לינת איש עם אשתו מחוץ לסוכה

השאלה 

ברצוני לשאול שאלה הקשורה לסוכות. מאז שהתחתנו אישי ואני היה קשה לי עם כך שבחג שהכי מודגשת בו השמחה יוצא במקרים רבים עקב הלינה בסוכה שהאיש והאישה רוב החג לא ישנים יחד. בשנים הראשונות שהילדים היו קטנים גם אני ישנתי בסוכה וכך פתרנו את הענין ככל שהילדים גדלו (כיום כבר נשואים) זה לא התאפשר. זכור לי שיש איזו שהיא הרחבה של דין "מצטער" בענין הזה (ואנו אכן נעזרים בזה) אך לא זכור לי המקור. רציתי לשאול מה המקור או לחילופין אילו הקלות יש בענין הזה? אשמח אם התשובה תגיע לפני סוכות זה רלוונטי גם לילדי הנשואים. תודה וסליחה על האירוך.

התשובה 

שאלת שאלה מעניינת וחשובה.

הגמרא מלמדת אותנו שכל שינה צריכה להיות בסוכה אפילו שינת ארעי. אנו נוהגים לאכול בתוך הבית וגם מחוצה לו, אך בשינה, אנחנו לא נוהגים לישון מחוץ לבית. לכן נפסק בשו"ע שמותר לאכול אכילת עראי מחוץ לסוכה אך שינת ארעי אסורה והמצטער פטור. לדעת השו"ע  מצטער מוגדר כמי שיש לו קושי פיזי שאינו תלוי בו  המקשה עליו לישון בסוכה (כמו זבובים ריח רע שבאו במקרה).

פתח לאפשרות של שינה בבית, אישה ואיש יחדיו, ולא בסוכה אנו מוצאים ברמ"א  וכך הוא כותב "לי נראה משום דמצות סוכה איש וביתו, איש ואשתו כדרך שהוא דר כל השנה, ובמקום שלא יוכל לישן עם אשתו, שאין לו סוכה מיוחדת, פטור; וטוב להחמיר ולהיות שם עם אשתו כמו שהוא דר כל השנה, אם אפשר להיות לו סוכה מיוחדת".

מכאן מצוה  שיהיה סוכה מיוחדת וצנועה לבני הזוג ואם אין הוא פטור מלישון בסוכה.

הט"ז מבין שהפטור משינה בסוכה הוא בגלל שעוסק במצוה פטור מהמצוה ויש לו מצוה לשמח את אשתו אפילו שאסורה לו.

לעומתו המגן אברהם מבין שכשלא יכול לדור עם אשתו הוא מצטער ופטור . נפק"'מ בין השיטות הוא שלמג"א יהיה פטור רק עם מצטער מכך שאינו ישן עם אשתו ולט"ז פטור  מלכתחילה עם אשתו

אך לדעת שניהם יש מציאות שהאיש ישן בביתו

המשנה ברורה מביא את הגר"א והמג"א שהפטור מהשינה בסוכה הוא רק כשמצטער וזה רק בזמן עונתה. הוא מזכיר שיש אחרונים שפטרו אותו לישון בסוכה בכלל בליל העונה.

הילקוט יוסף פוסק כמשנה ברורה שאם אין סוכה מיוחדת  וצנועה בליל טבילה ועונה פטור מהסוכה ובשאר הזמן ישנו בנפרד.

הפניני הלכה (סוכות ג,יא אנשים נשואים) פוסק שצריך להשקיע זמן וכסף לבנות סוכה שבה יכול לישון עם אשתו וכשזה בלתי אפשרי יכול לסמוך על המקילים.

הרב אבי רונס במאמרו בתחומין ל"ה מציין שלאיש יש מצווה לעלות לרגל לירושלים ברגל ומצוה לשמח את אשתו ושואל בעקבות כך האם האשה משועבדת לבעלה ולכן גם היא חייבת לעלות לירושלים? הוא מביא כמה דעות המתייחסות לשאלה אם הבעל חייב במצוות סוכה האם אשתו משועבדת לו ולכן חייבים לישון יחד בסוכה. הרב מצטט את הרב שטרנבוך שאומר שבמקרה זה אין שיעבוד ורצונה של האשה מאפשר פטור לבעלה משינה בסוכה.

מוסיף הרב רונס שסוכה היא דירת ארעי ולא צריך להכנס להוצאות מרובות עבורה ולכן הוא חושב שאפשר לנהוג לפי הרמ"א והש"ך והט"ז ולישון יחד בתוך הבית.

לסיכום:

האפשרות המהודרת היא,  לבנות סוכה מיוחדת לשינה, אם מתאפשר לכם מבחינה כלכלית ופיזית.

השו"ע פוסק שיש היתר מלכתחילה לישון יחד בבית, כשאין סוכה צנועה, בליל טבילה ובזמן עונה ובשאר הזמן עדיף שהבעל ישן בסוכה.

לדעת הרמ"א הש"ך והט"ז המוזכרים למעלה אתם יכולים לישון בבית.

לבקשתך המקורות מצורפים למטה.

חג שמח

בתיה קראוס

 

הרבנית בתיה קראוס היא יועצת הלכה, עו"ס בכירה בתחומי זיקנה, נכות, וקהילה לומדת ומלמדת הלכה במתן

מקורות הרחבה

 

תלמוד בבלי מסכת סוכה דף כו עמוד א

תנו רבנן: אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה, ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה.

תלמוד בבלי מסכת סוכה דף כה עמוד ב

ואמר רבי אבא בר זבדא אמר רב: אבל חייב בסוכה. – פשיטא! – מהו דתימא: הואיל ואמר רבי אבא בר זבדא אמר רב: מצטער פטור מן הסוכה – האי נמי מצטער הוא, קמשמע לן: הני מילי – צערא דממילא, אבל הכא – איהו הוא דקא מצטער נפשיה, איבעי ליה ליתובי דעתיה.

תלמוד בבלי מסכת סוכה דף כו עמוד א

תנו רבנן: חולה שאמרו – לא חולה שיש בו סכנה, אלא אפילו חולה שאין בו סכנה, אפילו חש בעיניו, ואפילו חש בראשו. אמר רבן שמעון בן גמליאל: פעם אחת חשתי בעיני בקיסרי, והתיר רבי יוסי בריבי לישן אני ומשמשי חוץ לסוכה. רב שרא לרב אחא ברדלא למגנא בכילתא בסוכה משום בקי. רבא שרא ליה לרבי אחא בר אדא למגנא בר ממטללתא משום סרחא דגרגישתא. רבא לטעמיה דאמר רבא: מצטער פטור מן הסוכה. – והא אנן תנן: חולין ומשמשיהם פטורים מן הסוכה. חולה – אין, מצטער – לא! – אמרי: חולה – הוא ומשמשיו פטורים, מצטער – הוא פטור, משמשיו לא.

שולחן ערוך אורח חיים הלכות סוכה סימן תרלט

סעיף ב

אוכלים ושותים וישנים בסוכה (י) כל שבעה, בין ביום בין בלילה, ואין ישנים חוץ לסוכה אפי' שינת עראי; אבל מותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה. וכמה אכילת עראי, כביצה מפתומותר לשתות מים ויין ולאכול פירות (ואפי' קבע עלייהו) (ד"ע) חוץ לסוכה; ומי שיחמיר על עצמו ולא ישתה חוץ לסוכה אפי' מים, הרי זה משובח; ותבשיל העשוי מחמשת מינים, אם קובע עליו חשיב קבע וצריך סוכה.

הגה: ומה שנוהגין להקל עכשיו בשינה, שאין ישנים בסוכה רק המדקדקין במצות, י"א משום צנה, דיש צער לישן במקומות הקרים (מרדכי פ' הישן); ולי נראה משום דמצות סוכה איש וביתו, איש ואשתו כדרך שהוא דר כל השנה, ובמקום שלא יוכל לישן עם אשתו, שאין לו סוכה מיוחדת, פטור; וטוב להחמיר ולהיות שם עם אשתו כמו שהוא דר כל השנה, אם אפשר להיות לו סוכה מיוחדת.

שולחן ערוך אורח חיים הלכות סוכה סימן תרמ

סעיף ד

מצטער פטור מן הסוכה, הוא ולא משמשיו (אבל בלילה ראשונה אפי' מצטער חייב לאכול שם כזית) (כל בו); איזהו מצטער, זה שאינו יכול לישן בסוכה מפני הרוח, או מפני הזבובים והפרעושים ה' וכיוצא בהם, או מפני הריח; ודוקא שבא לו הצער במקרה, אחר שעשה שם הסוכה, אבל אין לו לעשות סוכתו לכתחלה במקום הריח או הרוח ולומר: מצטער אני.

הגה: ואם עשאה מתחלה במקום שמצטער באכילה או בשתייה או בשינה, או שא"א לו לעשות אחד מהם בסוכה מחמת דמתיירא מלסטים או גנבים כשהוא בסוכה, אינו יוצא באותה סוכה כלל, אפי' בדברים שלא מצטער בהם, דלא הויא כעין דירה שיוכל לעשות שם כל צרכיו (מרדכי פרק הישן). מי שכבו לו הנרות בסוכה, בשבת, ויש לו נר בביתו, מותר לצאת מן הסוכה כדי לאכול במקום נר, וא"צ לילך לסוכת חבירו שיש שם נר, אם יש טורח גדול בדבר (ת"ה סי' נ"ג /צ"ג/ ופסקיו סי' קנ"ח); ואם בא רוח לכבות הנרות בסוכה, מותר לפרוס סדין או בגד מן הצד, אבל לא תחת הסכך (א"ז). מי שלא יוכל לישן בסוכה מחמת שצר לו בפישוט ידיו ורגליו, לא מקרי מצטער, וחייב לישן שם אף על גב דצריך לכפוף ידיו ורגליו (ת"ה סימן צ"ב), ולא יוכל אדם לומר: מצטער אני, אלא בדבר שדרך בני אדם להצטער בו (טור); ואין המצטער פטור אלא אם ינצל עצמו מן הצער, אבל בלא"ה חייב לישב בסוכה אף על גב דמצטער. (מרדכי פרק הישן).

ט"ז אורח חיים סימן תרלט ס"ק ט

ול"נ משום דמצות סוכה כו'. על הטעם הזה ק' א"כ גם על האכילה לא יצא עד שתהיה לו סוכה מיוחדת כמ"ש המרדכי הביאו רמ"א בסי' תר"מ דאם עשה סוכה במקום המצטער בשינה אף ידי אכילה לא יצא ונלע"ד לתת טעם לקולת השינה דאיתא בגמר' דשלוחי מצוה פטורים דהיינו רבה בר רב הונא ור"ח שהלכו לקבל פני ר"ג היו ישנים חוץ לסוכה וה"נ למי שנשוי אשה שחייב לשמח את אשתו ברגל כדלעיל סימן תקנ"ט ונשים פטורות מן הסוכה א"כ אם אינו רוצה לפרוש מאשתו מקרי דבר מצוה וע"כ פטור מן הסוכה בלילה בשינה ואפי' אם אשתו איננה טהורה מ"מ שייך שמחה כשבעלה עמה בחדר כדאית' בגמ' שאסור לישן בחדר שאיש ואשתו לנין בו וא"ר יוסף אפילו באשתו נדה שנאמר נשי עמי תגרשון מבית תענוגיה כנ"ל טעם הקולא בזה למי שמיקל בו:

מגן אברהם סימן תרלט ס"ק ח

ח (פמ"ג) (מחה"ש) איש ואשתו. כ"מ בריש ערכין דאמרינן דכהנים פטורים בעידן עבודה ע"ש וצ"ע דבסוכה דף כ"ח סד"א תשבו כעין תדורו מה דירה איש ואשתו אף סוכה איש ואשתו קמ"ל דנשים פטורות וי"ל דמ"מ הבעל אינו חייב בסוכה אלא במקום שיכול לדור שם עם אשתו ואם לאו ה"ל מצטער ופטור לישן שם וכ"כ של"ה ע"ש ומ"מ צ"ע דהא אם עשה הסוכה במקום שאינו יכול לישון לא יצא כמ"ש סי' תר"מ סי"ד בהג"ה וא"כ אם אין לו סוכה מיוחדת לא יצא כלל וע"ק דבגמרא אמרינן שכל ישראל ראוים לישב בסוכה א' ע"ש וצ"ל דמ"מ כיון שיכול לישן שם לבדו הסוכה כשרה דהוי דירה ומ"מ הוא פטור דמקרי מצטער:

משנה ברורה סימן תרלט ס"ק יח

(יח) פטור – ובביאור הגר"א חולק ע"ז דלא מיפטר משום זה וגם במ"א מסיק דמשום זה לא מיפטר ולימד זכות אחר על העולם משום דהו"ל מצטער כשאין יכול לישן שם עם אשתו והנה לפי טעם זה אם אין מצטער כגון שאין אצלו זמן עונה עכשיו אין לו לפטור עצמו מן השינה. ומשמע מכמה אחרונים דמאן דא"א לו לישן עם אשתו בסוכה דאין לו סוכה מיוחדת לא יבטל זמן עונה וליל טבילה ואין לחייבו לאחר שנזדווג עם אשתו שיחזור לסוכתו אלא ישן בביתו עד עמוד השחר:

ילקוט יוסף  סימן תרלט, דין השינה בסוכה

ז כשהסוכה מיוחדת לבעל הבית טוב שיישן עם אשתו בסוכה, כמו שכתוב בסוכות תשבו, תשבו כעין תדורו, מה דירה איש ואשתו, אף סוכה איש ואשתו, אבל אין זה מעכב המצוה. ולכן אם קשה לאשתו לישון בסוכה, האיש ישן לבדו בסוכה. אך בליל טבילה או בליל עונה מותר לישן חוץ לסוכה, אם אין לו מקום צנוע בסוכה. [חזו"ע שם].

ח יש מי שכתב שחתן בשנה הראשונה לנישואיו, פטור מלישן בסוכה, כדי שלא יבטל המצות עשה דושמח את אשתו אשר לקח. ואפילו אם אשתו איננה טהורה, מכל מקום שייך בה שמחה, כשבעלה עמה בבית, כמ"ש בעירובין (סג:). אולם לדינא לא נזכר בשום מקום לפטור את החתן מן השינה בסוכה בשנה הראשונה לנישואיו. ורק אם האשה מפחדת לישון לבדה בבית, ואינו יכול להרגיעה, אפשר לו להקל לישן חוץ לסוכה. [בשו"ת דברי יציב (חאו"ח סי' רעד) כתב להקל בזה, אך בשלמי מועד (עמ' קיד) דחה דבריו].

חובת השינה בסוכה בינינו  הרב אבי רונס תחומין ל"ה ע'מ 55

" הרב משה שטרנבוך דן בכך בספרו מועדים-וזמנים (א,פח), ולטענתו מידת מחויבותה של האשה במצוות סוכה פחותה ממחויבותה לסייע לבעלה במצוות פרייה ורבייה ומהמצווה לשמחה. לדבריו, החילוק שבין המצוות הוא בכך שבעוד האיש חייב במצוות פרייה ורבייה, ומצווה לשמח את אשתו ברגל, הרי שאין זה נכון לומר שהוא מצווה לישון בסוכה. החיוב לישון בסוכה נובע מחובת הדירה בסוכה כעין דירתו בבית, ועל כן במקרה שבו האשה אינה רוצה לישון עמו בסוכה, היא אינה מונעת ממנו קיום מצווה שבה נצטווה, אלא גורמת לכך שנפטר מחיובו לישון בסוכה "ואם אין רוצה לישון בסוכה הוא פטור מסיבת החיוב שאינו כעין תדורו, ואין חיוב עליה"