תודה רבה על שאלתך

אני מיצר על זה שעוברת עליך תקופה קשה עם מחלתו של אביך ואני בטוח שכל ההתלבטויות רק מוסיפות מתח וקושי לתקופה שקשה גם כך. כולי תפילה שהקב"ה יסייע בידך להתמודד עם הדברים בצורה טובה, מועילה ושהדבר יביא לשלום והרמוניה לך ולמשפחתך

לגופן של השאלות –

מסורת עתיקת יומין היא שלא קוברים נכרים בבית קברות של ישראל. רבים בראשונים ובאחרונים קשרו את הדברים לדין שלא קוברים צדיק ליד רשע (מקור דין זה הוא בסנהדרין מז ע"א) ומבארים שכשם שמבדילים בין אנשים על פי מעשיהם כך מבדילים ביניהם מפאת ייחוסם הדתי – יהודים ואלו שאינם יהודיים.

הרבנות הראשית הורתה שעל אף שאין קוברים את הנכרים יחד עם ישראל באותה החלקה מוטלת האחריות על החברא קדישא לדאוג גם לקבורת מכובדת של הנכרים שחיים בינינו, בחלקה נפרדת אך במתחם בתי הקברות. מבירור שעשיתי מול החברא קדישא בירושלים הבנתי שישנה הנחיה שכל אזור בארץ יכשיר חלקה כזו. מהתקשורת עולה שלעיתים הדבר אינו כל כך פשוט וחלק ויש עוד מה לתקן בעניין.

שאלת קבורת הנכרים שקשרו את גורלם בעם ישראל (כמו חיילים שנהרגו בפעילות מבצעית) עלתה אף היא מידי פעם ויש בה מימד של חילול ה' בכך שחיילים (שלעיתים מזהים את עצמם כיהודיים על אף שלהלכה אינם כאלו) אינם מקבלים את הכבוד האחרון בצורה ראויה. ונשמעת קריאה לקברם בתוך בית הקברות הצבאי היהודי מתוך הנחה שהדין הנ"ל לא חל עליהם. אני מפנה אותך לשלשה מאמרים שנכתבו בכתב העת תחומין (כרכים יד, כו) על ידי הרב הראשי שלמה גורן, הרב יהודה שביב זכרם לברכה ויבדל לחיים ארוכים הרב רצון ערוסי. שלשתם רואים שיש מקום לעיתים להחריג חיילים אלו ולקוברם בבית קברות של ישראל, בין השאר כי הרמב"ם לא פסק הלכה זאת כלל ועיקר, וכן מפני דרכי שלום.

כמובן אין בדברים אלו להתיר את הרצועה, ומסורת ישראל גוברת, שבאופן כללי אין קוברים נכרים בבית קברות של ישראל. אך די בדברים אלו כדי להדגיש שלא מדובר על חובה אישית שכל אדם צריך לעמוד מפניה על המשמר. החברא קדישא אמונה על "בירור יהדות" הנפטר, ומבדיקה מולם הם אכן עושים בדיקות אלו, וכאשר מתעורר אצלם חוסר בהירות בשאלה האם הנפטר הוא יהודי הם אף פונים למבררי יהדות מומחים.  אני לא סבור שיש לכל אחד מאיתנו, גם אם הוא יודע שיש תקלה, להתערב ולעורר את המהומה שתעצור את הקבורה. דומני שבשלב זה דרכי השלום מורים שאפשר ללכת בעקבות המקלים בעניין בהקשרים מסויימים.

כך גם במקרה שלך, כיון שאמך נחרצת להסתיר את האמת, ולנסות ולעקוף את האיסור ולקבור אחרי 120 את אביך בבית קברות יהודי, דומני שאל לך להתערב בעניין ולהשאיר את הדברים להתנהלות בין אמך והחברא קדישא. אך מאידך גיסא, אסור לך גם לתמוך בדבריה שכן, מדבר שקר תרחק, מה עוד שיש כאן גם אלמנט של הזקה לאחרים. אני סבור שדרך הישר היא שלא תתערב מטוב ועד רע, מתוך הנחה שהאחריות על הבירור מוטלת על החברא קדישא.

בעניין אמירת קדיש וישיבת שבעה על אב נכרי –

הרמב"ם (הלכות ממרים פרק ה הלכה י"א) פסק שהגר  נוהג "מקצת כבוד" בהוריו כדי שלא יאמרו שאין היהודי מכבד את הוריו אפילו ברמה שנוכרי מכבד את הוריו. מספר אחרונים הסיקו מהלכה זו שמן הראוי שאדם יכבד את הוריו הביולוגים גם אם אינם יהודיים, יסעד אותם בעת חוליים ואף התירו לומר עליהם קדיש לאחר מותם, (ראה תשובות אגרות משה יו"ד ב סימן קל, שו"ת יחווה דעת חלק ו סימן ס). עם זאת חשוב להדגיש שאין חובה לנהוג את כל דיני האבלות אלא אפשר למעט בהם. כמו כן צריך להדגיש שדיני האנינות אינם חלים ועל כן אתה חייב בכל המצוות גם בשלב שבין הפטירה לקבורה.

אני מפנה אותך לתשובה מפורטת של הרב אריאל על אב נכרי שבנו רואה בו כמי שסייע לו בחייו היהודיים, והבן שואל האם עליו לשבת שבעה ולומר עליו קדיש (באהלה של תורה חלק א' סימן ס – הקישור במרשתתת https://www.toraland.org.il/קטלוג-ספרי-הרב/באהלה-של-תורה-א/יורה-דעה/סימן-ס-קדיש-ואבילות-על-אב-גוי/) הרב אריאל מחדד את המתח בין הרצון מחד לכבד את האב, אך מאידך לא לטשטש את העובדה שיש כאן מציאות לא טובה של נישואי תערובת. הפשרה שהציע הרב אריאל היא למעט באמירת הקדיש ולומר רק פעם אחת בכל תפילה אחרי עלינו לשבח.

אפשר להציע סוגים אחרים של פשרות שמתאימות כל אחד לפי מקומו, אך בהחלט ראוי לנסות להחזיק את החבל בשתי קצותיו גם לעשות פעולות אבלות משמעותיות כמו קריע, ישיבת שבעה ואמירת קדיש, ומאידך גם לעשות פעולות מסויימות שמצמצמות את האבלות כמו לא לשבת שבוע שלם, או לא לשבת על הקרקע, ולמעט באמירת הקדיש.

יוסף סלוטניק מרבני בית הלל

"תשובה זו ניתנה ע"י הרב יוסף סלוטניק מרבני בית הלל"  

כידוע ביום טוב מותר לעשות "מלאכת אוכל נפש" כלומר מותר להכין את צרכי אוכל האדם גם בעשיית מלאכות שבשבת אסור לעשות. עם זאת יש מגבלה שאסור לעשות דברים שאפשר היה לעשותן מבעוד יום. אחת הדוגמאות לדבר זה הוא יצירת אש יש מאין שנאסרה על אף שהעברת אש קיימת ממקום אחר מותרת.

על כן נכון הוא מה שעשיתם עד כה שלא להדליק את התנור ביום טוב שכן זו שוות ערך ליצירת אש חדשה. כמו כן נראה נכון שמותר להגביר את האש בכיריים חשמליות כיון שאין כאן יצירת אש חדשה אלא רק זרימה מוגברת של החשמל היוצר את החום. יתירה מכך המכניקה של הגברת החום נראית כפעולה שאינה ישירה אלא מאריכה את זמן הספקת החשמל ובכך מגבירה את חום הכיריים. פעולה זו היא "גרמא" ואף יותר קלה.

ביחס לכפתורי מגע השאלה מורכבת יותר. מתיאורך נראה שמדובר על מסך מגע כמו שיש בפלאפון או במוצרים אחרים. במסכים כאלו הנגיעה של האצבע שלי מהווה סגירת מעגל חשמלי ונראה שפעולה זו תהיה אסורה ביום טוב כמו הפעלה של מכשירי חשמל אחרים שאנו אוסרים גם לצורך אוכל נפש.

יוסף סלוטניק

מעלה גלבוע

"תשובה זו ניתנה ע"י הרב יוסף סלוטניק מרבני בית הלל"  

השאלה הזו היא אחת השאלות הקשות והחשובות של דורנו בו יש ערבוב של אור וחושך וכמעט ואין בית שהשאלה אינה עולה בצורה זו או אחרת. השאלה עלתה לדיון גם בבית המדרש ההלכתי של בית בלל. ואני מפנה אותך לעיין במסמך המפורט שהם ניסחו

https://www.beithillel.org.il/post-45/

אך פטור בלא כלום אי אפשר ועל כן אענה בקצרה לשאלותיך.

אגן יש מקום רב להזמין את בני המשפחה הן כדי לשמר את המשפחתיות, שהיא מעלה חשובה בפני עצמה, והן כדי לשמר זיק של קדושה גם אצל אלו שהתרחקו ממנה. רבים הפוסקים שהציעו להזמין לשבת שלמה וכך אם האורחים מחליטים לעזוב באמצע השבת זו החלטה שלהם ולא של המארחים. אני לעיתים חש שיש בזה "מס שפתיים" שכן אנו יודעים בעת ההזמנה שהם לא באמת יישארו לכל השבת, אך נדמה לי שבכל מקרה יש בכך ערך כדי להזכיר לנו שיש כאן לא רק צדדים חיוביים אלא גם פגיעה בקדושת השבת.

ביחס למאכלים שהם מביאים איתם (בהנחה כמובן שאין בהם בעיות של כשרות, או של חילול שבת מעבר להבאת התבשיל), אם הם מביאים את הדברים לפני השבת\חג כמובן שאין שום בעיה. אם הם הסיעו את האוכל איתם בשבת יש מחלוקת ראשונים ואחרונים האם אוכל ש"נסע" בשבת דינו כאוכל שהוכן בשבת שיש בו איסור עד למוצאי שבת, או כיון שלא ניכר שום שינוי באוכל הוא לא נאסר. (ראי ביאור הלכה סימן שי"ח ד"ה אחת)

כאן צריך לטפל בעניין ברגישות – אם אפשר להימנע מלהשתמש במאכלים שהביאו מה טוב, אך אם הם יפגעו, ויצא שכרינו בהפסדנו, אפשר להקל ולהשתמש במאכלים וביין שהם הביאו.

בדינים אלו אין הבדל בין שבת ויום טוב

כל טוב

כתיבה וחתימה טובה

יוסף סלוטניק

מעלה גלבוע

"תשובה זו ניתנה ע"י הרב יוסף סלוטניק מרבני בית הלל"