מאיר נהוראי

וישב -"הכר נא" – בין הכתונת לחותמת – (הרב מאיר נהוראי)

בראשית

שיתוף המאמר -

(הרב מאיר נהוראי)

פרשת יהודה ותמר קוטעת את הרצף בתיאור הירידה של יוסף למצרים.  במקביל לסיפורו של יוסף מבקשת התורה להתמקד במשבר שמתרחש במשפחתו המצומצמת של יהודה. בתקופה זו מתעצבת אישיותו של יהודה, שעתיד לעמוד מול יוסף ולערוב לחיי בנימין. לאחר שתמר נותרה אלמנה גלמודה, מתוסכלת ממצבה המשפחתי החליטה לעשות מעשה.  היא לא הייתה מוכנה להשלים עם המציאות, אלא ליטול את  גורלה בנחישות ואמונה גדולה.  יהודה בא אליה בידיים ריקות ולכן תמר דרשה ממנו  ערבון,  שכולל את  חפציו האישים עד אשר יביא גדי עזים מהעדר. מאוחר יותר ניסה יהודה לשלוח לה את האתנן, אך השליח חזר וסיפר לו כי לא איתר את הזונה. יהודה העדיף להשתיק את העניין ולא לדרוש את העירבון " פֶּן נִהְיֶה לָבוּז". משהתגלה הדבר, שתמר זינתה פסק יהודה: " הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף". על אף  שבידיה היו חפציו האישיים, שהוכיחו את חפותה, היא לא הכריזה על כך ברבים, אלא שלחה ליהודה את חפציו והפקידה  בידיו את הבחירה. לולא שהיה מודֶה, הייתה מוּצאת לשריפה. באמונתה הגדולה פנתה ליהודה במילים: "הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה". וכך דורשים חז"ל: " הכר נא למי החתמת וגו' אמר ר' יוחנן אמר הקדוש ברוך הוא ליהודה אתה אמרת לאביך הכר נא חייך שתמר אומרת לך הכר נא". (בראשית רבה וישב, פה).  במילותיה של תמר  נסגר מעגל. כאשר הביאו האחים את הכתונת אמרו לאביהם בהנהגתו של יהודה  "הַכֶּר נָא", בכך רצה יהודה להסתיר את סוד המכירה. לעומתו, תמר עושה שימוש באותן המילים "הַכֶּר נָא" לצורך פעולה הפוכה חשׂיפת הנסתר והסמוי מן העין. זאת ועוד, תמר אינה מגלה את סודם של אותם חפצים היא מותירה ליהודה את האפשרות לגלות זאת בעצמו. יהודה  שביקש בעבר להסתיר את מעשיו, הפעם הוא מתקן את מעשיו, מגלה את חטאו ומודה "צָדְקָה מִמֶּנִּי". יהודה שביקש להתנער מאחריות בהצגת הכתונת הפסים  נדרש כעת לקחת אחריות בזכות תמר שהשתמשה בעירבון כאמצעי לגלות ערבות.  העירבון מעביר אותנו לראשונה ממציאות של ניכור בתוך המשפחה, שאחים יכולים להגיע לשנאה ושפיכות דמים  למציאות של ערבות בתוך המשפחה.  מרגע זה תפיסתו של יהודה השתנתה והוא היחידי שיוכל בעתיד לשכנע את אביו לשלוח את בנימין למצרים: "אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ". ובהמשך, להילחם על שחרורו של בנימין. זאת ועוד, סיפור מכירת יוסף גדוש בשנאה ובהוצאת דיבה ובאמירות קשות ומנגד בפרשתנו  תמר מלמדת מהו איפוק ועד כמה יש להיזהר בכבודו של האחר וקל וחומר של חמיה. תמר מראה ליהודה את חפציו האישיים מבלי שיתבייש ומכאן דורשים חז"ל: " נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש, ואל ילבין פני חברו ברבים". (בבא מציעא נט ע"ב) תמר מוכנה ליטול סיכון, היא יודעת שיהודה יכול גם  להכחיש אבל היא נותנת אמון מוחלט ביהודה אפילו,  שהוא ראה בה עד כה גורם אשם במות ילדיו.  אכן תמר צדקה בהשערתה ויהודה מודה על טעותו באומרו: "צדקה ממני". יהודה חשב שתמר היא זו שאחראית על מות בניו ער ואונן התאוריה של יהודה התחזקה לאחר שהתגלה, שתמר לכאורה חטאה וזינתה אולם ברגע שאמרה לו "הכר נא" יהודה הבין, שתפיסתו הכוללת עליה קרסה ברגע אחד. יהודה היה יכול להכחיש ולהתנער מחפציו  אבל הוא החליט להיות יהודהלהודות על האמת.  תמר זכתה לשנות ברגע אחד את יהודה מאדם שמסוגל לשקר לאביו לאחד שדבק באמת, מודה על טעותו וערב למשפחתו. החוויה שעבר יהודה עם כלתו תמר היא הכרחית להבנת סיפור מכירת יוסף. פרשה זו מלמדת אותנו שאדם נבנה במהלך חייו באמצעות אירועים שמטלטלים אותו הגורמים לו להיות במקום אחר.  

לקריאה נוספת -

סיפור אישי על אתגרי פוריות לפרשת ויצא

15.01.2021

פרידה מספר בראשית

15.01.2021

מקץ – אכזריות היא הנורא מכל

26.12.2019

חזרה לכל המאמרים בנושא בראשית

שיתוף המאמר -