות עונה וכחלק מהתשמיש.
כך התיר הכתב סופר (אבן העזר כו) לאשה שעם תחילת יחסי אישות הייתה נאלצת ללכת לשירותים וגרמה לבעלה להוצאת זרע, והוא מתיר את קיום מצוות העונה (לא באופן תדיר) למרות שבעקיפין ההשלכה תהיה הוצאת זרע לבטלה באונס. צד נוסף להקל נמצא גם בשו"ת יהודה יעלה למהר"י אסאד (יורה דעה א,רלח) שמתיר מצד פסיק רישא דלא ניחא ליה.
בכל אופן כל הדיון והמקורות הנ"ל הוא רק במקרה שהייתם שואלים על הנהגה לכתחילה כך, ואז – למרות שהבאתי את השיטות המקלות – יש גם הרבה שיטות להחמיר. ברם שעה שמדובר בטעות, באמת שאין לעסוק בכך כלל וכלל, וכאמור לעיל, אלא רק להתחזק ולשמוח על כך שלאורך שנים הצלחתם שלא לטעות בכך, ואם תרצו תוכלו להוסיף בלימוד התורה בהלכות הקשורות למשפחה וזוגיות, וה' יהיה בעזרכם.
בברכה,
הרב משה כהן
רבני בית הלל
שם לתינוק
25 יולי, 2021
שם לתינוק
השאלה
שלום הרב,
ב"ה נולד לנו בן בריא. חשבנו לקרוא לו עדן והייתי מעוניין לשמוע את דעתו של הרב על השם.
בתודה מראש
התשובה
שלום,
ראשית מזל טוב! שתגדלו אותו בבריאות טובה ותרוו ממנו הרבה נחת ותזכו לגדלו לתורה לחופה ולמעשים טובים!
הגמרא אומרת (ברכות ז ע"ב) שיש משמעות לקריאת השמות, והשם גורם לתכונותיו של הנולד הנקרא בשם זה. בספרי קבלה (למשל: אריז"ל, שער הגלגולים, הקדמה כג) אמנם מופיע שהשם משקף עניינים נסתרים, אך בהלכה עצמה יש התייחסויות מעטות המגבילות את קריאת השמות:
א. משתדלים שלא לקרוא בשם של מי שמת בצורה טראגית או בקיצור ימים, כדי לא לקשור את גורלם (ראה למשל: אגרות משה, יו"ד, ב, קכב).
ב. יש שמות בעלי משמעות שלילית לאורך ההיסטוריה שכן היו רשעים שנקראו כך. כך למשל: עשו, נמרוד, אחאב וכד'. הגמרא דורשת את הפסוק "שם רשעים ירקב" שלא קוראים על שם רשע (יומא לח ע"ב).
יש גם דיונים נוספים לגבי קריאה לבנים בשם בנות ולהיפך.
חשוב לציין כי מאחר שלאדם יש בחירה חופשית והיא עיקר גדול ובסיסי ביהדות (רמב"ם הלכות תשובה ה,ג) הרי שבכל מקרה לא מדובר בהשפעה המכריעה את בחירתו של הילוד אלא לכל היותר בהשפעה רעה עליו. לכן יש המקפידים יותר לבחור שם של צדיק, או אדם שעשה בחייו מעשים טובים.
השם 'עדן' מופיע בתנ"ך כמקום שבו היה הגן שבו הוצב אדם הראשון לאחר בריאתו ("ויטע ה' אלוקים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר" בראשית ב,ח) ולכן הוא נאמר בהקשר חיובי ואם השם מוצא חן בעיני ההורים, אתם יכולים לקרוא לילד כך ולתת לו – וגם לכם – שאיפות גדולות לחנך אותו לשלמות של מידות טובות ומעשים טובים.
מזל טוב!
הרב משה כהן
רבני בית הלל
ריחוק בימי בנידה ושלום בית כאשר אחד מבני הזוג לא דתי
17 יוני, 2021
ריחוק בימי בנידה ושלום בית כאשר אחד מבני הזוג לא דתי
השאלה
שלום רב,
אני חילוני ונשוי לדתיה, אנחנו שומרים נידה באופן שכ 11 יום אין יחסים מלאים אך יש מגע.
מאחר וזה גורם לבעיות רבות רציתי לשאול האם עדיף הלכתית לשמור יותר, כלומר גם מגע, אך ללא שבעת הנקיים. וכך יכול להיות שלום בית.
תודה
אני חילוני ונשוי לדתיה, אנחנו שומרים נידה באופן שכ 11 יום אין יחסים מלאים אך יש מגע.
מאחר וזה גורם לבעיות רבות רציתי לשאול האם עדיף הלכתית לשמור יותר, כלומר גם מגע, אך ללא שבעת הנקיים. וכך יכול להיות שלום בית.
תודה
תשובה
שלום רב,
א. קודם כל אציין את הערכתי לבחירה שלכם לנסות ולשמור על ההלכה במסגרת הזוגית למרות שאתה לא דתי; זה בוודאי לא קל וכל הכבוד על הרצון לעשות כך.
ב. בטרם אשיב, אשתף אותך בכמה לבטים.
איני יודע מדוע מבין שניכם, שאלת אתה – למרות שאתה מציין כי אינך דתי. שהרי לכאורה לא תהיה מחויב לתשובה שלא תמצא חן בעיניך…
קשה גם להכריע כאשר לא ברורים לי הרקע המשפחתי, הנסיבות (רמת ההקפדה והמחויבות למצוות) וההקשר שבו נשאלת השאלה. כך לדוגמה ציינת בקצרצרה שתשובה מקלה יכולה לסייע לשלום בית: אולם מאחר שבכל מקרה הספק שאתה מעלה בשאלתך הוא חיתוך חי בבשרה של ההלכה, כמו שאפרט, חובה על משיב להכיר את הנסיבות לעומקן, להבין למה כוונתך או כוונתכם ב'שלום בית', ועד כמה יכול להיות לזה משמעות והשפעה על ההלכה במקרה זה, ואולי הפיתרון אינו הלכתי. ועל כן אנו ממליצים ליצור קשר אישי עם רב שיכיר אתכם ויוכל לתת מענה יותר מדויק לשאלתכם, כמו כן אנו מזמינים אותך לשלוח פרטי קשר טלפוני כדי שנוכל לשוחח על הדברים בצורה ישירה.
ג. כללית אומר, שימי הריחוק בין בני זוג מתחלקים לשני חלקים: הראשון, מהרגע שהאשה קיבלה מחזור (אפילו רואה טיפת דם) ולאורך כל תקופת המחזור (בדרך כלל מינימום חמישה ימים, כולל יום ראיית הדם בפעם הראשונה במחזור הנוכחי). החלק השני מתחיל משקיעת החמה שאחרי היום האחרון בתקופת המחזור (האשה עושה "הפסק טהרה" לפני השקיעה) ועד שבעה ימים מלאים ("שבעה נקיים").
לכן שמירה על הלכות נידה מחייבת בדרך כלל לפחות 12 ימים של ריחוק. רק במקרה שבו המחזור קצר יותר מחמישה ימים, או במקרה של כתם, האשכנזים עדיין מחמירים 12 יום ואלו חלק מהספרדים מקלים ומסתפקים ב-11 יום. אולם, כאמור, בדרך כלל מחזור איננו קצר מחמישה ימים ולכן יש להקפיד על 12 יום, לפחות (תלוי באורך המחזור), ולא 11.
את הפסק הטהרה יש לעשות ביסודיות ולפני השקיעה של היום האחרון שבו רואה האשה דם, וכן לעשות בדיקות טהרה לפחות הן ביום הראשון של שבעת הנקיים והן ביום האחרון, השביעי. עד כאן התייחסתי לעצם הקפדה על ימי הריחוק, ברמה המינימלית ביותר.
ד. בחלק השני של שאלתך אתה שואל האם עדיף הלכתית לשמור גם מגע אך לקצר ולא לשמור שבעת נקיים.
אין לפוסק סמכות הלכתית לומר לוותר על דין א' כדי לקיים את דין ב': אם אחד הדינים היה חומרא או מנהג ולא עיקר הדין היה אפשר להקל בו. ברם לענייננו, יש חובה הן לשמור על מגע והן לשמור על שבעה נקיים ואינני יכול לומר 'מה עדיף'.
במדרג ההלכתי, קשה להכריע בין שמירה על שבעה נקיים (שהיא חלק בלתי נפרד מעצם הלכות נידה) לבין מגע בין בני זוג, שבדרך כלל הוא אסור בימי הריחוק באותו מדרג כמו שבעה נקיים. עם זאת, אם בכל זאת צריך להחליט בין השניים, ולאור שאלתך הספציפית, נראה כי 'עדיף' לוותר על מגע אך לשמר על שבעת הנקיים כהלכתם, וכדלעיל.
ה. חובה להבין הבנה מלאה את המצב הזוגי במקרה זה, את השיקולים המשותפים שעומדים בפניכם, היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם (אולי עם עזרה חיצונית) ואלה גם ישפיעו על דיוק התשובה הסופית ההלכתית.
ו. מעבר לנקודת המבט הדתית שלפיה גם בדברים האינטימיים ביותר ישנה מחויבות של אדם לאלוקיו, הלכות נידה יכולים להוות סובלימציה ועידון של קשר גופני ויצירת מרחב בעל משמעות רוחנית-ערכית בשיתוף פעולה בין בני הזוג. זאת, מעבר לשימור מתח האהבה דווקא דרך תקופות שבהן בני הזוג אסורים זה לזה.
ז. אני מאחל לכם כל טוב והצלחה גדולה בשלום הבית, גם בזכות השמירה על הלכות טהרת המשפחה.
הרב משה כהן,
רבני בית הלל
כשרות מגילת אסתר שהוסיפו בה סימני פיסוק/טעמים בדיו
30 מאי, 2021
כשרות מגילת אסתר שהוסיפו בה סימני פיסוק/טעמים בדיו
השאלה
שלום.
מגילת אסתר כשרה שהוסיפו בה סימני טעמים/פיסוק בדיו, האם יוצאים בה ידי חובת קריאת מגילה ?
מגילת אסתר כשרה שהוסיפו בה סימני טעמים/פיסוק בדיו, האם יוצאים בה ידי חובת קריאת מגילה ?
תשובה
שלום וברכה,
כתב הרשב"א (שו"ת סימן ע) שמגילה שניקד אותה אינה פסולה. ועוד כתב שאם יש בה בדף הראשון ברכות ופיוטים דבר פשוט שהיא כשרה. ובעקבותיו כתב השולחן ערוך (תרצא,ט): מגילה שהיא נקודה, וכן אם כתב בה בדף הראשון ברכות ופיוטים אינה נפסלת בכך.
מלשונם משמע שרק בדיעבד ניתן לנקד את המגילה אך לא לכתחילה (וכן כתב בפרי מגדים).
כל הנ"ל לגבי ניקוד המגילה. מה לגבי טעמים?
המגן אברהם מתייחס לכך (אות י) וכותב כי ש"צ שאינו בקי בנגינה בעל פה ואין מי שיודע להקרות לו, מותר לכתוב הטעמים, ולא גרע מניקוד. גם בלשונו ברור כי זה רק בדיעבד. הוא אף מסכם שאם אין הטעמים במגילה מותר לקרוא בלי טעמים בכלל. המשנה ברורה (אות כה) מביא את דבריו.
ניתן להבין את סוף דברי המגן אברהם כך שלדעתו עדיף לקרוא בלי טעמים בכלל מאשר לכתוב טעמים בתוך המגילה, וכן אמנם הבין ערוך השולחן (סעיף יד). לדבריו פיתרון הכתיבה בתוך המגילה הוא מאוד בדיעבד. אמנם ניתן להבין שהוא לא חושב שהדבר עדיף, אלא שהוא מחדש כי גם לולא יכתבו את הטעמים, אין לחשוש שקריאה בלי טעמים פסולה (כך נראה לדוגמה בקיצור שולחן ערוך קמא, יח). לפי גישה זו כתיבה בתוך מגילה שמורה אמנם למקרה דיעבד, אבל במקרה שממילא אין קורא שיודע טעמים זוהי הדרך הראויה.
פיתרון מוצע (שיועיל לחוששים לדעת ערוך השולחן דלעיל) הוא להיעזר בשקף נייר או פלסטיק שקוף, שעליו כתובים טעמי המקרא, תוך הקפדה שלא יסתיר את האותיות (שו"ת במראה הבזק ג,יג; ז,ו).
משיב: הרב משה כהן
ארגון בית הלל
ברכת "שהחיינו" על כלי שתוקן
30 מאי, 2021
ברכת "שהחיינו" על כלי שתוקן
השאלה
שלום,
האם אפשר לברך שהחיינו על תיקון של דבר?אם לדוגמא משהוא התקלקל ואין אפשרות להשתמש בו ואז עבר תיקון וניתן להשתמש כרגיל.
האם אפשר לברך שהחיינו על תיקון של דבר?אם לדוגמא משהוא התקלקל ואין אפשרות להשתמש בו ואז עבר תיקון וניתן להשתמש כרגיל.
תודה.
כל טוב.
תשובה
שלום וברכה,
המשנה בברכות נד ע"א אומרת שמי שבנה בית חדש וקנה כלים חדשים מברך שהחיינו. וכן הכריע השולחן ערוך (או"ח רכג,ג).
א. ראשית יש לדון באיזה סוג של כלים מדובר. כתב השולחן ערוך (שם ו) שבבגדים לא חשובים כגון גרביים לא מברכים אלא אם הוא עני ושמח בהם. והרמ"א כתב שם שהמנהג הוא שאפילו בעני לא מברך על גרביים כי אינם חשובים מצד עצמם.
נמצא כי לפי השו"ע יש תנאי בודד – השמחה של האדם בחפץ החדש, ואלו לרמ"א מלבד השמחה של האדם בהתחדשות יש צורך בתנאי נוסף: שהכלי מצד עצמו יהיה דבר שראוי לשמוח בו. ולכן המשנה ברורה (סקי"ג) מביא ש"כלים" הכוונה בין לבגדים ובין לכלים (אוכל או כלי שימושי כלשהו) ובתנאי שהאדם שמח בו, והוסיף שאדם עשיר שאפילו בגדים וכלים חשובים לא באמת נחשבים לו, ואינו שמח בהם, לא יברך עליהם.
ב. להלכה, למרות דברי השולחן ערוך שיש לברך על כלים חדשים, כתב המגן אברהם (סק"ה) שלא ראה שנהגו לברך על כלים חדשים. ובטעם הדבר הביא את תוס' בסוכה (מו.) בשם רב שרירא גאון שחז"ל קבעו לברך על דבר הבא מזמן לזמן (כגון פירות) ואפילו אם הוא לא מאוד משמח, ולא תקנו לברך על קניית כלים שאינו דבר קבוע הבא מזמן לזמן ואפילו אם הקנייה מאוד משמחת. ואמנם יש שאינם מברכים אף לא ברכישת רכב חדש או מכשירי חשמל יקרים (פסקי תשובות רכג, ו). אך יש שמברכים, כעיקר דברי השולחן ערוך (ראו למשל ערוך השולחן רכג,ה).
ג. הירושלמי סבור שלאו דווקא כלים חדשים אלא הדבר תלוי בתחושה הסובייקטיבית של האדם ואם "חדשים הם לו" כלומר שהאדם שמח למרות שמדובר בכלים ישנים – די בכך. אך גם כלים חדשים לחלוטין, שמכרם וקנאם מחדש, הואיל וזאת הפעם השנייה שבאו לידו – אין לו לברך. וכן הכריע השולחן ערוך (שם ג). וביאר שער הציון משום ששמחה הראשונה כבר נסתלקה.
וכן כתב במשנה ברורה (סקי"ב) לגבי שהחיינו על בית, שאם סתר את הבית הישן ובנאו מחדש ולא הוסיף בו שורת אבנים או משהו חדש וכד' יש דעות באחרונים וספקו להקל (ולכן לא יברך שהחיינו).
ד. לפיכך, כלי שעבר תיקון, גם אם נאמר שבמקרה שבו היה הכלי חדש היה מקום לברך עליו, והאדם נוהג כשיטות שמברכים על כלים חדשים, מ"מ לאור העובדה שמדובר בכלי שלא מגיע לידו בפעם הראשונה אלא בשנית, מעין 'מכר וקנאו' או 'סתר ובנאו', אין לברך עליו.
משיב: הרב משה כהן
רבני בית הלל
האם כהן פטור ממטלות בית לא מכובדות?
7 דצמבר, 2020
האם כהן פטור ממטלות בית לא מכובדות?
השאלה
האם אשה יכולה לבקש מבעלה כהן לזרוק פח אשפה , או להחליף טיטולים לתינוק?
תשובה
שלום רב,
בעניין זה יש לחלק בין שני עניינים:
א. המשנה בגיטין דף נט. אומרת שכהן קורא ראשון משום דרכי שלום. והגמ' שם בהמשך לומדת "וקדשתו" – לכל דבר שבקדושה. ומפרטת הגמ' – תנא דבי רבי ישמעאל: לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול כל דבר ראשון. וכן נפסק בשולחן ערוך (קלה,ג).
הרי שיש לכהן דין שהוא בתנאים מסוימים – כאשר מדובר בדבר שבקדושה – קודם לאחרים. האחרונים מביאים שהכהן יכול למחול על כבודו, מלבד בעניין היותו ראשון לקריאה בתורה (משנה ברורה סק"ט).
ב. נושא אחר שקשור לקדושת הכהן הוא השימוש בו, כלומר: האיסור לאחרים להשתמש בו לפעולות וכד' (רמ"א קכח,מה ומקורו בירושלמי ברכות ח,ה). זהו צד הפוך לצד הקודם: שם הציבור נדרש לכבד וליצור מעמד מיוחד לכהן, וכאן הציבור נדרש לכל הפחות שלא להשתמש בו.
אלא שגם במקרה זה המשנה ברורה (קכח, סקע"ה) מביא שמותר לכהן למחול על כבודו שכן כבוד הכהונה ניתן לכהנים רק כפריבילגיה. אמנם שיטת הט"ז מחמירה יותר שאין לו למחול על כבודו אלא אם כן יש לו הנאה מהמחילה; וסיים המשנה ברורה שטוב להחמיר. אולם האחרונים (ערוך השולחן עב; פסקי תשובות צה) כתבו שמעיקר הדין הלכה כדעה ראשונה ולכן בשימוש רגיל וכן באיש ואשתו, נוהגים להקל. ואם יש לכהן הנאה מזה, מותר אפילו בשימוש בזוי.
במקרה שלנו מדובר בפעולות המהוות א"ב של שותפות טבעית בין איש לאשתו. וכיוון שמצינו בהלכה אפשרות למחילה על קדושת הכהונה, לא יעלה על הדעת שלא יבצע הכהן את תפקידו בעבודות הבית כולן, במיוחד שיש בזה מצווה וגם הנאה שהוא מסייע לאשתו ומכבדה שלא ייפול נטל זה עליה. ואם לפרנסתו מותר לכהן שישתמשו בו אפילו שימוש בזוי (נשמת אברהם א,קכח סק"י) כל שכן במקרה זה.
בברכה,
הרב משה כהן
רבני בית הלל
עבודה בשירות משלוחים לאוכל לא כשר
30 נובמבר, 2020
עבודה בשירות משלוחים לאוכל לא כשר
השאלה
שלום
יש לי שאלה הלכתית
האם מותר לי לעבוד כשליח בחברת תן ביס כיוון שאני עלול לקבל הזמנה מסעדה לא כשרה? כיוון שחלק גדול מהמסעדות שהם עובדים איתם הם לא כשרים
תשובה
שלום רב,
שאלתך נוגעת בכמה בעיות ואנסה להתייחס אליהן.
א. לפני עיוור לא תתן מכשול – במסכת עבודה זרה דף ו: כתוב "מניין שלא יושיט אדם כוס יין לנזיר, ואבר מן החי לבן נוח? ת"ל 'ולפני עיוור לא תתן מכשול'. הגמ' מסיקה שאיסור זה קיים כל זמן שה'עיוור' לא היה מסוגל לעבור על האיסור בעצמו, למשל כשאני הושטתי לו כוס יין מעברו השני של הנהר, אותו לא היה עובר בעצמו אלא רק בגללי.
במקרה שלנו מי שמבצע את האיסור הוא מזמין האוכל הלא-כשר, אלא שאתה לכאורה גורם לו ל'לפני עיוור'. ברם, גם אם אתה לא תעבוד בחברה, מי שירצה להזמין אוכל לא כשר ישיג אותו דרך אחרים. לכן אין כאן בעיה של לפני עיוור.
ב. מסייע – למרות האמור, תוס' שבת ג. מביא שיש להחמיר מדרבנן גם כשהחוטא יכול להסתדר בלעדיי, אם אני מסייע לו להשיג את האיסור. וכן ברמ"א שו"ע יו"ד קנא,א, שאמנם הביא בזה מחלוקת, אבל הגר"א פסק כשיטה השניה והמחמירה. ואף הש"ך מחלק בין מקרה של מומר בשוגג שלגביו יש איסור דרבנן לבין מקרה של מזיד שבו אין אפילו איסור דרבנן. ולפי שיטתו יש להסתפק שכן לא כל הרוכשים מזון מודעים לכך שהוא לא כשר. בכל מקרה לפי הפוסקים הנ"ל יש בעייתיות בסיוע למזמיני המסעדות הלא כשרות.
ג. מאידך, יש כמה סעיפים להקל, כגון שבמקרה שהאיסור (=אכילת האיסור) נעשה לא בבת אחת עם המכירה (בניין ציון טו) או בסיוע לעובר עברה שנובע לצורך פרנסה (משיב דבר ב,לא-לב) או בצירוף כמה קולות (יביע אומר או"ח ב,טו). הקולות הנ"ל נכונות הן ביחס ללקוחות והן ביחס לבעל החברה: גם הוא יכול להסתדר עם עובד אחר ולכן לכאורה אין בעיה בכך. כאשר מדובר בשליח יש קולות נוספות: ר' משה פיינשטיין הקל (יו"ד א,נא) וכן במשנה הלכות (ה,קג).
וראה עוד בפסק בית הלל לגבי הזמנת אורח הנוסע בשבת לסעודת שבת וחג (https://www.beithillel.org.il/wp-content/uploads/2018/07/18918659-2202013-1.pdf).
ד. ייתכן שאתה מרוויח טיפ וכד' ואז אתה נהנה לכאורה ממכירת אוכל לא כשר. אמנם גם מצד זה אפשר להקל, מהטעמים דלעיל (מדובר בפעולה שלא נעשית בעת ובעונה אחת עם האיסור, פרנסה וכו').
ה. חילול השם – כשרואים שאדם שמקפיד במצוות מהווה חלק ממעגל השירותים המלווה מוצר לא כשר. עם זאת כשם שברי שלמאבטח או לספק האריזות לחברה מותר לעבוד ואין בזה חילול השם, כך נראה שגם בשליח. ואם לא נוח לך עם טיפ שניתן במקרה זה, אולי יש להציע (אך לא מעיקר הדין) שבמקרה בו ברור כי מדובר בהעברת אוכל לא כשר ללקוח יהודי, תתן את הטיפ לצדקה.
ו. לסיכום, מהטעמים האמורים לעיל ניתן להקל.
בברכה,
הרב משה כהן
מרבני ארגון בית הלל
ייתכן שה' גורם לפורענות?
16 נובמבר, 2020
ייתכן שה’ גורם לפורענות?
השאלה
בתהילים (לח',ג'), עמוס (ג',ו') וישעיה (מה',ז') נאמר שאלוהים הוא זה שעושה פורענויות, אומללות ורעות. האם זה לא הופך את אלוהים לרע?
תשובה
לשאלה זו מצורפים שתי תשובות מהשקפות עולם שונות מוזמנים לעיין
תשובתו של הרב משה כהן:
שלום רב,
שאלתך היא אחד ההיבטים של בעיה פילוסופית-דתית העוסקת כיצד קיים חוסר צדק בעולם (צדיק ורע לו, רשע וטוב לו – התיאודיציאה) ורע בפרט. הנחת יסוד בדתות רבות וביהודית בפרט היא שהקב"ה הינו טוב גמור, שרוצה רק להטיב. אך אם אכן כך, מניין צץ לו הרע? הפיתרון לכאורה הוא החשיבה הדיסתאיסטית ולפיה הקב"ה כביכול אינו טוב גמור ולכן הוא מאפשר את קיום הרוע. ואכן יש לכך כמה ראיות כביכול מהתנ"ך, כפי שציינת, ואביא רק את חלקן:
- ספר בראשית: מדוע היה צריך הקב"ה לאסור את עץ הדעת – לכאורה יש בכך רק מכשול לאדם; סיפור מגדל בבל – מדוע 'חשש' כביכול מהצלחתם של בני האדם? סיפור עקדת יצחק; ועוד.
- ספר שמות: "ואני אקשה את לב פרעה" (ז,ג) – נושא שהרמב"ם, רמב"ן (ואחרים) כידוע פיתחו מאוד ומורה לכאורה על מכשלה שהקב"ה נותן לאדם.
- איוב: היכולת שה' נותן ביד השטן (פרקים א-ב) לגעת באיוב.
- עמוס (ג,ו) מאשים את הקב"ה חד משמעית בקיום הרע: "…אם תהיה רעה בעיר וה' לא עשה".
- ישעיהו (מה,ז) מדבר על '"יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא רע, אני ה' עושה כל אלה".
- איכה (ג,לח) אמנם אומר "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב".
הבעיה עולה בפילוסופיה ובספרות ולאחר קטסטרופות אנושיות, דוגמת השואה, היא גוברת במלוא עוזה. נכתבו על כך כמה ספרים ברוח זו (יוסל רקובר מדבר אל אלוהים לצבי קוליץ; משפט האל לאלי ויזל).
במסגרת תשובה זו אביא רק בקצרה כמה פתרונות אפשריים:
- תוכחה נגד הקב"ה – אברהם אבינו מתרעם גופא על "השופט כל הארץ לא יעשה משפט" (בראשית יח,כה). וכך משה (במדבר טז,כב); חבקוק (א,ב-ג); ירמיהו (יב,א) ועוד. ובגמרא (מנחות כט,ב) "שתוק, כך עלה במחשבה לפני". לגישה זו אכן האל אינו חף מאחריות לרוע. כך גם בפיוט הידוע כעשרה הרוגי מלכות הנאמר בקהילות אשכנז במוסף של יום כיפור. לגישה זאת מדי פעם הקב"ה אכן יוצר רע, וממילא אין שאלה.
- כפירה בעצם קיום הרע – כך טען הרמב"ם (מורה נבוכים ג,פרקים י-יב) . הרמב"ם מקדים ואומר כי בהיות האדם נקודה זעירה ביקום כולו אין ביכולתו לחוות דעה כללית על הרע בעולם, שכן הוא לא חלק משמעותי בבריאה כולה. אשר לרע הקורה לאדם עצמו, טוען הרמב"ם כי הרע נוצר בידי בני אדם: מאכלים גרועים גורמים להשמנה ומחלות, הכנת חומרי נפץ גורמת להרג ומלחמות, וההשתוקקות אל הממון גורמת לקנאה, תרבות צריכה וכד'. לדעתו הרע הוא 'היעדר'. זוהי התפיסה שהרע אינו בעל קיום עצמי אלא העדר אור (פרופ' שלום רוזנברג בספרו 'טוב ורע בהגות היהודית' (עמ' 26) ממשיל זאת לבייגלה שיש בו חור: אי אפשר לטעון שהחור הוא 'רע'. לכל היותר הוא 'היעדר'. רק בגלל יצירת הטוב סביבו (הבייגלה), נדמה לנו שהאוויר באמצע הוא רע). גישה כזאת כתובה כבר במדרש רבה "אין דבר רע יורד מלמעלה" (בראשית רבה יא,ג). הפיתרון לבעיית הרע לדידו היא התבונה. לו אדם יבין היטב שהוא הגורם לבעייתיו, לא יצרוך אוכל לא בריא, לא ייצר נשק, וכך יימנע מתמותה וממחלות.
- השלמה עם חוסר יכולתנו להבין – כך טוען למשל רבי יהודה הלוי (כוזרי ג,יא). כמו שהאדם לא יכול להבין את ההרמוניה של הבריאה כך אינו יכול להבין את תפקידו של הרע בהרמוניית הבריאה. משכך, עובד ה' משלים עם חוסר הבנתו ומגיע לשלוות נפש נוכח הרע.
- ראיית הרע כטוב – גישה זו מופיעה בחז"ל (למשל בבראשית רבה ט,ז: "אמר רב שמואל בר נחמן: "והנה טוב מאוד – זה יצר הרע. וכי יצר הרע טוב מאוד? אתמהא? אלא שאילולי יצר הרע לא בנה אדם בית ולא נשא אשה ולא הוליד ולא נשא ונתן".
חז"ל רואים בכוח המניע העיקרי של החיים את יצר הרע. בצורה דומה, ניתן לטעון שהסבל שבמחלה מביא לחמלה ולחסד אנושיים, שהכאב מביא לצדקה ולדאגה לזולת וכו'. זהו ניסיון לסובלימציה של הרע והפיכתו לטוב בערך מוחלט.
- בקבלה יש גישה שלפיה יש 'סטרא אחרא', כלומר כביכול יש 'צד אחר' לאלוהות, צד שלילי, והוא אחראי על הרע. בניגוד מוחלט לתפיסת הרמב"ם דלעיל, יש כביכול ישות עצמאית של רע בעולם, אותה ברא הקב"ה עצמו. זהו השטן של ספר איוב, והוא האחראי כביכול על הרע בעולם, בעל שליטה אוטונומית, בניגוד למערכת הטוב. מדובר אפוא בשתי מערכות מקבילות, אלא שעל שתיהן מנצח הקב"ה בעצמו. זוהי נטייה לתפוס את העולם בצורה פחות מוניסטית ויותר דואליסטית, וגם הרמב"ן ומקובלים אחרים הלכו בה.
בברכה,
הרב משה כהן
רבני בית הלל
תשובתו של הרב אביע"ד סנדרס:
שלום וברכה.
השאלה היא עתיקה וקשה, האם אלוקים עושה רע.
אלוקים אינו טוב ואינו רע, הוא פשוט אלוקים. הנהגתו את העולם נתפסת על ידינו בפרספקטיבה אנושית ואנו מעניקים בה תרגום למושגים שלנו.
אך מצד עצמה האלוקות אינה בעלת תכונות אנושיות, טובות או רעות.
אלוקים שלנו הוא הא-ל המסתתר המושיע. ההסתר הוא חלק מהנהגת העולם שמפנה מקום לאדם. האדם עושה טוב או רע, אלוקים הוא פשוט אלוקים.
מומלץ להרחיב בנושא בספר של הרב אליעזר ברקוביץ "אמונה לאחר השואה " שיצא בהוצאת שלם.
בברכה
הרב אביע"ד סנדרס
רבני בית הלל
שימוש במטריה בתפילת שבת – בימי הקורונה
12 נובמבר, 2020
שימוש במטריה בתפילת שבת – בימי הקורונה
השאלה
למה בימי הקורונה אי אפשר להתיר להשתמש במטריות שמתפללים בחוץ בשבת למרות האיסור אולי יש פתח להתיר תודה?
תשובה
שלום רב,
אפתח בתשובתי באיסור מטרייה בשבת בימים כתיקונם ואסיים בהתייחסות לימי הקורונה.
א. איסור פתיחת מטרייה בשבת – בניית אוהל קבוע אסורה מהתורה (שבת קלח ע"א; שו"ע או"ח שטו,א) והגמרא אוסרת גם בניית אוהל עראי מדרבנן. לענייננו, מטריה עשויה להיחשב כאהל עראי, שכן היא לא עשויה להתקיים לאורך זמן (ישנה מחלוקת מהי הגדרת הזמן שהופכת את האהל מעראי לקבוע, אבל ברור שפתיחת מטרייה היא לכל היותר אהל עראי).
ב. האחרונים האריכו לאסור פתיחת מטריה בשבת (ומביא את חלקם הביאור הלכה שטו ד"ה טפח). הראשון שאסר היה ר' דוד פארדו, במאה הי"ח, שכתב שלא מצא בה צד היתר (מכתם לדוד, או"ח א'). מעט אחריו, הנודע ביהודה (או"ח תניינא סימן ל') אסר מדין אהל עראי (הוא חשש אף שיש בזה איסור תורה. ובדבריו ראה גם בשו"ת יחווה דעת ב,מג שלדעתו עצם היווצרות הגג המגן על האדם מהגשמים אסורה ולא הפתיחה של המטרייה). הנודע ביהודה אוסר גם כאשר המטריה פתוחה כבר לפני שבת, כך שלא נוצר אהל בשבת, לפחות משום מראית עין, ומסתפק אם אין לאסור גם מעיקר הדין.
החתם סופר (או"ח עב) חלק עליו מכמה טעמים וסבר שהדבר אמור להיות מותר כי מדובר למעשה באהל הבנוי לשעה , אבל סיכם שאין זו משנת חסידים, ושומר נפשו ירחק. גם בעל תפארת ישראל על המשנה, הרב ישראל ליפשיץ, נטה להתיר (כלכלת השבת מלאכת בונה), לפחות במקום צער ובמקום הפסד, ובוודאי כאשר נפתחה בערב שבת, אבל כתב שלפחות בשבת, לא מלאו לבו להקל בדבר לגמרי מבלי שיסכימו עמו חכמי דורו.
החזון אי"ש (או"ח נב,ו) הוא כעין שיטת ביניים: מחד סבר שהאיסור קל יותר, ואין איסור אוהל מכיוון שהמטריה מחוברת בציר ונפתחת כעין כיסא מתקפל, אך בכל אופן אסר מדרבנן משום תיקון מנא או עובדין דחול.
המשנה ברורה סיכם לאסור, וכך גם ערוך השולחן (שטו, יב), אור שמח (שבת י,יב), אורחות שבת א,ט,ו, וגם הרב עובדיה יוסף סיכם שאמנם החיד"א כתב להתיר, אבל כל הפוסקים הסכימו לאסור (יחווה דעת ב,מג). ההלכה התקבלה אפוא לאסור כדבר מוחלט ואפילו הפכה לסמל מסוים של שמירת שבת (במראה הבזק ו,מב).
ג. בימי הקורונה יש מקום מחודש לדון בשאלתך. שהרי הקורונה לצערנו עשויה להימשך על פני חודשי החורף, בתי הכנסת עשויים להיות סגורים (ובכל מקרה בוודאי שעדיף מבחינה בריאותית להתפלל בחוץ,) ולכאורה היה מקום לדון להקל לפחות בימים אלו, בדיעבד, על פי השיטות המקלות לעיל. לו היינו מתירים פתיחת מטריות, ולמצער נשיאת מטריה (כמובן, במקום שיש עירוב) שנפתחה מערב שבת, היינו יכולים לאפשר פגיעה מינימלית בתפילות השבת.
ד. אלא שלעניות דעתי אף על פי כן אין בכך כדי להקל. כאשר באים להקל לציבור, מלבד ביסוס הפסק על אדני ההלכה ומציאת תשתית מתאימה להיתר, יש חשיבות שהפסק יתקבל בציבור, שאם לא כן – אין לפסק מקום.
כאמור לעיל, נושא המטריה, בצדק או שלא בצדק, הפך היסטורית לסטטוס של שמירת שבת. כשאנו באים לשנות ממה שנקבע על ידי גדולי הפוסקים במשך דורות (ואין זה משנה שה'מסורת להחמיר' הנ"ל הינה בת 200-250 שנה ולא יותר), ידינו על התחתונה. אנו יכולים לשנות רק כאשר המציאות השתנתה או כשאנו מתייחסים למקרה נקודתי שבו ישנה סיבה מיוחדת להתיר.
ה. בנידון דידן, המציאות לא השתנתה: השאלות שנשאלו באירופה על שימוש במטריות (והפוסקים אף מציינים כי הציבור רצה להקל, ולכן יצאו כנגדו להחמיר) הן אותן שאלות. גם אז שימוש במטריה היה גורם ליותר אנשים להתפלל ביתר קלות, לצאת לבית הכנסת בשבתות גשומות וכד', ואעפ"כ ראו הפוסקים להחמיר.
האם מדובר במקרה נקודתי? סבורני שלא. אתן דוגמה:בתחילת הקורונה, עלתה שאלה לגבי ליל הסדר. מבוגרים היו בסגר מתמשך, לא נפגשו עם ילדיהם ונכדיהם ולא ידעו כיצד להתמודד עם הבדידות והאפשרות שיעשו לראשונה בחייהם ליל הסדר ללא משפחתם. עלתה האפשרות על ידי כמה רבנים לאפשר שימוש ב'זום' בצורה מסוימת. אינני נכנס לגוף הפסק (היו טענות בעדו וגם נגדו), אולם ההיגיון היה שמדובר במקרה נקודתי, חד, שבו אין חשש (לפחות לשיטת המקלים) למדרון חלקלק, כיוון שכולם יודעים שמדובר בהיתר חד פעמי, ואין חשש כי בשבתות מכאן ואילך יבואו להשתמש בזום. חלק מהטענה הייתה שעצם האפשרות לתת לחלק מהמבוגרים את האפשרות להקל, גם אם בפועל הם לא ישתמשו בה, תקל על מצוקתם, ביודעם שיש להם בארגז הכלים אפשרות להקל.
לא כן הדברים במקרה שלנו. מדובר על שאלה ארוכת טווח, שכן החורף ארוך ואין כל הבטחה, להוותנו, כי הקורונה לא תימשך זמן רב. מדובר על היתר לכל האוכלוסיה כולה, בדבר שהוכרע חד משמעית ולאורך הדורות לאיסור, והיתר בו עלול לגרום לכך שהציבור יקל במטריות גם להבא, הרבה אחרי שבע"ה הקורונה כבר לא תהיה אתנו.
יתרה מזאת, וכמו שרמזתי לעיל, נדמה לי שהציבור עצמו לא ישתמש בהיתר זה. מי שחשוב לו לבוא לבית הכנסת בכל מקרה ישתדל לבוא, אם המציאות תאפשר זאת, גם בלי מטריה. לציבור המועט לענ"ד שישתמש במטריה ודווקא בגללה יבוא לבית הכנסת, עדיף שלא להתיר כל זמן שאין לכך הסכמה רחבה מהפוסקים.
בברכה,
הרב משה כהן
רבני בית הלל
כשרות במאכלים של צמחוני/טבעוני שאינו שומר כשרות
16 אוקטובר, 2020
כשרות במאכלים של צמחוני/טבעוני שאינו שומר כשרות
השאלה
שלום,
קראתי את הפסק שלכם על אירוח אצל אדם חילוני או מסורתי (קישור לקריאת הפסק). האם יש שינויים או קולות מסוימות כאשר מדובר באדם טבעוני או צמחוני?
תשובה
שלום וברכה,
כאמור בפסק הנ"ל (https://www.beithillel.org.
כאשר מדובר במארח צמחוני, יש כמובן פחות 'בעיות' הלכתיות הנובעות מעירוב של בשר וחלב. קל וחומר כשהמארח טבעוני, אז אין כלל בעיות כאלו. ואולם, הבעיה העיקרית לענ"ד היא שרבים מהירקות ה'ירוקים' (קרי: חסה, בצל ירוק, פטרוזיליה וכד'), וכן קטניות, בייחוד באקלימה החם של הארץ, נגועים בחרקים (ולכן פחות אפשר להסתמך על היתרו של ר' משה פיינשטיין באגרות משה יו"ד א,לה; וכן שם ב,כה). מי שאינו מודע לבעייתיות של החרקים, ולמרות הרתיעה הטבעית כמובן המתבטאת בשמירה על היגיינה ובשטיפת מזון, עשוי להיכשל באיסורים רבים(רק כדי לשבר את האוזן, בזמנו ארגנו סעודה משותפת בקהילה, ובדקנו כללית מהם כללי הכשרות הבסיסיים בקהילה כדי ליצור 'קו כשרות' סביר שיתאים לחברי הקהילה וכולם יוכלו לאכול במשותף. נדהמנו לראות שבעוד רבים מהקהילה הקפידו על בשר 'חלק' ועוד חומרות, אותם אנשים הקלו ב'ירוקים', שעה שמעשית יש הרבה יותר סיכוי להיכשל בהם מאשר בחומרות מסוימות בבשר). ומי שאינו מודע לבעיה, כמובן שגם הכלים שלו בעייתיים שכן אמנם לא נתבשל בהם בשר בחלב, אבל ייתכן שבושלו בהם חרקים בלי משים.
מאידך, מכיוון שמדובר ברתיעה כללית אוניברסלית מאכילת חרקים, ייתכן שגם מי שאינו שומר כשרות יקפיד הקפדה יתירה על כך. בנוסף, יש טבעונים שמקפידים על כך משום שהם רואים בזה אכילה מן החי ולא מטעמי כשרות. יש להוסיף שבבישול יש גם צד להקל (שיח נחום לרב נחום רבינוביץ' סימן מה).לכן לפחות בטבעוני היה מקום להקל יותר שעה שהמארח דואג באופן תדיר לשטוף את ה'ירוקים' ולשפשפם בצורה פרטנית.
בפסק בית הלל הנ"ל אמנם הלכנו בכיוון של קולא כדי לאפשר אירוח וקירוב לבבות וכאמור שם.
אבל למעשה נדמה שבשורה התחתונה ישנה בעיה בשל שאר מוצרי המזון שעשוי להשתמש בהם המארח, ושגם בהם יכולה להיות בעיה: כגון שימוש ביין של נכרי או בחומץ תוצרת חוץ או (במקרה של צמחוני) בגבינות תוצרת חוץ שאינן כשרות. והדבר משפיע כמובן על כשרות הכלים, כך שבעניין זה יוצא שלמעשה אין הבדל בין צמחוני, טבעוני, או מארח 'רגיל'.
לכן, בדרך כלל אין להקל יותר במקרה של מארח צמחוני או טבעוני.
בברכה,
הרב משה כהן
רבני בית הלל
ביקור בביתם של חברים בשנת האבלות
12 אוקטובר, 2020
ביקור בביתם של חברים בשנת האבלות
השאלה
שבוע טוב. אבי נפטר לפני חודש, את השבעה עשיתי בנפרד בביתי ועברו שלושים יום. האם איני יכולה לבוא ולבקר בבתים אחרים של חברים לאחר חודש? אני אשכנזיה וחבריי הטובים ספרדים. אשמח לדעת, תודה.
תשובה
שלום וברכה,
ראשית, תנחומיי על פטירת אביך. המקום ינחם אותך בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפי לדאבה עוד.
המנהג לעלות על קבר הנפטר לאחר שלושים הוא רק מנהג, ואף אינו חובה במצבים מסוימים (אדם מבוגר, חלוש, וכד') ככל שאין אפשרות, בשל הקורונה, תשתדלו לעלות בע"ה כשהסגר ייפתח.
לגבי השתתפות בביקורי חברים: אבל על אביו ועל אמו אסור להיכנס לבית המשתה ולשמוח בשמחת מרעות כל שנים עשר חודש. הכוונה היא להימנע מכניסה לשמחות או למסיבות וכד'. סעודה שיש בה כלי זמר אסור בכל מקרה לאבל להשתתף בה אף אם היא סעודת מצווה. בביקור חברים שאין בו מוסיקה אך יש בו סעודה משותפת, בשבת מותר לחלוטין (להזמין או להיות מוזמן), וביום חול הספרדים מקלים (ילקוט יוסף לח, כד), והאשכנזים מחלקים בין הזמנת אורחים שהיא אסורה (רמ"א יו"ד שצא,ב) לבין מצב שבו את מוזמנת לאחרים ואז יש אוסרים ויש מתירים.
כיוון שציינת שאת אשכנזיה הרי שביום חול יש כאמור מחלוקת אם מותר להיות מוזמן או לא, אולם ככל שאת זקוקה נפשית למפגש והוא מקל עלייך בפריקת המתח, בשיחה, בשיתוף וכד' (ובוודאי בימים אלו), ודאי יש להתיר.
בברכה
הרב משה כהן
רבני בית הלל
