תצווה – כוחה של הקטורת – (הרב מאיר נהוראי)

(הרב מאיר נהוראי)

רבים תמהו על כך, שהציווי על בניית מזבח הקטורת נכתב בסוף פרשתנו לאחר תיאור בגדי הכוהנים  ולא נמנה בתוך רשימת כלי המשכן האחרים המפורטים בפרשה הקודמת. וכך שואל אבן עזרא (כה,כב):

"… על כן החל ופירש כלי המשכן. והחל מהנכבד, ואחר כן השולחן והמנורה, ואחר כן ואת המשכן תעשה (שמות כו, א). …ויש לתמוה, למה לא הזכיר מזבח הקטרת?".

זאת ועוד, בכל המקומות האחרים, שבהם נזכר מזבח הקטורת הוא מופיע בנשימה אחת עם הכלים האחרים לאחר השולחן והמנורה ולפני מזבח העולה אם כן, מתחזקת השאלה מדוע נעדר מקומו של הציווי על בניית מזבח הקטורת בפרשה הקודמת יחד עם רשימת כל הכלים שנעשו למשכן?   

הרמב"ן  סבור שמטרת המשכן היתה להמשיך את ההתגלות החד פעמית שהתרחשה בהר סיני. לאחר המעמד הגדול שכבוד השם, שכן על ההר היה צורך  לבנות משכן כאמצעי להשראת השכינה (כה,ב). כלי המשכן שימשו למטרה זו של השראת שכינה מלבד מזבח הקטורת. זו הסיבה שהופרד הציווי של בניית מזבח הקטורת מהציווי של בניית שאר הכלים.  רבי שמחה מאיר מדווינסק סבור, שההפרדה של מזבח הקטורת משאר הכלים נובעת גם מכך, שהמזבח היה פחות נחוץ מאשר שאר הכלים. הראיה לכך שאם אין מזבח עדיין היה ניתן להקטיר את הקטורת מה שאין כן בשאר הכלים שלא היה ניתן לוותר על קיומם וזו לשונו (ל,א):  

"והעיקר כי כל הציווים כמו הארון, אם אין ארון אין מניחים לוחות, וכן בלא מזבח אין מקריבים עולת תמיד…ובלא מנורה אינו רשאי להדליק נרות…אבל מזבח הקטורת…הלא קיימא לן שהקטורת נקטר אף אם אין מזבח…לכך כתיב בתר(=אחר ) שהשלים כל הדינים מן הכלים והבנינים המוכרחים להשראת הכבוד במשכן הקדוש, ולהורות דאין זה רק מצוה בפני עצמה…"

אם כן, מעשה הקטורת והקטרתה היא העיקר והמזבח טפל לה. גם כאשר אין מזבח יש קטורת. ונראה שהסיבה לכך קשורה לתפקידה המיוחד של הקטורת. תפקידו של  מסך הקטורת  היה לחצוץ בין התגלות כבוד השם לבין האדם שנברא מחומר. הקטורת היתה נחוצה לא רק בפנים בתוך קדש הקדשים אלא אפילו מחוץ למשכן. לימים, ירוץ אהרון ובידו מחתה של קטורת כדי  לעצור את המגיפה שהכתה בישראל. בעקבות התלונות שהיו לעדת ישראל כנגד משה ואהרון נראה כבוד ה' אל כל העדה. התגלות זו גררה מגפה, שפגעה בישראל ועל מנת לעצור את המגיפה נדרש אהרון לקטורת כדי לחצוץ בין הקהל לכבוד ה' – "… וַיָּרָץ אֶל תּוֹךְ הַקָּהָל וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף בָּעָם וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה" (במדבר יז, יא-יג)

נראה שכוחה המיוחד של הקטורת  יונקת ממרכיביה השונים וכוחה יפה גם במקום שאין מזבח. רוב הקטורת מורכבת מסממנים שריחם נעים ומשובח אולם היא מכילה גם חלבנה שריחה רע. אם הקטורת תהיה   חסרה ולא יהיה בה גם את החלבנה היא תיפסל שכן, כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית, שהרי חלבנה ריחה רע, ומנאה הכתוב עם סממני קטרת". (כריתות דף ו ע"ב). 
בשיאה של מחלוקת קרח ועדתו  הצליחה הקטורת למנוע מגפה גדולה יותר בשל כוחה כמלכדת את כולם. מחתת הקטורת היא סמל לשאיפתנו לכלול את כל  חלקיה של האומה. לא ניתן לוותר על אף חלק. כוחה של האחדות היא בדרך כלל בשעות של מלחמה אולם השאיפה היא להיות מאוחדים גם בשעות אחרות על אף המחלוקות.  זה כוחו של מסך הקטורת המורכב מכל הצבעים והריחות המייצגים את הציבור כולו ללא כל ויתור על אחד מהמרכיבים בכוחו לעצור מגיפה ומטרתו להדגיש שהאחדות היא כח החיים של האומה.