מצבי קצה בשבת בסוגיות של חשמל ואלקטרוניקה

שבת ויום טוב

שיתוף המאמר -

התשובה הקרובה של בית המדרש ההלכתי של בית הלל, תעסוק בהתמודדות במצבי קצה בשבת בסוגיות של חשמל ואלקטרוניקה. להלן פרק אחד מן התשובה העוסק בתאורה או מתקנים המופעלים באמצעות חיישנים.

שאלה:

ישנם בתי מלון, שהכניסה הראשית שלהם הינה באמצעות דלת חשמלית המופעלת ע"י חיישן המזהה את המתקרב לדלת. כמו כן ישנם מסדרונות ואף חדרים בבתי מלון, שאורם נדלק על ידי חיישן המזהה את נוכחתו של האדם העובר. האם וכיצד ניתן לעבור במקומות אלו?

תשובה:

יש למצוא פתרונות חילופיי לכנסה למלון דרך הדלת החשמלית כמו גם עקיפת המסדרונות על התאורה האוטומטית שלהם. אם אין פתרון זמין ניתן להיכנס למלון ולמסדרון בעקבות אדם אחר שנכנס וכניסתו גרמה לפתיחת הדלת או להארת המסדרון. בשעת הדחק ניתן לבקש עזרה מאנשי המלון שאינם יהודים. במידה ופתרונות אלו אינם זמינים, כדי להימנע מהכלאות בחדר במלון או בהישארות מחוצה לו ניתן לסמוך על השיטות המקלות ולגרום לפתיחת הדלת או התאורה תוך כדי הלכה לפי תומו.

מקורות: השאלה ההלכתית המתחדשת בנסיבות דלעיל – היא בדבר הזיקה בין מעשה האדם – הגורם לפעילותם של החיישנים, לבין התוצר החשמלי [כמו פתיחת דלת, או הדלקות נורה]. באיזו מידה ניתן לראות את האדם כעושה ממש מעשה שיש בו איסור שבת ולא רק כגורם [הרב א' קנוהל, תחומין כג עמ' 278-286]?

העמדה ההלכתית המקובלת היא שיש לבחון את התוצאה – היות ומכח מעשיו של האדם נפתחה הדלת או נדלקה הנורה – הרי שהדבר אסור (ילקוט יוסף, הלכות שבת ח"ג, סימן שיח סעיפים כה-כח, עמ' נד-נח).

אמנם יש מקום למחשבה כי אם האדם הולך לפי תומו, שלא יחשב הדבר כעושה פעולה המוגדרת אסורה בשבת. ולכן אף אם התוצאה נוחה לו, כל עוד הוא איננו מוסיף פעולה כדי להשפיע על החיישן [וממנו לפתיחת דלת או להדלקת מנורה] אלא הולך לפי תומו – הדבר מותר (משמעות דברי הרב וואזנר, מבית לוי סימן סא; שיח נחום סימן כה עמ' 68-73).

אף אם נראה את התוצאה 'כפסיק רישא', הלא האיסור שיש כאן הוא איסור דרבנן [בדלת הנפתחת ובמנורה – שאינה בעלת חוט להט] ובו (בלא מתכוון באיסור דרבנן אף אם מדובר בפסיק רישא) רבו הפוסקים המתירים [תרומת הדשן סימן סו, ואף שהמ"א החמיר (או"ח שיד ה) והחרו אחריו כמה אחרונים (חת"ס יו"ד קמ) הלא רבו גם המקלים (יביע אומר, ח"ד או"ח סימן לד) ומצרפים סברא זו לקולא. אף אם נחמיר ב'פסיק רישא' באיסור דרבנן, יתכן שבאיסור שאינו אלא 'עובדין דחול' יש להקל (חידוש הרב ראק ע"פ דברי רש"י בשבת קנד) כמו כן, יש מקום לראות פעולה זו כגרמא ולא כפעולה ישירה.

המחלוקת אם להקל בדבר או להחמיר עשויה להיות תלויה בשאלה האם איסור החשמל [סגירת מעגל חשמלי המפיק תפוקה כלשהי] הוא איסור קל [כמו עובדין דחול או מוליד] או שמא איסור חמור [כמו בונה, מכה בפטיש ואולי אפילו מבעיר] (אנצ' תלמודית י"ח עמ' קסג-קעד; אורח משפט סימן עא). בהקשר זה היה מקום להבחין בשאלת הדלקת האור על ידי חיישן בין נורת להט [שיש מקום לראות את איסור הדלקתה מן התורה – מבעיר] לבין נורת לד. אמנם מדברי הרב ווזנר שהוזכר לעיל נראה שאינו מחלק.

יש מי שמתיר כניסה בדלת הראשית [האלקטרונית] אם קיימת גם אפשרות של דלת רגילה – שכן, הפתרון החילופי מייתר את הצורך בדלת האלקטרונית וגורם לכך כי השימוש בה נחשב 'לא ניחא ליה', שנהוג להקל בו, באיסורי דרבנן, בשעת הצורך כך גם יש מי שמתיר להיכנס למסדרון בו תדלק נורה בתנאי שאין חשוך שם לגמרי ואז יש מקום לראות את התוצאה של הדלקות האור כ'לא אכפת ליה'.

עם זאת, לכתחילה יש למצוא דרך המותרת בשופי להיכנס למלון [דלת לא אלקטרונית]. במידה ואין אפשרות כזו יש 'לתפוס טרמפ' על אדם אחר, שנכנס למלון וגרם לפתיחת הדלת [אמנם אז יווצר מצב בו יציאת הנכנס מתחום הקרן החשמלית תגרור סגירת הדלת – אך בזה יש להקל שכן בוודאי לא אכפת ליה וזו תוצאה שנית לראותה כמסיר מונע ולא כמפעיל פעולה – ילקוט יוסף שם].

במידה ואין מי שניתן להסתייע בפתיחתו, ניתן לבקש מאיש הקבלה [הנכרי] שבמלון שיפתח את הדלת. זאת הן בשל ההיתר להשתמש בפעולת נכרי בשבת במקום צער וצורך, באיסור דרבנן [מנוחת אהבה טו ד] והן בשל העובדה שיש דעות המתירות את הדבר אף על ידי יהודי [שם טו ח].

כשפתרון זה לא אפשרי יש מקום לסמוך על השיטות המקלות ולגרום לפתיחת הדלת תוך כדי הליכה אל מולה.

(בית המדרש ההלכתי של בית הלל)

לקריאה נוספת -

שימוש במטריה בתפילת שבת – בימי הקורונה

12.11.2020

"ניתן לבקר בבתי חולים בשבת, על אף שבדיקת החום נעשית על ידי יהודי" – הרב מאיר נהוראי

10.06.2020

חזרה לכל המאמרים בנושא שבת ויום טוב

שיתוף המאמר -