לולב שאינו בולט טפח מעל ההדס והערבה

השאלה 
בערב יום הכיפורים קנה בני ארבעה מינים, וכיון שהוא נמצא בשירות פעיל בצה"ל, והוא חשש שלולב ארוך יפריע לו, הוא קנה לולב קצר בן כחמישה טפחים. ההדס והערבה שהוצעו למכירה היו בני מעט יותר מארבעה טפחים. בהתחלה לא שמנו לבנו לכך, אך בערב יום טוב, בהיותו בבסיסו, בעת אוגדו את הלולב, אזי שם לב כי שדרתו של הלולב יוצאת פחות מטפח מן ההדס והערבה. ונשאלה השאלה אם הדרך היחידה האפשרית היא לקצר את שני המינים שעם הלולב, או שמא כיון שצריך את הטפח הנוסף רק לטובת הנענוע, אזי יכול הנוטל לאגוד את המינים כך שבמקום אחיזת היד יהיו ההדס והערבה נמוכים יותר מן הלולב, כך שבראשם יהיה הלולב גבוה מהם יותר מטפח?

התשובה 
במסכת סוכה (דף לב ע"ב) איתא:
"אמר רב יהודה אמר שמואל: שיעור הדס וערבה שלושה, ולולב ארבעה, כדי שיהא לולב יוצא מן ההדס טפח. ורבי פרנך אמר רבי יוחנן: שדרו של לולב צריך שיצא מן ההדס טפח".
הלכה היא כדברי רבי יוחנן. כך פסקו הרא"ש (פרק ג סימן ז) שכתב: "כרבי יוחנן קיימא לן לגבי שמואל, ועוד דברייתא דפרק המפלת מסייע ליה". וכן כתב הר"ן (טו ע"א באלפס) והוסיף:
"קיימא לן כוותיה, ולא כשמואל דסגי ליה כל שיצא לולב מן ההדס טפח אפילו בהדי עלים. ומסתברא דאפילו הוסיף באורך ההדס והערבה אפילו כמה, צריך שיצא שדרו של לולב למעלה מהם טפח. ומשום הכי נקטו ליה רבי יוחנן ושמואל בהאי לישנא, ולא אמרו סתם לשמואל לולב ארבעה בהדי עלים, ולרבי יוחנן לבר מעלים".
כך כתב גם הריטב"א:
"וכן הלכה. ולעולם אם הוסיף בגובה ההדס והערבה כמה, הוא צריך שיצא מן הלולב טפח משדרו. והיינו דפרישו ליה כל חד מינייהו, ולא קאמרינן סתמא לולב ארבעה עם העלים או לבר מעלים".
וכך פסק הרמב"ם (פרק ז הלכה ח). וזה לשון השולחן ערוך (סימן תרן):
"שיעור… שדרו של לולב ארבעה טפחים כדי שיהא שדרו של לולב יוצא מן ההדס טפח… אין להם שיעור למעלה. ויש מי שאומר שאפילו הוסיף באורך ההדס והערבה כמה, צריך שיצא שדרו של לולב למעלה מהם טפח".
עלינו לבדוק אם לשון יש מי שאומר היא לשון מחייבת. יעויין בכף החיים (שם אות ט) שכתב בשם מט"י כי אין צריך לדקדק בזה משום שהעיקר הוא כדעה שהביא המחבר בסתם דאין להם שיעור למעלה, אפילו אם יהיו ההדס והערבה גבוהים מן הלולב. וכתב שהאחרונים חלקו עליו, משום שדעה זו שהביא המחבר בשם יש מי שאומר זו דעת הר"ן, הריטב"א, רי"ץ גיאת, הכלבו, ושכן משמע מעוד ראשונים, ולא מצאנו חולק עליה. ולכן יש להחמיר אפילו בדיעבד. עם זאת, נראה לעניות דעתי כי אף שזו ודאי הלכה לכתחילה, לשונו של מרן: יש מי שאומר, מוכיחה כי אין כאן חובה. ועוד יותר מוכיחה לשון זו, כי מדובר בדין לכתחילה בלבד, ובדיעבד כשר, כי סוף סוף ודאי שנחשב שנטל לולב גם אם לא ממש נענע בו.
אולם נראה כי עיקר השאלה שלפנינו היא אם דין תוספת הטפח הוא דין באורך הלולב, או דין באגד. אם זה דין באורך הלולב, אזי יש מקום לומר כי יש לקצר את ההדס והערבה, על מנת שהלולב יהיה ארוך מהם טפח. אבל אם זה דין באגד, שבזמן הנענוע יהיה יוצא הלולב טפח, אם כן די לקשור את ההדס והערבה נמוכים מעט מן הלולב, כך שגובה שדרתו של הלולב, יהיה ארוך מהם טפח.
מלשונם של הר"ן, הריטב"א, והמחבר נראה כי זה דין באורך הלולב. אולם מלשונו של הרמב"ם עולה מפורש להיפך, לפי שכתב (שם):
"לולב אין פחות מארבעה טפחים, ואם היה ארוך כל שהוא כשר. ומדידתו משדרתו בלבד, לא מראש העלים… ואם אגד הלולב, צריך שיהא שדרו של לולב יוצא מן ההדס והערבה טפח או יותר".
אם כן לפי הרמב"ם זה דין באגודת הלולב. על כן אין צורך לקצר את ההדס והערבה, וניתן פשוט לאגוד אותם כך שיהא שדרו של לולב יוצא טפח. ונראה שאין חולק על כך, כי הלוא פסק הרמב"ם לעיל (הלכה ו): "אם לא אגדן ונטלן אחד אחד – יצא". וכך מוסכם להלכה. ואיך נפסול הלולב אם יש בו ארבעה טפחים, רק משום שכאשר אוגד אותו, אין בו כדי לנענע?
כך אכן עשה בני, והסכמתי עמו. ואני מבקש את חוות דעת הרב על כך.

נ"ב מו"ר הסכים עמנו.
א. הוא חיזק את הראיה שהבאנו מהרמב"ם בהלכה ו. ואמר שמכיון שלהלכה נפסק שלולב אינו צריך אגד, ממילא ברור כי אם בכל זאת אגד, גם אם אין הלולב גבוה טפח יותר מן ההדס והערבה, זה אינו גרוע מאופן שאינו אוגד כלל, שהנטילה כשרה.
ב. הביא ראיה נוספת שכל הטפח הנוסף הוא רק דין באגד, מכך שיש דיון בראשונים אם אורך הטפח הנוסף הוא על פי מידת הטפח של שאר הלולב, וכמו הטפח של מידת הערבה וההדס או שטפח זה שונה. ראה בר"ן על הרי"ף שם. ממילא נראה כי זה דין באגד. ואם כן בכל מקרה ידי חובת נטילת לולב יוצאים ידי חובה בלולב בן ארבעה טפחים (ואולי בבן שלושה טפחים), והשאלה היא רק לגבי הנענועים שבהלל. ושנראה כאמור שכיון שגם האגד אינו חובה, אלא רק מצווה מן המובחר, ודאי שיצא אף הנענועים שבהלל ידי חובה.

(התשובה ניתנה מהרב שמואל דוד)

רבני ורבניות בית הלל עונים לשו"ת גם בפייסבוק http://www.facebook.com/B.Hillel

התשובה התקבלה מרבני בית הלל בתאריך י"א אדר א´ תשע"ד