יתרו – דרך ארץ קדמה לתורה

שמות

שיתוף המאמר -

בפתיחת הפרשה שואל אור החיים מדוע זכה יתרו שהפרשה תיקרא על שמו. וזו לשונו: 

"וראיתי לתת לב איך זכה יתרו שתכתב על ידו פרשה זו, והן אמת כי הוא כיבד משה עבד ה' והנה שכרו שכבדו ה', אלא היה ה' יכול עשות לו דרך כבוד אחר …  ונראה כי טעם הדבר הוא, להראות ה' את בני ישראל הדור ההוא, וכל דור ודור כי יש באומות גדולים בהבנה ובהשכלה…והכונה בזה כי לא באה הבחירה בישראל לצד, שיש בהם השכלה והכרה יותר מכל האומות, וזה לך האות השכלת יתרו הא למדת, כי לא מרוב חכמת ישראל והשכלתם בחר ה' בהם אלא לחסד עליון ולאהבת האבות …". 

לדבריו, הקב"ה מבקש להראות לנו,  שיש בגויים חכמה ולכן, הסיבה שנבחרנו לממלכת כהנים וגוי קדוש היא לא בזכות חוכמתנו אלא מתוך חסד הבורא עלינו ואהבתו לאבות.  נראה שהיות והפרשה כוללת גם את מעמד הר סיני ובכל זאת היא נקראת על שם יתרו, מעידה שיש משהו מיוחד במפגש, שהתקיים בין יתרו למשה שהכריע שהפרשה תיקרא על שמו. יתרו הבחין בקשייו של משה וחשש מקריסתו בעבודה. לכן מייעץ לו  יתרו לעשות "רה ארגון". משה שהיה עסוק כל כולו בעשייה, עם התמודדויות רבות, חיצוניות ופנימיות כאחד, לא היה פנוי לקחת מרחק מהסיטואציה ולהתבונן עליה בראייה יותר מקיפה, כפי שיתרו היטיב לעשות כמתבונן מהצד. בעת ששמע מיתרו את העצה משה היה קשוב לעצת חותנו וקבל אותה.  בדרך כלל, מנהיגים בשיעור קומה של משה היו יכולים להתעלם מהערות ומביקורת אולם משה בוחר להקשיב ויש לו גם את היכולת לשחרר. דרך כלל, מנהיג שואף לרכז סמכויות ולא לפזרן. כאמור, יתרו אשר מגיע מן החוץ בוחר לא להישאר אדיש ולהצביע על הליקויים בעבודת משה. יתרו אף אינו מסתפק בתיאור הליקוי אלא גם מציע את תיקונו. משה אינו סבור כי האמת בחיקו בלבד, אלא שומע ולומד מכל אדם. צא ולמד, שעל מנת שביקורת תתקבל בלב פתוח, נדרשת מידת ענווה, הן מצד המבקר והן מצד המבוקר. על כך אפשר להוסיף את דברי הרמב"ם בהקדמתו לשמונה פרקים – "שמע האמת ממי שאמרה". 

המפגש שבין משה ליתרו, מתרחש לקראת מתן תורה. מפגש זה אינו מפגש של מאבק, נהפוך הוא  זה מפגש בין חותן לחתנו המכירים בשונות של שניהם מתוך כבוד הדדי. היחסים שבין חתן לחותנו עלולים לעתים להיות נפיצים ובכל זאת משה יודע להכיר טובה ליתרו על כך שקלט אותו בעת שברח ממצרים , ועל כך שדאג  לאשתו וילדיו בעת ששהה במצרים. משה יודע לקבל, להכיל להקשיב וליישם את העצות שקבל מחותנו. היחסים שבין אדם לחברו ובמקרה דידן בין משה החתן ליתרו חותנו, הענווה וההכלה של ביקורת, ויכולת הקשבה זה לימוד של דרך ארץ. ייתכן והתורה מדגישה בפנינו דרך המבנה של פרשת יתרו ודרך שמה של הפרשה  את הערך הגדול: "דרך ארץ קדמה לתורה". דרך ארץ כפי שמשתקף במפגש שבין יתרו למשה קודם למעמד הר סיני. השפת אמת מעיר ברוח דומה: "הקדמת פרשת יתרו לקבלת התורה. כענין אמרם ז"ל דרך ארץ קדמה לתורה". והוא ענין עבודת האדם להש"י מתוך השכל והכרת האמת שמכירין טובת הבורא  על כל ברואיו וחסדיו המרובים. ואח"כ זוכים לתורה שהיא עבודה עליונה כפי רצון הש"י באמת". דהיינו, מטבע בריאתו יש לו לאדם כושר הבחנה בין טוב לרע בהתנהגותו המוסרית זו "דרך ארץ", ועל בסיסה ניתנה התורה לישראל. יתרו מייצג את הדרך ארץ שקדמה לתורה, את אותה חכמה אנושית הקודמת לחכמה האלוקית. היחסים שבין יתרו למשה מייצגים את ההתנהגות המוסרית הקודמת למוסר התורה והמצוה. 

לקריאה נוספת -

פרשת כי תשא

29.04.2021

חרדה ואמונה בקריעת ים סוף

22.05.2020

"ויאמר ה למשה מה תצעק אליי" – על צעקה ותפילה

16.04.2020

חזרה לכל המאמרים בנושא שמות

שיתוף המאמר -